ספיר שפרברבתחילת שבוע שעבר, 12 ראשי ישיבות הסדר כתבו מכתב נגד שילוב תלמידיהם במסלולי שריון מעורבים. מאז, עוד 13 ראשי ישיבות הסדר הודיעו על סירובן. בכך, 25 ישיבות בלמו את גיוס תלמידיהן לשריון – מדובר בכשליש מישיבות ההסדר בישראל. הדבר מצית מחדש את הדיון על היחסים שבין עולם התורה לצה"ל. הרב יובל שרלו, הרב חיים נבון, הרב יהושע בן מאיר, הרב דוד פנדל, הרב דוד סתיו ולוחם המילואים ברוך קונלי, מסבירים מה עומד מאחורי הסערה, היכן עובר הגבול בין צורכי הצבא למחויבות ההלכתית, והאם מדובר במשבר אמון או במחלוקת שניתן לפתור באמצעות הידברות
רוב ישיבות ההסדר בישראל חברות באיגוד ישיבות ההסדר, המאגד כיום 64 ישיבות ומייצג אותן מול צה”ל ומוסדות המדינה. אף שהדיון הציבורי בשבועיים האחרונים התמקד בחיל השריון, במערכת ההסדר מדגישים כי המחלוקת אינה נוגעת לעצם השירות בשריון או לשירות הקרבי, אלא לשאלת השירות המשותף ולשמירה על אורח חיים הלכתי במסגרת הלחימה.
מסלול ההסדר משלב שנות לימוד בישיבה לצד שירות צבאי, כאשר משך השירות הסדיר של תלמידי ההסדר עומד כיום על כשנה וארבעה חודשים בלבד, לעומת שלוש שנים של חייל סדיר 'רגיל'. למרות מעורבותן החינוכית של הישיבות, השיבוץ לצה”ל וליחידות השונות נקבע על ידי הצבא, בהתאם לצרכים המבצעיים ולשיקוליו המקצועיים. המרואיינים הדגישו כי הוויכוח אינו על עצם השירות בשריון, אלא על אופי השירות המעורב ועל שמירת ההבנות שהיו נהוגות לאורך השנים. במקביל, עלו מחדש גם שאלות הנוגעות למעמדו הייחודי של מסלול ההסדר ולמערכת היחסים שבין צה”ל לבין עולם הישיבות.
"אנחנו לא נגד הצבא, והצבא לא נגדנו"
הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת אורות שאול, ממייסדי ארגון רבני צהר ואחד הקולות הבולטים בציונות הדתית בתחומי חברה, מדינה ואתיקה (גילוי נאות: גם בעל טור קבוע ב'שבתון'). הרב שרלו מבקש להחזיר את הדיון לנקודת המוצא, שלדבריו אפיינה במשך שנים את היחסים בין ישיבות ההסדר לבין צה”ל.
"אנחנו לא נגד הצבא, והצבא לא נגדנו. לאורך שנים רבות, ראו עצמם הצבא ועולם הישיבות באותו צד של המתרס ופעלו יחד למציאת דרכים שיאפשרו לתלמידי ההסדר לשרת שירות משמעותי תוך שמירה על עולמם הרוחני וההלכתי", הוא מסביר. "בעיניי, מערכת היחסים הנכונה היא כזו שבה הצבא פועל כשרשרת פיקוד עצמאית ואינו מנוהל על ידי גורמים חיצוניים, אך במקביל יודע להקשיב לציבורים השונים המרכיבים את החברה הישראלית. זהו המודל שאפשר לאורך השנים את הצלחתו של מפעל ההסדר ואת שילובם של אלפי תלמידים ביחידות קרביות ובתפקידי פיקוד. מטרתו העיקרית של הצבא היא לנצח – ולאור זה הוא צריך לנהל את מדיניותו".
