הרגשתם של רבים במחנה החרד"לי, וכנראה כבר לא רק שם, שצה"ל "מחפש" 'עושי צרות' פוטנציאלים מקרב רבני הציונות הדתית, בכל הקשור לעניין המגדרי ובכלל, התחזקה השבוע באשר הצבא הודיע לרב צבי קוסטינר, ראש ישיבת ההסדר מצפה רמון (זרם 'הקו'), כי נכון לעכשיו הוא לא יוכל להמשיך להיות הרב של קורס הרבנים הצבאיים, תפקיד אותו עשה במילואים בעשר השנים האחרונות, מתוך 25 שנות מילואים ברבנות הצבאית. עפ"י יהודה שלזינגר מ'ישראל היום', שהביא את הדברים ראשון, ההשעיה היא בעקבות התבטאויותיו "צבא יהודי זה צבא בלי בנות", ועוד. הרב קוסטינר אינו הראשון ש'נענש' כך ע"י צה"ל בעקבות התבטאויות שלו. כך היה בחודשים האחרונים, ומאותה סיבה של "עודף דברת", עם הרב שלמה אבינר, הרב שמואל אליהו, הרב יגאל לוינשטיין, שצה"ל אסר על כניסתם לבסיסים למתן הרצאות, כפי שנהגו משך שנים רבות. עוד מקרה ועוד מקרה בהחלט מחזק את ההרגשה של ניסיון לסתום פיות ובעיקר להרתיע רבנים אחרים, מלומר את מה שהם חושבים כנכון וכראוי להיאמר.
יו״ר האיחוד הלאומי שר החקלאות אורי אריאל התבטא בעניין: ״הרב צבי קוסטינר מוכר וידוע כרב דגול אשר מחנך את תלמידיו לאהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל. לא יתכן שבגלל אמירות רבניות לגיטימיות כאלו ואחרות צה"ל ידיח רבנים בכירים".
ממרכז ליב"ה (גוף חרד"לי הפועל נמרצות להשריש במדינה אג'נדה זו של החרד"לים) נמסר: "הדחתו של ראש ישיבת מצפה רמון הרב צבי קוסטינר שליט"א מקורס רבנים צבאיים, לאחר שנים ארוכות ששימש כרב הקורס, רק על רקע הבעת עמדותיו התורניות של הרב, עמדותיה של תורה, היא מעשה חמור שמצטרף לנסיונות ההולכים ומתחזקים בשנים האחרונות של שר הביטחון, הרמטכ"ל וסגנו לסתום פיות רבנים שמביעים עמדותיהם. הרב קוסטינר מצטרף לרשימה ההולכת ומתארכת של רבנים, בהם הראשון לציון הגאון הרב יוסף, הרב לוינשטיין, הרב אליהו, הרב אבינר ועוד, שלא עמדו בכללי השיח הליברלי ו'העזו' לומר מה אומרת התורה. רבני ישראל ימשיכו להביע את עמדתם, עמדה של תורה, ברמה, ללא חשש ובלי להתכופף בפני הנסיונות הנלוזים של מובילי אג'נדת המגדר בצה"ל. תורת הנצח תישאר לעם הנצח ואג'נדת המגדר תחלוף עם הזמן כמו תפיסות ריקות רבות שבאו והלכו להם".
תנועת נאמני תורה ועבודה אמרה בתגובתה: "אנו מעריכים את הרב קוסטינר על מסירות נפשו, רבת השנים למען צה"ל. איננו יודעים מה היו שיקולי הצבא, אך אנו מאמינים כי דמותו של רב קורס הרבנים הצבאיים של צה"ל, אשר אמורה להתרענן כל כמה שנים, צריכה להיות כזו אשר מכבדת תפיסות הלכתיות שונות. מסרים חד צדדיים אשר פוגעים במוסד הרבנות הצבאית, מקדמים עמדות קיצון בסוגיות כמו גיור והיחס לשאינם יהודים, ומסרים המנוגדים לערכי צה"ל ורוחו, אינם תורמים למסגרת קורס זה".
