הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)פרשת מצורע מהווה המשך לפרשת תזריע. בפרשת תזריע עוסקת התורה בדין יולדת ובאבחון נגע הצרעת ובפרשת מצורע בטהרת המצורע לאחר שנתרפא מצרעתו ונמצא נקי. ובחזרתו לשגרת חיים תקינים.
תהליך טהרתו של המצורע בא ללמדנו עקרון משמעותי ואקטואלי, בשבוע שבא אחרי בחירות סוערות שבהם הוטח הרבה רפש בין המפלגות והמועמדים. כדי לעמוד עליו נבאר את המשמעות של קרבנותיו ביום השמיני לטהרתו התלת שלבית: "וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה" (ויקרא יד י) "וכבשה אחת – לחטאת" (רש"י שם). וכן פרטה התורה את הקרבת החטאת: "ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטומאתו וגו'. וכפר עליו הכהן וטהר" (שם יט-כ). מדוע מקריב המצורע חטאת? במה חטא? ואם תאמר שהוא כפרה על חטא לשון הרע, הרי התכפר בעונש הצרעת עצמו: "יסורים ובושת של נגע, כפרו לו על אותו חטא" (רש"י סוטה טו א). מדוע הוא זקוק להתכפר גם בקרבן חטאת?
הגמרא קבעה בצורה מפורשת: "אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים. לפי שאין באין על חטא" (סוטה שם). הסימן לדבר: שבחטאת ואשם שבאים על חטא אין מביאים נסכים: "וכן אמרו בגמרא סוטה שהסבה בהיות החטאת והאשם אינן חייבין נסכים: כדי שלא יהא קרבנו מהודר" (רמב"ם פיה"ש מנחות ט, ו).
מטרת הקרבת החטאת: "וכפר על המטהר מטומאתו", אינה על חטא. וכן: "וכפר עליו הכהן וטהר". יש לפרש את המונח 'חטאת' לא כבא מהמילה 'חטא' אלא מהמילה 'חיטוי' שמשמעו טהרה מטומאה וניקוי מוחלט וסופי מהמצב שקדם וממותרותיו. המצורע חווה אירוע טראומטי בעל השלכות נלוות במספר מעגלים, נפשיים, רוחניים (טומאה) וחברתיים (סוג של נידוי) והוא עלול להמשיך להדהד את החיים שלו גם אחרי טהרתו. התורה באה ללמדנו בתהליך טהרת המצורע כיצד 'מחטאים', סוגרים מעגל ומנקים שולחן ב'יום שאחרי', בלי להותיר 'שאריות' שלא מאפשרות לחזור לשגרה בריאה, ליצירה ולחיים. תהליך ה'חיטוי' והניקוי אינו אהוד. כשהיינו חיילים לא אהבנו את משימות הנקיון ו'סגירת המשטח' שאחרי אימון משמעותי. למרות שאם לא נעשה כן היותרת, אי הסדר והתוהו ובוהו שנותר ממנו, עלול להאפיל על תוצאותיו ועל המוכנות להמשך.
אף יותר מכך. בפרשה הקודמת למדנו על 'קרבן היולדת'. שבה היתה חויה משמחת של יצירת חיים חדשים. אבל בשוליה גם חויה של כאב וזוב דם מתמשך והשפעותיו הרוחניות. כיצד מגמרים ומבדלים את חויית הלידה שתיוותר כחוויה היחידה ללא השפעת התופעות הנוספות. זו המשמעות של קרבן 'חטאת היולדת' (ויקרא, יב א-ח). גם שם שאלו האם הוא בא על חטא? במה חטאה היולדת? אדרבא, מצוה גדולה עשתה שהביאה חיים חדשים לעולם! אמנם רשב"י אמר שחטאה משום ש"בשעה שכורעת לילד, קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה" (נידה לא ב). אולם כבר רב יוסף שם מקשה עליו שאם כן היא 'מזידה' ואין מביאין קרבן אלא על שגגה, ומדוע אין היא מביאה 'קרבן שבועה'?! אדרבא, "איכא חטאת ואשם נמי דאין באין על חטא: חטאת יולדת ואשם מצורע" (תוס' זבחים ב א). גם חטאת יולדת הוא כ'חיטוי' מהטומאה שבמותרות דמי הלידה: "וכפר עליה וטהרה ממקור דמיה" (שם).
עפי"ז גם קרבן חטאת על חטא הוא מלשון 'חיטוי' מאשמת החטא.
כך הסברנו את הבריתא: "איזה עשיר? וכו', כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו" (שבת כה ב). אחרי הפעולה החיובית באכילה יש עדיין מותרות מזיקות שיש צורך להפרישם ע"י ההתפנות בבית הכסא.
השבוע, תבוא לסיומה מערכת בחירות, שבעת כתיבת הדברים תוצאותיה עדיין אינן ידועות. הבחירות הן מהלך דמוקרטי ריבוני נעלה. אשרינו שזכינו לכך אחרי אלפי שנות גלות ותלות באחרים. אולם מערכת זו הגיעה לשיא של הכפשות ורפש הדדי מפלגתי ואישי. 'ביום שאחרי' נצטרך לחזור לשגרה משותפת. אולם עדיין נשאר עם הפסולת הנותרת. שאריות הפלריגים הפליירים ופתקי ההצבעה שיתגוללו ברחובות. שאריות המסרונים הפוסטים הארסיים והמכפישים והסרטונים שהסיתו איש באחיו.
חובה עלינו 'לחטא' את האוירה הציבורית מכל אלה. יחד עם בעור החמץ והנקיונות לפסח.
(מצורע תשעט)