הרב שרלו מזהיר מפני התערבות גוברת של גורמים חיצוניים בהחלטות הצבא וסבור שככל שמתרבים הגורמים המעורבים, כך גדל הסיכוי למתחים ולעימותים. עם זאת, הוא אינו מתעלם מן המחלוקת הנוכחית. "המכתב שפרסמו ראשי הישיבות עלול להוביל לשני כיוונים שונים: מצד אחד, הוא עשוי להעמיק את המתח בין הצבא לבין ראשי הישיבות ולהגביר תחושות של עוינות וחוסר אמון; מצד שני, הוא עשוי דווקא לסייע בהבהרת גבולות ולמנוע בעתיד חיכוכים דומים. אני מקווה שהאפשרות השנייה היא זו שתתממש".
הרב שרלו מבקש להבהיר כי עצם פרסום המכתב אינו מעיד על שינוי בעמדתן של ישיבות ההסדר כלפי השירות הצבאי. להפך; הוא מדגיש כי ראשי הישיבות ממשיכים לראות בשירות הצבאי גם זכות וגם חובה, וכי אין כל נסיגה במחויבות של הציבור הדתי לאומי לביטחון המדינה. בהתייחסו לחששות מפני פגיעה במסלול ההסדר, הוא מעריך כי "מדובר בתרחיש שאינו סביר. מסלול ההסדר הוכיח את עצמו במשך עשרות שנים הן מבחינה צבאית והן מבחינה תורנית, וביטולו יהיה טעות חמורה למדינת ישראל. במקום לעסוק בתרחישים קיצוניים, עדיף להתרכז במציאת פתרונות מעשיים שיאפשרו לצבא לבצע את משימותיו לצד שמירה על האמון שבנה לאורך השנים מול הציבור הדתי", הוא אומר.
לטענתו, ההשוואה לציבור החרדי כלל אינה במקומה. היהדות החרדית אינה זקוקה לתירוצים כדי שלא להתגייס, בעוד הציונות הדתית רואה בשירות הצבאי חובה דתית ומוסרית. מבחינתו, מדובר בשני עולמות שונים לחלוטין. "בעיני הציונות הדתית, השירות הצבאי קשור ישירות למצוות הגנה על העם והארץ, ולכן גם כאשר מתעוררות מחלוקות על אופי השירות, אין בכך כדי לערער על עצם החובה לשרת", הוא מסביר.
מבחינת הרב שרלו, הדרך הנכונה להתמודד עם מחלוקות מסוג זה היא באמצעות שיח ישיר. "ניתן וצריך לכנס את ראשי הצבא, ראשי ישיבות ההסדר וגורמים נוספים כדי לדון במציאות המשתנה ולמצוא פתרונות מוסכמים. כאשר קיים רצון טוב, אפשר להגיע להבנות שישרתו את כלל הצדדים", הוא מסכם.
"בעיני הציונות הדתית, השירות הצבאי קשור ישירות למצוות הגנה על העם והארץ, ולכן גם כאשר מתעוררות מחלוקות על אופי השירות, אין בכך כדי לערער על עצם החובה לשרת"
"החברה לא מספיק מודעות לתרומת ההסדר"
הרב חיים נבון הוא סופר, פובליציסט, מרצה ורב המלמד בישיבת הר עציון ובמדרשה באוניברסיטת בר־אילן. הרב סבור כי הסערה הנוכחית אינה מלמדת על משבר חסר תקדים בין הציונות הדתית לבין צה”ל. בעיניו, לאורך השנים ידעו שני הצדדים להתמודד עם מחלוקות שונות, וגם אם האתגרים כיום שונים מבעבר, אין פירוש הדבר שהמצב חמור יותר.
"כאשר בוחנים את המציאות הרחבה יותר, ניתן לראות דווקא מגמה הפוכה", הוא טוען. "צה”ל של היום קרוב יותר לעולם הדתי והמסורתי מאשר בעבר. יש יותר קצינים דתיים, יותר אהדה למסורת ויותר נוכחות של ערכים יהודיים במרחב הציבורי והצבאי. הדבר נובע גם משינויים רחבים שעברו על החברה הישראלית כולה. אחת הבעיות המרכזיות היא שהציבור הישראלי אינו מודע מספיק לתרומה העצומה שמעניק מסלול ההסדר למדינה. פעמים רבות מתנהל הדיון סביב מחלוקות נקודתיות, אך נשכחת התמונה הרחבה".
הרב מציין כי בחלק ממחזורי הגיוס מהווים תלמידי ההסדר כרבע מהלוחמים בצה”ל. לצד תרומתם הביטחונית, ישיבות ההסדר משמשות גם מוקד מרכזי להצמחת מחנכים, רבנים ואנשי רוח, ולכן תרומתן חורגת הרבה מעבר לשאלת השירות הצבאי בלבד.
בדומה לרב שרלו, גם הרב נבון אינו מתרשם מן הטענות שלפיהן המחלוקת הנוכחית עלולה להוביל לצמצום מעמדן של ישיבות ההסדר. מניסיונו, בשיחות עם קצינים בכירים נשמעת הערכה רבה כלפי הישיבות וכלפי תלמידיהן. להערכתו, גם בצה”ל מבינים היטב את התרומה שמביא עמו עולם ההסדר.
גם בנושא ההשוואה לציבור החרדי, מבקש הרב להבחין בין הדברים. "הביקורת כלפי הציבור החרדי אינה נוגעת לתנאי השירות, אלא לעצם הסירוב להתגייס. לעומת זאת, הדיון הנוכחי מתרחש בתוך מסגרת של מחויבות עמוקה לשירות ושל רצון לקחת ולחלוק בהגנה על המדינה. קיים פער ערכי שמקשה לעיתים על הציבור החילוני להבין את הרגישות סביב הסוגייה, אך אני סבור שהדרך להתמודד עם הפער היא באמצעות שיח והסברה".
"הביקורת כלפי הציבור החרדי אינה נוגעת לתנאי השירות, אלא לעצם הסירוב להתגייס. לעומת זאת, הדיון הנוכחי מתרחש בתוך מסגרת של מחויבות עמוקה לשירות ושל רצון לחלוק בהגנה על המדינה"
"קל מאוד לקלקל, אחר כך קשה לתקן"
הרב יהושע בן מאיר ייסד ועמד קרוב לארבעה עשורים בראש ישיבת "שבות ישראל" באפרת. הוא מעניק גיבוי מלא למכתב ראשי ישיבות ההסדר, וסבור כי הוא מבטא דאגה אמיתית לעתיד השותפות שבין עולם התורה לצה”ל.
"הסוגייה אינה נוגעת לשאלת חשיבותו של השירות הצבאי או לערכן של נשים בצבא, אלא לשאלה כיצד ניתן לאפשר לצעירים דתיים לשרת מבלי לוותר על עקרונות יסוד שעליהם התחנכו", הוא מבהיר. "המציאות המבצעית בחיל השריון וביחידות לוחמות נוספות יוצרת מצבים מורכבים מבחינה הלכתית. לעיתים לוחם ולוחמת עלולים להימצא יחד בחלל סגור במשך שעות ארוכות ואף בשעות הלילה, ומדובר במציאות שאינה עולה בקנה אחד עם גבולות ההלכה כפי שהם נתפסים בעולם הישיבות".
