מרב לרנרמהאינקוויזיציה בפורטוגל, לפני מאות בשנים, נותרו מסמכים רבים בארכיון ייחודי שמכיל בתוכו את אחד מהפרקים החשובים בהיסטוריה של העם היהודי. כעת המסמכים הללו בסכנה
"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" אמר יגאל אלון. כדי לדעת את עברנו אנחנו נעזרים בסיפורי התנ"ך, במאורעות שעברו על עמנו בשנים ההן ועברו בסיפורים מאב לבנו, וככל שישנם – במסמכים ארכיוניים שנשמרו עד לימינו אנו.
האינקוויזיציה היא אחד המאורעות הקשים שעברו על העם היהודי, והיא אינה נותרה רק בהיסטוריה. השפעתה נוכחת עד היום בדמות אנוסים ויהודים שהתפזרו, המירו דתם ושכחו מיהדותם. בפורטוגל האינקוויזיציה התרחשה במשך כ-300 שנה, משנת 1536 ועד לשנת 1821. האינקוויזיציה הפורטוגזית הייתה מוסד חקירותיהם של הקתולים שהיה אמון על רדיפת מיעוטים דתיים ובכללם היהודים. לעומת האינקוויזיציות האחרות, באינקוויזיציה של פורטוגל רוב הנחקרים היו אנוסים שנאשמו בשמירה על יהדותם (בין 80-85 אחוזים מכלל הנידונים).
מסמכי האינקוויזיציה מתפוררים
מאירוע זה נשמרו מסמכים היסטוריים רבים, המתעדים את אחד מהאסונות הגדולים שעבר העם היהודי, ומהווים נתח נרחב בתיעוד תולדות האנוסים, ולהם אין מקבילה דומה.
כיום, כ-200 שנה לאחר תום האינקוויזיציה, אותם מסמכים היסטוריים נמצאים בסכנה הכחדה. מאות מסמכים אותנטיים המתעדים את זוועות האינקוויזיציה בעשרות אלפי יהודי פורטוגל ובמדינות נוספות נרקבים ונהרסים בארכיון הלאומי של פורטוגל. והסיבה, כרגיל, היא – כסף. בעקבות מחסור בתקציב המסמכים לא נסרקים בצורה דיגיטלית והולכים ונהרסים לעד, כך עולה ממספר עדויות המגובות במסמכים וצילומים שהגיעו לאחרונה למרכז דהאן למורשת יהדות ספרד שבאוניברסיטת בר-אילן, שבמהלך ביקור של נציגי המרכז בפורטוגל, פעילים מקומיים הזהירו אותם מפני נזק בלתי הפיך וסכנה לאובדן המסמכים.
ד"ר שמעון אוחיון מנהל מרכז דהאן, מרחיב בראיון ל"שבתון": "בעקבות כינוס בינלאומי שקיימנו לאחרונה בפורטוגל על יהודי פורטוגל והתפוצה הספרדית הפורטוגזית, קיבלנו פניה מאחד המנהלים בטורו דו טומבו, אחד מהארכיונים בפורטוגל, שחשף כי ישנם מסמכים המתעדים את פעילות האינקוויזיציה שהולכים ונכחדים בעקבות תלאות הזמן ואופן שימורם. חוקרת ההיסטוריה היהודית של פורטוגל, ד"ר רות קלוואו, הביאה לידיעתנו את התכתובת עם אחד מראשי הארכיון הלאומי בפורטוגל, ד"ר סילבסטרה אלמיידה אשר דווח לה ולחוקרים בפורטוגל שהמסמכים של האינקוויזיציה, שהם בני מאות שנים, בבעיה- תנאי האחסון שלהם קשים, חלקם קרועים, משהו אכל את המסמכים והם מתפוררים. הוא נזעק ואמר לה כי חייבים להתגייס ולעשות דיגיטליזציה למסמכים, שאם לא כן הם ילכו לאיבוד במשך השנים".
על מה חשבו האנוסים?
ארכיוני האינקוויזיציה נמצאים במקום אחד – טורה דו טומבו, שם נמצאים הארכיונים המרכזיים של פורטוגל. בזמן שחלק גדול מהארכיונים של בתי דין של אינקוויזיציות אחרות נעלמו עם הזמן או הושמדו, בארכיון הזה השתמרו במצב סביר רוב רובם של מסמכי בתי הדין בפורטוגל, יותר מ-43 אלף תיקים – רוב תיקי האינקוויזיציה.