"תרומתו" הצנועה של המדור לנושא היא כדלקמן: צה"ל, בעיניים שלי, בהנחיה שנתן לרב קוסטליץ, טיפס על עץ אחד גבוה מדי. אפשר לא לאהוב ואף לא להסכים לדברים שאמר, אבל הרב אמר את הדברים בחייו האזרחיים. דבריו,, גם אם לא ערבו לאוזניים, לא היו בגדר 'אקדח מעשן', דברים שחותרים תחת צה"ל או מפקדיו ח"ו. לו אמר את הדברים במהלך קורס צבאי עליו פיקד – הייתה תגובת הצבא ראויה ונכונה. אבל באזרחות? מותר גם לרב להתבטא (בכגון זה), בדיוק כמו שחברי כנסת מהשמאל, למשל, מדברים באזרחות דברים שצה"ל בוודאי מתקשה לשמוע ולהסכים כימם, אך אותם חברי כנסת ממלאים תפקידי פיקוד בכירים ביחידות מובחרות, ובדין, ושם הם ממלאים פיהם מים בסוגיות 'הבוערות' והמפלגות. כך צריך להיות, עם כולם, כל עוד לא חוצים 'גבול אדום'. ודבריו של הרב קוסטליץ', גם אם לא אהבתי אותם ובוודאי אינני מסכים איתם, לא חצו גבול זה.
מן הצד השני, כל מנבאי השחורות על קרע עצום המתהווה בין מה שנקרא 'הציונות הדתית' לבין הצבא – נראה כי מיהרו להסיק מסקנות. בדיוק השבוע היה גיוס של חיילי ישיבות הסדר ליחידות הלוחמות. כולם באו, ובהתלהבות.
מספריי 2
בין אם יידחו הבחירות בין אם לא, הן כבר באוויר ובכל המפלגות מתחילים להפשיל שרוולים, שלא לדבר על השחזת הסכינים. נקודה מעניינת היא שבכמה מפלגות יש רעשי רקע (לפחות של אנ"ש ברשתות החברתיות) "להחליף" את מספרים 1 ו-2. ב'בית היהודי' יש הסכמה רחבה שהשרה איילת שקד "עוברת יותר" מהשר נפתלי בנט בציבור הדתי-לאומי (כולל בחרד"לי על רבניו) וכן בציבור הכללי, וכך גם ב'איחוד הלאומי', יותר ויותר קולות (בהם של העיתונאי אבישי גרינצוייג מ'בשבע' בפוסט שהעלה) קוראים להקפצתו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבאמת מאוד רהוט, מוכשר ונמרץ) לראשות הרשימה במקום השר אורי אריאל, בעל זכויות, אומנם, אבל לא בדיוק כריזמטי. בריאיון לרדיו 'קול ברמה', השבוע, אמר השר אורי אריאל בעניין זה: "אני לא נאבק על כסאי. יכול להיות שאחרי שנים אפנה את מקומי לסמוטריץ'". מה שהוא לא אמר זה כמה שנים וממתי מתחילה הספירה. מתחילת כהונתו, וזה היה מזמן, או מהיום….כך או כך, בין אריאל מה'איחוד הלאומי' לבין בנט מ'הבית היהודי' יש לא מעט משקעים, ובכירים ב'בית היהודי' אומרים כי הכימיה בין סמוטריץ' לבנט טובה בהרבה. מה שהיה יכול להקל במגעים (אם בכלל קיימים) על איחוד הרשימות התקועים עדיין על שרטון. ובחזרה לקודקודי 'הבית היהודי'. שקד הבהירה, חזור והבהר, כי כל עוד בנט רץ בראש – היא מאחוריו. (זן נדיר בפוליטיקה). ישאל השואל: אם סקר, ועוד סקר, ועוד סקר יראו כי עם שקד בראש יקבל 'הבית היהודי' חמישה מנדטים עודפים על ריצה בראשות בנט, האם יבקש ממנה לתפוס פיקוד?