עם זאת, הרב מדגיש כי אין בדבריו ביקורת על עצם שירותן של נשים בצה”ל או על תרומתן לביטחון המדינה. מבחינתו, הדיון עוסק בשאלה כיצד ניתן לאפשר לכלל האוכלוסיות לשרת תוך שמירה על אמונתן ואורח חייהן. "במשך שנים רבות התקיימו הבנות ברורות בין צה”ל לבין ישיבות ההסדר והמכינות", מזכיר הרב. "הבנות אלו, שזכו לכינוי 'השילוב הראוי', נועדו לאפשר שירות משותף במקומות שבהם הדבר אפשרי לצד שמירה על גבולות שהוגדרו מראש. בעיניי, הצלחתו של המודל נבעה מכך שכל הצדדים כיבדו את ההסכמות הללו. החשש המרכזי הוא פגיעה באמון שנבנה במשך שנים בין הציבור הדתי לאומי לצה”ל. אם צעירים ירגישו שאין התחשבות בעולמם הערכי והדתי, עלולות להתחזק מגמות של התרחקות מהאתוס הציוני ומהמחויבות למדינה. קל מאוד לקלקל. אחר כך ייקח שנים, אם בכלל יהיה אפשר, לחזור ולתקן", הוא מתריע.
עוד מצביע הרב על תחושת אי־שוויון שמלווה חלק מהציבור הדתי. לשיטתו, כאשר צה”ל מגלה רגישות לצרכים של קבוצות מסוימות אך נתפס כפחות קשוב לצרכים של קבוצות אחרות, עלולה להיווצר תחושת קיפוח שפוגעת ברצון לשתף פעולה. למרות החששות, הרב בן מאיר מדגיש כי מטרת המכתב איננה להרחיק צעירים מן השירות הצבאי. להפך; מטרתו היא לשמר את היכולת של תלמידי ישיבות ההסדר להמשיך לשרת מתוך מחויבות מלאה לצה”ל ולמדינה.
"החשש המרכזי הוא פגיעה באמון שנבנה במשך שנים בין הציבור הדתי לאומי לצה”ל. אם צעירים ירגישו שאין התחשבות בעולמם הערכי והדתי, עלולות להתחזק מגמות של התרחקות מהאתוס הציוני ומהמחויבות למדינה"
"לא יצליחו לסכסך בינינו"
הרב דוד פנדל הוא ראש ישיבת ההסדר 'אפיקי דעת' בשדרות, חבר הנהלת איגוד ישיבות ההסדר, ואחד מן הרבנים אשר חתמו על המכתב. הרב פנדל מבקש להבהיר כבר בתחילת דבריו כי בניגוד לרושם שנוצר בחלק מהשיח הציבורי, אין מחלוקת מהותית בתוך עולם הציונות הדתית סביב הסוגייה. לדבריו, ישיבות ההסדר, המכינות, המדרשות ומסגרות נוספות אמנם עשויות לחלוק על דרכי הפעולה, אך לא על המטרה עצמה.
"קיימת הסכמה רחבה כי שירות מעורב במתכונתו הנוכחית עלול ליצור קשיים משמעותיים מבחינה הלכתית. עם זאת, איש אינו מערער על חשיבות השירות הצבאי ועל המחויבות העמוקה של הציבור הדתי לאומי לביטחון המדינה", הוא קובע.
הרב פנדל מתייחס גם לטענות שלפיהן ראשי הישיבות מבקשים לקבוע לצה”ל כיצד לפעול. הוא מזכיר כי תלמידי ישיבות ההסדר אינם בוחרים את מסלול שירותם כרצונם, אלא כפופים בראש ובראשונה לצורכי הצבא. "מי שמצטרף למסלול ההסדר, יודע מראש שהשיבוץ נקבע בהתאם לצרכים המבצעיים", הוא ממשיך. "לעיתים אף יש פחות אפשרויות בחירה מאשר במסלולים אחרים בצה”ל. לכן, הטענה שראשי הישיבות מנסים לנהל את הצבא אינה עומדת במבחן המציאות".
הרב מספר כי בעקבות פרסום המכתב, נשאל לא פעם כיצד ניתן להגיע להסכמות עם המדינה אם התחייבויות שניתנו בעבר משתנות. "זו שאלה שעולה גם מצד הציבור החרדי", הוא משתף. "עם זאת, המסקנה איננה ויתור על השירות, אלא המשך המאבק למען שירות שיתאים לערכי התורה. השירות בצה”ל הוא מצווה גדולה וחלק בלתי נפרד מתפיסת העולם של הציונות הדתית. לכן, גם כאשר מתעוררות מחלוקות, המטרה היא למצוא פתרונות ולא ליצור קרע. לא יצליחו לסכסך בינינו. אני לא מוותר על המצווה של לשרת בצה”ל, ולכן אהפוך כל אבן לעשות את זה בצורה הלכתית ומתאימה".