הארכיון של האינקוויזיציה כולל בתוכו חומר רב. יש תיקים שמתארים את חקירות נידוני האינקוויזיציה ויש חומר רב אחר – תכתובות בין בתי דין שונים וגם עניינים ניהוליים של האינקוויזיציה וכתבים שהגיעו בעד או נגד המוסד הזה.
פרופסור דב סטוצ'ינסקי, מרצה להיסטוריה במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן מסביר על חשיבות המסמכים: "כיוון שהאינקוויזיציה הפורטוגלית פעלה מ-1536 עד 1822 ארכיוני האינקוויזיציה הם אוצר בלום להבנת החברה של פורטוגל בכלל וכתיעוד האנוסים בפרט. בתיקי החקירות אפשר לראות מה היו הדעות הקדומות של החוקרים ומה ציפו מהנידונים, אבל גם ניתן לראות עולם שלם של מנהגים, אמונות ודעות של הנידונים".
"שימור הארכיונים של האינקוויזיציה זו חובה מוסרית ומחקרית – לא לתת לקולות של קורבנות ההיסטוריה להיעלם"
קולות הקורבנות נעלמים
לא רק לנו, העם היהודי, המסמכים הללו חשובים. קולם של האנוסים שעולה מבין התיקים חשוב גם לעם הפורטוגזי, שחלק גדול ממנו הם צאצאים של האנוסים.
פרופ' סטוצ'ינסקי מסביר: "מה שמייחד את ההיסטוריה של האינקוויזיציה בפורטוגל זה שהיא לא רק נוגעת בהיסטוריה היהודית אלא גם באומה הפורטוגלית. עד 1989 הארכיונים האלה פעלו במרתפים של הפרלמנט הפורטוגלי והגישה אליהם הייתה קשה. מ-1989 נבנה בניין מפואר שכולל את כל האביזרים הטכנולוגיים, ובו מקבלים גם חוקרים וגם קהל רחב מכל העולם. אני ביליתי ועדיין מבלה בארכיונים האלה, לטעמי זו חוויה חשובה ומרגשת. כשפותחים את התיקים הללו חושבים על חיים של אנשים ונשים שללא התיקים לא היינו יודעים על קיומם. שימור הארכיונים של האינקוויזיציה זו חובה מוסרית ומחקרית – לא לתת לקולות של קורבנות ההיסטוריה להעלם".
ד"ר אוחיון: "זהו אחד הפרקים החשובים בהיסטוריה. מערכת היחסים בין העולם הנוצרי ליהודי השפיעה על ההיסטוריה היהודית של עם ישראל וגרמה לאיבוד חלק גדול מהעם היהודי שהתנצרו בעל כורחם. אנחנו לומדים את זה בגלל שיהודים מפורטוגל הגיעו לאן שהגיעו – הולנד, אנגליה, דרום אמריקה וניו יורק. בית הכנסת הפורטוגזי שנמצא במנהטן הוקם על ידי צאצאי יהודי פורטוגל לפני כמאתיים שנה, גם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם הוא צאצא של היהודים שברחו מפורטוגל. כל ההיסטוריה של עמנו בעקבות גירוש ספרד, לאן הם הגיעו ומה קרה להם, מתחילה ברדיפה של האינקוויזיציה ובגירוש שלהם. אם לא נלמד את הפרק את הזה כראוי לא נדע פרק מכונן בהיסטוריה של עם ישראל, לא נדע מי אנחנו ומה קרה לנו".
"עד גירוש ספרד חי רוב מניינו ובניינו של העם היהודי בעולם באותה תקופה באזור ספרד, פרובנס, פורטוגל וצפון אפריקה. אם לא נפעל נאבד חלק משמעותי ומכונן בהיסטוריה של העם היהודי"
פורטוגלי רצח פורטוגלי
כדי לשמר מסמכים היסטוריים אלו יש צורך מידי להעביר אותם תהליך של דיגיטליצזיה- סריקתם והעלאתם לשמירה במחשב ובתוכנות דיגיטליות. ד"ר סילבסטרה אלמיידה, מראשי הארכיון הלאומי בפורטוגל, מעריך את עלות שימור המסמכים והוצאות הדיגיטליזציה להצלת המסמכים החשובים בכ-700,000 יורו, כ-2.9 מיליון שקלים. החשיבות של שימור המסמכים ההיסטוריים הללו עבורנו, כאומה נרדפת במשך שנים, ברורה. מנגד, האינקוויזיציה נעשתה על אדמת פורטוגל, המסמכים כתובים בשפה הפורטוגזית ונמצאים בארכיונים הפורטוגזים.
