הרב משה פינצ'וק ראש תכנית בית המדרש, המכללה האקדמית נתניה
בשבועות הקרובים אנו קוראים על שני ניסים גלויים הקשורים לפה. בפרשת קרח מסופר על הארץ הפותחת את פיה ובולעת את קרח ועדתו. "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ" (במדבר טז, לב). בפרשת בלק מסופר על האתון שפיה נפתח. "וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כב, כח).
מאז בריאת העולם, מתערב בורא העולם בעולמו באחת משתי דרכים: 1. הנס הגלוי, כאן הקב"ה מתגלה בעולם כמי שמסוגל לפעול בניגוד לחוקי הטבע. הדוגמא הקלאסית לנס גלוי היא קריעת ים סוף, אז הושהו חוקי הטבע ומי הים נעמדו כחומה. 2. הנס הנסתר, כאן הקב"ה פועל בעולם בעזרת ובמסגרת חוקי הטבע, כמושך בחוטים מאחורי הקלעים. דוגמאות לנס נסתר הם חוקי הטבע ונס פורים, שם השיג הקב"ה את מבוקשו מבלי להפר אף לא אחת מחוקי הטבע. אכן, במגילת אסתר אפילו שמו של הקב"ה נסתר ולא מופיע אפילו פעם אחת.
לדעת הרמב"ן, זו ההבחנה בין שמותיו של הקב"ה אותה הוא מסביר למשה בתחילת פרשת וארא (שמות ו, ב): "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְקֹוָק לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". השם "ש-ד-י" מבטא את הנס הנסתר, השם י-ה-ו-ה מבטא את הנס הגלוי. כותב הרמב"ן: "וענין הכתוב, כי נראה לאבות בשם הזה שהוא מנצח מערכות שמים ולעשות עמם נסים גדולים שלא נתבטל מהם מנהג העולם…הכל נסים והם נסתרים, יחשב בהם לרואים שהוא מנהגו של עולם…אבל בשמי של יו"ד ה"א אשר בו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשנוי התולדות, ולכן אמור לבני ישראל אני ה', ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול כי בו אני עושה עמהם להפליא."
לנס הגלוי עצמה רבה יותר מאשר לנס הנסתר, הן משום שהוא מראה על מציאות א-ל בורא עולם ועל יכולתו והן משום שקשה להתכחש לנס הגלוי ולייחסו לטבע ולמקרה. הנס הנסתר, כשמו כן הוא ומי שאינו מאמין יוכל בנקל לייחסו לטבע ולמקרה. מאידך, עבור האדם המאמין, דווקא לנס הנסתר עצמה רבה יותר מאשר לנס הגלוי. אפרש את דברי בעזרת משל:
הקובייה ההונגרית היא פאזל מכני אשר הומצא בשנת 1974 על ידי הפסל והפרופסור לאדריכלות ההונגרי ארנו רוביק (Ernő Rubik). הקובייה ההונגרית הינה קוביית פלסטיק שכל אחת משש הפאות שלה מחולקת לתשעה ריבועים שווים, היכולים לנוע ולהחליף מקומות אלו עם אלו. צדי הקובייה מכוסים במדבקות בשישה צבעים שונים, אחד לכל צד של הקובייה. כאשר הפאזל פתור, כל צד של הקובייה מורכב מצבע אחד בלבד.
ניתן "לפתור" את הקובייה באחת משתי דרכים: בעזרת סדרת סיבובים מחוכמת ומחושבת ניתן להחזיר את הריבועים למקומם המקורי. לחלופין, ניתן לפרק את הקוביה לכעשרים ריבועים קטנים ואחר כך לחזור ולהרכיב את הקוביה תוך כדי התאמת הצבעים לצלעות. הדרך הראשונה היא זו המעוררת התפעלות, ואף נערכים תחרויות בין המוכשרים והמהירים ביכולת פתרון זה. הדרך השניה, כמובן, מעוררת גיחוך.
והנמשל: הקוביה וסיבוב צלעותיה מסמלים את חוקי הטבע בעולם, פתרון הקוביה מסמל תוצאה מסויימת שהקב"ה מבקש להשיג. בנס הנסתר, משתמש כביכול הקב"ה בחוקי הטבע (בסיבובי הצלעות) על מנת להשיג את מבוקשו, מושך בחוטים מאחורי הקלעים, כך היה כאמור בנס מגילת אסתר. בנס הגלוי, מפר הקב"ה את חוקי הטבע, מפרק את הקוביה לרכיביה ומחזירן למקומן הרצוי בעיניו. על כן בעיני האדם המאמין, דווקא לנס הנסתר יש עצמה רבה יותר מאשר לנס הגלוי. לפרקים, מציעים חוקרים במאמרים מלומדים ומשכנעים הסברים טבעיים לנסים המתוארים בתנ"ך כגון קריעת ים סוף ועשרת המכות. האדם המאמין יש לו לקבל נסיונות הסבר אלו בברכה, שכן הם הופכים את הנס מגלוי לנסתר.
אפשר שזו כוונת המשנה באבות (ה, א), "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות". כלומר, דברים הנראים לנו כניסים גלויים הינם למעשה חלק ממעשה בראשית ומהטבע ולא היה צורך לשודד מערכות טבע במעשים אלו.
(קורח תשעג)
הניסים לסוגיהם, הקוביה ההונגרית, ופי הארץ והאתון
השארת תגובה