"מי שמצטרף למסלול ההסדר, יודע מראש שהשיבוץ נקבע בהתאם לצרכים המבצעיים. לעיתים, אף יש פחות אפשרויות בחירה מאשר במסלולים אחרים בצה”ל. לכן, הטענה שראשי הישיבות מנסים לנהל את הצבא אינה עומדת במבחן המציאות"
"המטרה היא לא עימות, אלא שירות מיטבי"
הרב דוד סתיו, יו”ר ארגון רבני צהר ורב העיר שוהם, מבקש להחזיר את הדיון לשאלה העקרונית של קבלת ההחלטות בצה”ל. מבחינתו, אין מחלוקת על כך שהאחריות על השיבוץ, בניין הכוח והמדיניות המבצעית נמצאת בידי הצבא. עם זאת, הוא סבור כי דווקא משום שמדובר בצבא העם, נכון וראוי שיקשיב גם לקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.
"כאשר מדובר בסוגיות הנוגעות באופן ישיר לאורח חייהם של חיילים דתיים, נכון שהצבא יתייעץ עם גורמים בעלי מומחיות הלכתית", טוען הרב. "הרב הראשי לצה”ל וראשי ישיבות ההסדר יכולים לסייע בהצגת המשמעויות ההלכתיות ובהבנת הקשיים שעולים מן השטח".
הרב דוד סתיו מדגיש כי אין בכוונתו להעביר את סמכות קבלת ההחלטות לידי הרבנים. מבחינתו, לאחר שכל הצדדים נשמעו והציגו את עמדותיהם, ההכרעה חייבת להישאר בידי צה”ל. יחד עם זאת, החלטות שמתקבלות לאחר הקשבה והתייעצות, זוכות בדרך כלל לאמון גדול יותר מצד הציבור.
"חלק גדול מהסערה הנוכחית אינו נובע רק מן המחלוקת עצמה, אלא גם מהאופן שבו היא מוצגת", טוען הרב. "כאשר הציבור שומע על עימות בין רבנים לבין הצבא, נוצרת מייד תחושת מאבק. לעומת זאת, כאשר מבינים שמדובר בניסיון למצוא פתרון שיאפשר לתלמידי ישיבות לשרת באופן מיטבי מבחינה הלכתית ומבצעית – התמונה נראית אחרת. אם הדברים יוצגו כרצון אמיתי וכן לאפשר לתלמידים לשרת באופן האופטימלי מבחינה הלכתית, נראה לי שזה מתקבל בעין מבינה גם בחברה הישראלית".
"מרבית ראשי הישיבות אינם מחפשים עימות עם צה”ל, ואינם מעוניינים להחליש אותו", מוסיף הרב. "להפך; הם מבקשים לאפשר לתלמידיהם להמשיך לשרת ביחידות הקרביות ובתפקידי הליבה, תוך שמירה על הערכים שעליהם התחנכו. לאורך השנים, הצליחו צה”ל והציונות הדתית להתמודד עם מחלוקות מורכבות באמצעות הידברות, ולכן אין סיבה שלא ניתן יהיה לעשות זאת גם הפעם. הקשבה, כבוד הדדי ונכונות להגיע להבנות, הם המפתח לשמירה על השותפות החשובה בין עולם התורה לבין מערכת הביטחון".
