כשהכל נפיץ

 

בדרך כלל אני זורם עם הכלל ש"אין פרות קדושות". הפעם, בן גביר, הגזמת

נערכים לכל תרחיש

שרת הפנים איילת שקד הנחתה באחרונה את אנשי משרדה להיערך לניקוי שולחן. העריכה, שלממשלה נותר זמן קצר בלבד וביקשה להשלים את הרפורמות המרכזיות שלה סביב פיצול דירות, עובדים זרים וכו׳. בלשכתה טענו שהיא בסך הכל נערכת לכל תרחיש. כך פרסמה דפנה ליאל. עפ"י המתרחש בקואליציה, כולל 'כאבי הבטן' של ניר אורבך ב'ימינה', האתגרים והמהמורות שבפתח (חומש, אביתר, כל הרפורמות בענייני דת שנתקעו, ועוד ועוד), יש יסוד להניח שתהא זו היערכות המגשימה את עצמה. ואם לא מחר, אז מחרתיים או עוד חודשיים.

הגזמת

אני יכול להבין את זעמו של חה"כ איתמר בן גביר על ההדלפה של חו"ד בשב"כ לפיה הוא (בן גביר) "נפץ שצריך לנטרל", אף שאני בטוח שגם הוא עצמו מבין שני דברים. האחד- שחלק מההתגרויות שלו במוקדי חיכוך בהחלט עלולים להצית תבערה מול 'בני הדודים'. והשני- שכוונת הנטרול היא להרגיע. להרחיקו מהמקומות הבעייתיים, הא ותו לא. אבל את המודעה שפרסמה 'עוצמה יהודית' נגד ראש השב"כ, אני מגנה ואף בז למפרסמיה. אחסוך מכם את צילום המודעה, אסתפק בחלק מהמלל: "רונן בר ראש השב"כ – נכשלת בהר הבית, נכשלת בבאר שבע, נכשלת בבני ברק וחדרה, נכשלת בעזה, ועכשיו אתה מאשים את איתמר בן גביר ואומר שצריך לנטרל אותו? תפסיק לתדרך, תתחיל לעבוד!." באמת, מר בן גביר? השב"כ לא עובד 24/7 בכל מקום בכל התנאים תחת כל הסיכונים? לא לוחמי השב"כ מנעו אין ספור פיגועים? לא הם שמסכנים חייהם כל העת? מה אתה מקשקש? אז נכון שהיו כמה פיגועים כואבים ולמרבה הצער, מן הסתם עוד יהיו. אף פעם אין 100 אחוז הצלחה. אני בטוח שגם לך בחיים המקצועיים כעו"ד ובכלל, אין 100 אחוז הצלחה. ככה לזלזל בראש השב"כ ובאנשים שמתחתיו? ועוד בתקופה כה רגישה ביטחונית? בד"כ אני זורם עם הכלל ש"אין פרות קדושות". הפעם, בן גביר, הגזמת. נקודת זכות: למרות החיוכים התכופים בין שתי האוזניים, גם בן גביר בלחץ נוכח איומים שהוא מקבל על חייו, וזה מה שיוצא כשהוא בלחץ. בהחלט יש לגנות גם את האיומים עליו וחזקה על השב"כ שהוא מנסה להתחקות גם אחרי המאיימים האלה. כן, אותו שב"כ שבן גביר בז לו במודעה האומללה. בן גביר לאדמקר וישראל כהן ב'קול ברמה': "במדינה דמוקרטית מותר להעביר ביקורת נגד ראש השב"כ, זה קמפיין? לפני חודשיים הגעתי לשמעון הצדיק, איימו לשרוף שם משפחה של יהודים ותראו מה קרה, פתאום שקט. אולי הקונספציה שאנחנו נכנעים ומוותרים היא טעות?", תהה.

אילן גילאון

"אני לא יודע אם הצלחתי הרבה בפוליטיקה, דבר אחד הצלחתי: תמיד נשארתי בן אדם", כך חבר הכנסת לשעבר, אילן גילאון (מרצ), בריאיון שנתן לפני כ-4 חודשים ללוסי אהריש בדמוקרט TV. גילאון, אחד הסמלים הגדולים של המאבקים החברתיים בישראל, נפטר בתחילת השבוע. מכל קצווי הקשת הפוליטית נאמרו עליו רק דברים חמים, ולא מהשפה ולחוץ בגדר 'אחרי מות קדושים אמור'. עקב מחלת הפוליו גילאון היה עם נכות ברגלו. אני התחברתי למשפט ששמעתי בשמו: "כולנו נכים. אין אדם שאיננו נכה. אצלי הנכות גלויה, אצל אחרים היא פשוט נסתרת".

נאיביות?

יו"ר חברת החשמל דב בהרב התפטר 3 שבועות בלבד אחרי שמונה, וטוען: ״נחשפתי למעורבות אגרסיבית של שיקולים פוליטיים בתהליך בחירת המנכ״ל״. אין לי סיבה לפקפק בטענותיו. יחד עם זאת, אם אינני טועה, מי שנבחר לתפקיד המנכ"ל, מאיר שפיגלר, שכיהן שנים כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, הוא מנהל מוערך מאוד בידי אנשי מקצוע ופוליטיקאים כאחד, ודי בייעול שעשה הביטוח הלאומי תחת הנהלתו כדי להצביע על כישוריו ויכולותיו. וחוץ מזה, מי שחושב שבמינויים בכירים בשירות הציבורי=הפוליטיקה, קשרים אינם במשוואה, הוא נאיבי. לא פחות.

חללי פעולות איבה – תיקון פגם היסטורי

במכתב ששלחו יו"ר הוועדה לסמלים וטקסים, השר חילי טרופר ושר הרווחה מאיר כהן הממונה על הטיפול במשפחות חללי פעולות האיבה, התבקשו כלל הגורמים הרשמיים לומר מעתה "חללי פעולות האיבה" ולא "נפגעי פעולות האיבה" כפי שנהוג עד היום. טעות זו השתרשה בשנים האחרונות והפכה שגורה בפי הציבור והתקשורת, אך פוגעת במשפחות השכולות והן בכוונת המחוקק. מעתה כלל הגורמים הרשמיים יידרשו להיצמד למינוח הנכון ולומר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה וכן טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה בארץ  ובחו"ל. החלטה זו באה לתקן עוול שנמשך שנים ארוכות ופגע במשפחות השכולות אשר איבדו את יקיריהם בפעולות האיבה.

(אמור תשפ"ב)