מערכת שבתוןהרב אלי קפלן, ראש הגרעין התורני 'בית מורשת' מבית 'קרן קהילות' במעלה אדומים
על שאלה ידועה זו שהפכה לביטוי שגור המבטא שני דברים שאינם קשורים זה לזה , עונה רש"י: " מה שמיטה כללותיה ודקדוקיה מסיני ,אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני".
אולם עדין יש להבין, במה נתייחדה מצוות השמיטה מכל המצוות שבתורה? מדוע בחרה התורה להדגיש לנו את עניינה של קבלת התורה מסיני כל כל פרטיה ודקדוקיה דווקא במצווה זו?
הרבי מליובאַוויטש מסביר כי מצווה זו היא מצווה כללית המבטאת את מהותה של התורה.
התורה פותחת בציווי "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך" התורה יכולה להתגלות בעולם רק מתוך חיבור לעולם הגשמי. עבודת האדמה והפרנסה הם גם הבסיס שעליו יכול האדם להתפתח מבחינה רוחנית בבחינת "אם אין קמח-אין תורה" ומצד שני ההתעלות הרוחנית משפיעה על כל העשיה הגשמית ונותנת לה את משמעותה האלקית. בשבת האדם מתנתק לגמרי מכל מלאכה ויכול להפנות את כל זמנו ללימוד תורה ולהתעלות רוחנית, לעומת זאת בשנת השמיטה אין איסור מלאכה כולל אלא רק עבודת האדמה, הבדל זה יוצר קושי גדול יותר ללמוד תורה בשנת השמיטה ולהתעלות בה מבחינה רוחנית, שהרי אין בה ניתוק מוחלט מעולם העשייה. זהו תפקידו של האדם בעולמו, להתעלות מבחינה רוחנית מתוך חיבור לעולם המעשה. כך אפשר להבין את דברי רש"י המסביר "ושבתה הארץ שבת לה' " -"לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית".
על דברים אלו ראוי להוסיף: בעולם המודרני שבו הרוב המוחלט של בני האדם איננו מתפרנס מחקלאות וגם את מה שיחסר בשנה זו ניתן להשלים בצורות שונות, המותרות מבחינה הלכתית, הפכה שנת השמיטה במובנה ההלכתי הצר לשנה שאין בה כל התעלות רוחנית, כי רובו המוחלט של העם איננו מרגיש כלל את השנה הזו, מעבר לשאלה מה מותר ומה אסור לקנות בסופר…
אולם משמעותה הרוחנית של שנת השמיטה חשובה לאין ערוך, דווקא בעולם המודרני בו האדם משתעבד פעמים רבות לריצה אחר העושר והרווחה הגשמית ושוכח את עולמו הרוחני. דווקא בעולם המודרני שאלה נצחית זו "מה עניין שמיטה להר סיני" חזקה מאי פעם.
משמעותה של שאלה זו היא: כיצד ניתן לממש את התורה הנצחית שנתנה לנו בהר סיני, גם בשנת השמיטה של העולם המודרני. כיצד ניתן לקיים חברה מפותחת כלכלית המתחרה כראוי עם העולם הגלובלי בו אנו חיים ויחד עם זאת לפנות זמן ראוי להתפתחות רוחנית וערכית ולבירור שאלות הקיום של עם ישראל בארצו וכיצד ניתן לבנות חברת מופת המגשימה את ערכיה של השמיטה, הן שמיטת קרקעות והן שמיטת כספים, הן את חזרת הקרקעות לבעליהן בשנת היובל והן את מימושו של האיסור להלוות בריבית, ללא הזדקקות להיתר עיסקא, המעקר את מהותה של הריבית מתוכנה. כל אלו מצוות המופיעות בפרשת בהר.
זוהי משמעותה הרחבה יותר של "מה עניין שמיטה להר סיני". זהו אתגר שאפשר להגשימו רק מתוך ראיה רחבה של העם ושל מנהיגיו הרוחניים והפוליטיים. זהו האתגר הגדול העומד לפתחנו בעת הזו.
(בהר תשעו)
