מערכת שבתוןהרבנית ד"ר לאה ויזל
דיקאנית הסטודנטיות מכללת אורות ישראל
פרשתנו פותחת בפסוק: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני…". במדרש רבה (א,ז): "למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים: בג' דברים ניתנה התורה באש ובמים ובמדבר .. ולמה ניתנה בג' דברים הללו? אלא מה אלו חנם לכל באי העולם כך דברי תורה חנם הם שנאמר : 'הוי כל צמא לכו למים'. דבר אחר …כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה לכך נאמר: 'במדבר סיני'".
המדבר נבחר לשמש מקום הגידול של עם ישראל בראשית התהוותו כעם. שם, במדבר, זכה לקבל את התורה והפך על ידי כך לממלכת כהנים וגוי קדוש שמטרתו לשמש אור לגויים. מה יש בו במדבר שנמצא מתאים לבניין התורה והאומה הישראלית? במה שונה המדבר מארץ נושבת?
מספר תשובות ניתנו לשאלות הללו. בכולן יש ללמד על האופן הנכון לקנות תורה, ומשום כך ראוי להתבונן בהן בערב חג מתן תורה.
המהר"ל מדגיש את העובדה שבמדבר נדרשה הנהגה ניסית, מעל לטבע. הדבר מתאים לאומה שכל קיומה הוא בבחינת נס. הצמיחה דווקא במקום הצחיח ביותר מדגישה כי קיומו של העם היהודי אינו כפוף לא לחוקי הטבע ולא לגלגלי ההיסטוריה. כאן פועלת השגחה ישירה שתמשיך ותלווה את ישראל גם לאחר כניסתם לארץ. גם בזמנים של הנהגה טבעית של עם היושב על אדמתו ומדינה, בימים של זריעה, חריש וקטיף, לא יישכחו החסדים שנעשו להם לישראל ביציאתם ממצריים ולא תתפתח האשליה של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".
דבר נוסף אותו מסמל המדבר הוא ניתוק מהחומר, ניתוק מהציוויליזציה. ללמדך, שעל מנת לקנות תורה באופן שיהיו דברי תורה 'נבלעין בדמו', יש להתנתק מכבלי החומריות בבחינת "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל".
כדי להפוך את התורה לחלק מהאישיות יש לצאת לפרק זמן אל המדבר הפשוט, הרחוק כל כך מחיים של מותרות ולהתמסר ללימוד.
אפיון נוסף של המדבר הוא היותו חסר גבולות וריסון. תכונה זו יש לנתב להתמסרות לקיום דבר ה'. על האדם להפקיר עצמו כמדבר הפקרות מוחלטת בקבלת עול שמיים ועול תורה. כדי לזכות בקניין התורה יש צורך במסירות חסרת גבול, בהכנעה ובהתבטלות. כמאמר הבעש"ט על הפסוק "אנוכי עומד בין ה' וביניכם" – שהאנוכיות היא המחיצה המבדילה בין היהודי לאלוקיו. המדבר מבטא העדר מחיצות וגבולות ולפיכך מתאים שדווקא בו תינתן התורה.
מעבר לכל האמור לעיל, במדבר קיימת תחושת צימאון חזקה מאוד. כדי לזכות לקבל תורה, יש לחוש צימאון תחילה. רק מי שחש חסרון, רק מי שלא מרגיש שהגיע לרוויה יכול לקלוט עוד ועוד בשקיקה.
דווקא המדבר המרוחק מכל מימד של חומריות, זה הנעדר גבולות, בו שולטים השיממון והצמא, דווקא הוא נבחר לשמש כמקום הכנה לקבלת תורה.
יחד עם זאת, יש לזכור שהמדבר נבחר כתקופת הכנה תחומה בזמן, כאשר היעד הוא הכניסה לארץ זבת חלב ודבש. שם, בארץ המובטחת, תידרש האומה לתפקד כממלכה בארצה וליישם את התורה בחיי המעשה. השהות במדבר לאורך זמן בלתי מוגבל אינה מתאימה לקיום התורה בהמשך. הרצון להישאר בבועה ושמה "מדבר" הוליד את אחת הפרשיות הכואבות ביותר מימות עולם, היא פרשת חטאם של המרגלים. התכלית היא שילוב התורה בחיי המעשה, בארץ. לפיכך לא ניתנה התורה למלאכים.
המדבר בדברי חז"ל משמש כמשל שלקחו חשוב לדורות. המדבר מבטא את התכונות ואת המצב הנפשי המתאים לקליטת התורה: התמסרות, תחושת חסרון וצמא, הסתפקות במועט וענווה.
בכל שנה, כהכנה לקראת המעמד הגדול של קבלת התורה מחדש, יש לעמול על תיקון המידות הללו. אכן, "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה ".
(במדבר תשעז)
