מערכת שבתוןהרב אלחנן פרינץ-
הליכה לחוף לא מוכרז
האם מותר ללכת עם חברים לים לחוף שאינו מוכרז.
לצערנו הרבה חופים בארץ אינם חופי-רחצה נפרדים, אולם אין זה מתיר להיכנס לים ולשחות בחוף שאינו מוכרז, שכן צריך האדם להיזהר מכל הדברים המביאים לידי סכנה, כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור, ולכן אסור לילך בכל מקום סכנה וכבר אמרו חכמים ששומר נפשו ירחק מהם ואסור לומר בזה 'שומר פתאים ה' ' ולסמוך על הנס או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה. לכן, חובה על האדם להתרחק מחוף שאין בו מציל, שכן עלולים להיות מערבולות, זרימה וסחף בים, אף שהדבר אינו נראה כלפי חוץ. ולצערנו ידוע ומפורסם שבכל שנה טובעים למוות הרבה אנשים בחופים שאין בהם מציל.
ואם עושה כן וסומך על הנס מנכים מזכויותיו, וכל אחד מחויב להזהיר את משפחתו מכל ספק סכנה.
מסלולי מים
האם מותר לארגן עם חברים טיול שיש בו מסלולי מים, קייקים ועוד.
זכות גדולה נופלת בחלקנו לטייל בימות החופשה בארצנו היפה. מלבד נופיה, מסלוליה וקדושתה של הארץ זוכים אנו לקיים בזכויות שהרי "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל – מובטח לו שהוא בן העולם הבא". בעת הליכתנו בארץ המובטחת, לאורכה ולרוחבה, רואים אנו את קיומה של ההבטחה לאברהם. דווקא בעת הטיול יכולים אנו לחוש "כי עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה". בעת לכתנו בארץ הקדוש רצוננו לשמור על יופיה, טהרתה וקדושתה של הארץ.
כאשר יוצאים תנועות נוער לטיולים ומשלבים בהם מסלולי מים עליהם להקפיד שלא יכנסו בנות עם בנים למים וכן שלא יהיו בנות במים כלל בעת רחיצת הבנים. כמו כן, יש להימנע מלטייל במקומות בהן ישנן נשים שאינן לבושות באופן ראוי. לכן חכם עיניו בראשו, יבדוק את עומס המסלולים לפני צאתו, וודאי שלא יכניס את עצמו לספקות, ובעיקר נכונים הדברים במקומות בהם עושים קייקים, אבובים וכו'. כאשר מתארגנים נכון, ניתן לשכור מקום או להצטרף לקבוצות נפרדות.
כמובן שלא נכנסו לצורת הלבוש בטיול, אך וודאי שה' שומר ומסתכל עלינו גם בעת הטיול ואנו מצווים להקפיד על לבוש על-פי כללי ההלכה (והצניעות).
רכיבה על גמל שיש עליו חשש שעטנז
האם מותר בטיול לעלות על גמל. הבעיה: החשש שיושבים על ריפוד העשוי משעטנז.
התורה אסרה לבישת שעטנז או שיהא על גבי האדם: "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו", "ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך" ומבואר בתורת-כהנים שמהתורה "מותר אתה להציעו תחתיך, אבל אמרו חכמים לא תעשה כן שלא תהיה נימא אחת עולה על בשרו" ומובא בגמרא כי "אפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן – אסור לישן עליהם" וזהו משום שמא יעלה עליו וילבש. ולפי רש"י הבעיה היא אף כשאינו לובש אלא רק מתחמם מכך.
לטעם שמא תכרך נימא, יוצא שהאיסור הוא רק אם שוכב או יושב ערום, כך שאין דבר המפסיק בינו ובין הכלאים, וממילא כאשר האדם לבוש אין איסור בדבר. אולם לטעם שמא ילבש, אם יושב או שוכב על דבר שאין דרכו ללבוש, מותר לישב או לשכב עליו. לפי דברים אלו נראה שניתן להקל לעלות ולרכב על הגמל. כמו כן, סברא נוספת להקל, הינה שהמושב של הגמל אינו בגדר בגד. וסיכם ערוך-השלחן: "לפי מה שנתבאר מכל דברי רבותינו אלה אין שום איסור לישב במרכבות ובעגלות שמקום הישיבה והדפנות תפורות בכרים של צמר אפילו כשתפרום בפשתן דכיוון דיושב או שוכב מלובש הרי יש הפסק בין בשרו לכלאים וכיון שאין ראויים להעלאה מותר לישב ולשכב עליהן כשהוא לבוש….".
(קורח תשעג)