"החלטות שמתקבלות לאחר הקשבה והתייעצות, זוכות בדרך כלל לאמון גדול יותר מצד הציבור. אולם, לאחר שכל הצדדים נשמעו והציגו את עמדותיהם, ההכרעה חייבת להישאר בידי צה”ל"
"השירות הוא שליחות, לא פשרה"
ברוך קונלי הוא בן 25, נשוי ליעלה ואבא לרוני, גרים בעלי. לומד תורה בישיבה לבוגרי צבא בעלי, וסטודנט לחינוך. סגן (במיל׳). בעוד הרבנים מתייחסים לסוגיה מהזווית הציבורית, החינוכית וההלכתית, ברוך מביא את נקודת המבט של מי שחווה את השילוב בין עולם התורה לבין השירות הקרבי באופן אישי. מבחינתו, מדובר בשילוב טבעי שאינו יוצר סתירה אלא השלמה.
"עולם התורה מעניק ללוחם כוחות רוחניים ומשמעות עמוקה לעשייה הצבאית", הוא טוען. "הערכים שעליהם גדל מעניקים לו את היכולת להתמודד עם קשיים, לקבל אחריות ולהבין את גודל המשימה המוטלת עליו. במקביל, השירות עצמו תורם לעיצוב האישיות ומלמד מחויבות, נתינה והתמודדות עם מצבים מורכבים. עם זאת, השירות הצבאי מציב גם אתגרים לא פשוטים עבור חייל דתי", מודה ברוך. "שמירה על תפילות, על אורח חיים תורני ועל אווירה צנועה אינה תמיד פשוטה במסגרת צבאית אינטנסיבית. לעיתים, נדרש מאמץ גדול יותר כדי להישאר מחובר לעולם התורה והמצוות".
למרות האתגרים, קונלי מדגיש, כי ברוב המוחלט של המקומות מאפשר צה”ל לחייל הדתי לשמור על אורח חייו. מבחינתו, מדובר בצבא יהודי שמאפשר, הן מבחינה מעשית והן מבחינה ערכית, לחיות חיי תורה ומצוות גם בזמן השירות.
"רבים מן המבקרים מבחוץ אינם מבינים את נקודת המוצא של עולם הישיבות", אומר ברוך. "רבני הישיבות אינם מחנכים את תלמידיהם להימנע משירות, אלא להפך – לצאת ולהתגייס לכל מקום שבו המדינה זקוקה להם. אפשר למצוא בוגרי ישיבות הסדר בכל זרועות צה”ל, החל משריון וגולני ועד מודיעין ותקשוב. ההתנגדות למסגרות מסוימות אינה נובעת מחוסר רצון לשרת, אלא מהרצון להבטיח שהשירות יאפשר חיים מלאים של תורה ומצוות. השירות הצבאי הוא חלק מהשליחות הדתית, ולא דבר שבא על חשבונה".
לצעירים דתיים המתלבטים אם לבחור במסלול הסדר ובשירות קרבי, ברוך מעביר מסר ברור: "תגיעו לצבא מתוך תחושת שליחות, שמחה ומוטיבציה, מתוך הבנה שמדובר באחת החוויות המשמעותיות ביותר שאדם יכול לעבור ובדרך ייחודית לתרום לעם, למדינה ולעצמו. השירות איננו פשרה על קיום המצוות. אדרבה – הוא שליחות של מצווה גדולה ביותר".
"ברוב המוחלט של המקומות, מאפשר צה”ל לחייל הדתי לשמור על אורח חייו. מדובר בצבא יהודי שמאפשר, הן מבחינה מעשית והן מבחינה ערכית, לחיות חיי תורה ומצוות גם בזמן השירות"
***
המחלוקת סביב מכתב ראשי ישיבות ההסדר חשפה פערים בתפיסות ובדרכי הפעולה, אך גם מכנה משותף רחב. מכל הראיונות עולה כי הוויכוח איננו על עצם השירות הצבאי, אלא על הדרך לשלב בין מחויבות מלאה לביטחון המדינה לבין שמירה על עולם התורה וההלכה. עבור המרואיינים, האתגר איננו לבחור בין שני העולמות – אלא להמשיך לקיים את שניהם יחד.