רציני, לא בדיחה
שרת התרבות, מירי רגב, בריאיון לרדיו 'קול ברמה': "שואפת לקבל בממשלה הבאה תפקיד בכיר יותר, כמו שר הביטחון". בנט – מירי מאחוריך….אגב, רגב, מהיותר מקורבים לנתניהו (ואף מילאה מקומו בעת ביקורו האחרון בארה"ב), 'פתחה חזית' עם 'הבית היהודי'. לאחר שבנט אמר מה שאמר על נתניהו ("כל עוד תפעל לטובת המדינה, נמשיך להיות מאחוריך. אם תוביל לבחירות מיותרות למטרות פרסונליות, תאבד אותנו") הגיבה רגב בערוץ 2: "בנט חצוף, היה צריך ללכת לאדמו"ר מגור ולשכנע אותו להסכים לפשרה בחוק הגיוס, ולא להאשים את נתניהו". ובטויטר היא צייצה: "נפתלי בנט, חבל שחזרת לירות בתוך הנגמ"ש ושכחת מהי אחוות לוחמים". איילת שקד הייתה עדינה בתגובתה לרגב וצייצה: "דברי הבל". ח"כ סמוטריץ', לא דופק חשבון, וצייץ: "הדבשת, מירי, הדבשת. כאשר דיבררת בחגיגיות את גירוש 8000 תושבי גוש קטיף, זכרת מה זו אחוות לוחמים?". בשביל זה יש חברים.
הגזמתם
בניגוד לרושם שאפשר לקבל מקריאת העיתונים או מציפייה בערוצים השונים, לא רק חרדים יש בכנסת. מסתבר, שיש שם גם חילונים, ואפילו חילונים להכעיס. בכינוי זה אני מתכוון לחבורה של חברי כנסת שהתאגדו תחת הכותרת "השדולה החילונית בכנסת". לא, אין לי ח"ו דבר נגד חילונים, גם לא נגד שדולה בעניין. זכותם. אלא, שהשאלה מה עושים. מה שהצית לי את הפיוז זה עתירה שהחבורה הזו, בראשות חברת הכנסת תמר זנדברג, ראש החבורה, הגישה לבג"ץ, נגד אכיפת חוק החמץ בבתי החולים. לדברי מגישי העתירה, מדי שנה מאבטחים עורכים חיפוש אצל מבקרים, חולים ובתיקיהם, אחר חמץ בפסח, והפעם הם מבקשים למנוע זאת. שיכניסו, חופשי, חופשי. סביר שגם העותרים ידעו על 'בל ייראה ובל יימצא' ומה חמץ מול העיניים בפסח עושה למי שמקפיד על האיסור הזה, בטח ובטח כשמדובר בחולה מאושפז בבית חולים שאין לו יכולת לעזוב למקום אחר. לא מדובר בבית קולנוע, למשל. אפילו לא באוטובוס. בית חולים!!!. אבל לעזאזל להתחשב בדתיים/חרדיים/ מסורתיים. כשמדובר בהם – כל הנחמדות מתפוגגת. כן, ייתכן ומניעת כניסת וופלים או פיצה בחג הפסח "תיפגע" בכמה שאוהבים לאכול זאת דווקא בפסח, אבל מה עם האיזונים? הפגיעה באחר? זה מידתי? אני מניח שלא תתפלאו לקרוא שבג"ץ לא גלגל את העותרים מכל המדרגות. המדינה ביקשה ארכה במתן התשובה, אך בג"ץ סרב וקבע שעל המדינה להשיב עד 25 במרץ. עוד לפני החג. האם גם במוסלמים היו נוהגים כך? אתם יודעים את התשובה. אני יודע, יהיו שיאמרו מה אתה רוצה, אתם (הדוסים) כופים וכופים אז אל תצפו ליחס אחר. אז שכן. אל תהיו חכמים/גיבורים על חולים. ובהערת אגב, גברת זנדברג עומדת להיבחר ליו"ר מרצ, במקום זהבה גלאון. אחד המתמודדים מולה הוא אבי דבוש, בעברו בוגר ישיבת אור עציון, בחור שגם כיום פוקד את בית הכנסת מדי שבת, פעיל חברתי בדרום (כעדותו של אליישיב רייכנר ב'מקור ראשון'). בהתמודדות זו במרצ חסרו לי אותם פעילים פוליטיים בעלי הידע והכישורים לפקוד רבים כדי להשפיע בבחירות פנימיות במפלגה, כפי שעשו בליכוד, ב'בית היהודי' ולא רק שם. לא מוסרי, חשוב היה לו עשו זאת דווקא במרצ, וממליכים שם את אבי דבוש. לפחות בנושאי דת-מדינה ניתן היה לצפות ממנו להנהגה יותר שפויה ומכילה מאשר מתמר זנדברג. כמה חבל, ברגע האחרון הודיע דבוש על הסרת מועמדותו.
(ויקרא תשעח)