מדוע עלינו ולא על ממשלת פורטוגל לשאת בנטל הכבד של תשלומי המרת המסמכים לדיגיטל?
פרופ' סטוצ'ינסקי: "מבחינת פורטוגל, היא לא עשתה עוול ליהודים, אלא לאוכלוסייה שלה. אנחנו רואים מהנקודה שלנו. בפורטוגל, זה שהם רצחו פורטוגלים אחרים זה קטע כואב של ההיסטוריה שלהם. האנוסים בפורטוגל שנחקרו על ידי האינקוויזיציה הם סוגיה לא פחות פורטוגלית מאשר יהודית ולכן החובה לשמור על האוצרות האלה חלה על ממשלת פורטוגל".
עם זאת, סטוצ'ינסקי מאמין שלא מדובר בהתנערות של הפורטוגלים מהנושא: "בשנים האחרונות ממשלת פורטוגל לא רק ביקשה סליחה רטרואקטיבית לנידוני האינקוויזיציה, החל מהשנה הפרלמנט יציין מידי שנה יום לקורבנות האינקוויזיציה באשר הם, זאת אומרת שאין כוונה זדונית של פורטוגל שלא לטפל בארכיון הזה. במשך שנים הם טיפלו, פיתחו והעלו לרשת את כל התיקים של האינקוויזיציה בליסבון, שהם ניתנים לבדיקה על ידי כולם. מה שיש כרגע זו בעיה של משבר כלכלי בפורטוגל והם עושים קיצוצים בהכל, כולל כמובן בחלק הזה של הארכיון. לא מדובר באנטישמיות, עוינות או הזנחה מכוונת. המצב הזה, הביא לדחיפות שיימצא כסף לשימור כדי שהחומר הזה לא יתקלקל, ואכן יש חשש כזה. מניסיון אישי שלי, לאחרונה כשהזמנתי מקורות בארכיונים את חלקם לא קיבלתי, כי הם טוענים שהמצב של המסמכים מאד שברירי".
לפני שיהיה מאוחר מדי
סכנת אובדן המסמכים החשובים, וההבנה כי ניתן להציל אותם בטרם יהיה מאוחר מדי הובילו את ד"ר שמעון אוחיון ואת ד"ר יואל רפל לפנות במכתב דחוף לשר החינוך נפתלי בנט, האמון על התפוצות ולשרת התרבות מירי רגב בבקשה לשגר סיוע כספי דחוף שימנע ממסמכים אלו ללכת לאיבוד לעד.
ד"ר אוחיון: "פנינו לשר נפתלי בנט מאחר והוא השר האמון על התפוצות וכן פנינו לשרה מירי רגב בבקשה שיעשו מה שאפשר כדי להתגייס ולתרום או לממן את הכסף להצלת המסמכים. למותר לציין את חשיבותם, זהו פרק גדול בהיסטוריה היהודית. חשוב שלא נשכח שעד גירוש ספרד חי רוב מניינו ובניינו של העם היהודי בעולם באותה תקופה באזור ספרד, פרובנס, פורטוגל וצפון אפריקה שהיו קשורים, ולכן יש חשש שאם לא נפעל, סיפור ההיסטוריה, גלגול האנוסים וכל המסמכים הקשורים בכך יאבדו ונאבד חלק משמעותי ומכונן בהיסטוריה של העם היהודי".
ד"ר אוחיון גם מגלה לסיום כי לחשיפת הנושא יש כבר תוצאות: "השגריר שלנו בפורטוגל, ד"ר רפאל גמזו, נפגש עם ראש הארכיון הלאומי בפורטוגל. נמשיך לעקוב ולוודא שהמסמכים המתעדים את האינקוויזיציה יישמרו, זוהי ההיסטוריה של עמנו".
הצצה למסמכי האינקוויזיציה כפי שהשתמרו בארכיון בפורטוגל בקישור הבא:
