מרב לרנרהפרצה בחוק שאפשרה את הנעת התחבורה הציבורית בשבת בערים רבות, ונחלה הצלחה רבה בשבת שעברה, הציבה מראה לא נעימה כלפי שומרי המסורת שביקשו להימנע מכך ולשמור על הסטטוס קוו – אנחנו לא צריכים את האישור שלכם, מסתבר. מישהו אמר הכל או כלום?
בשבת שעברה החל לפעול מערך ייחודי של תחבורה ציבורית בשבת במספר ערים בגוש דן: תל אביב, גבעתיים, קריית אונו ורמת השרון שהצטרפו לרמת גן ולחיפה. בגלל החוק האוסר על גביית כסף בשבת, בחלק מהערים הנסיעה לתושבים היא בחינם, ובחלקן הנסיעה משולמת באמצעות הרשמה מראש או תשלום באמצעות כרטיס אשראי דרך אפליקציה. הנהגים שנוהגים באותם שאטלים שמסובסדים על ידי העיריות הם ממוצא ערבי, והקווים אינם נכנסים לשכונות הדתיות.
במוצאי השבת הקודמת נחשפנו לכך שהפיילוט הראשון של תחבורה ציבורית בשבת נחל הצלחה, תושבי השכונות יצאו מרוצים על אף שנאלצו להמתין שעות למיניבוס שיבוא לקחת אותם בעקבות העומס והביקוש הרב.
שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי. ב-1947 נחתם בידי דוד בן גוריון, הרב יהודה לייב פישמן מימון ויצחק גרינבוים מכתב הנקרא "סטטוס קוו" שמסדיר את היחסים העדינים שבין הציבור הדתי והחילוני. במסגרת ההסדר הוסכם שהשבת תישמר בכל המוסדות הלאומיים, התחבורה הציבורית תושבת בכל היישובים וכן הותקנו תקנות שהבטיחו את השבתת המסחר והמלאכה בשבת. בעקבות הסטטוס קוו נחקק ב-1951 חוק שעות עבודה ומנוחה.
"הסטטוס קוו לא קיים יותר בשום תחום וסחבו אותו לכל תחום", מתאר הרב דוד סתיו, רב העיר שוהם ויו"ר ארגון רבני צהר. "אין יהודי שומר תורה שלא כואב את כאבה של השבת ואת חילולה ולכן באופן טבעי ברור שאנחנו כואבים ומצטערים על חילולי השבת שמתרחשים ברחובה של עיר בערים רבות בישראל. מצד שני צריך לומר שאנחנו משלמים את המחיר של הכוחנות, השאננות וההתנשאות של המפלגות הדתיות והחרדיות, שחשבו במשך שנים רבות שאפשר להחזיק בכוח מדינה שלמה ולא היו מוכנים לנהל דיאלוג על בסיס כלשהו של הסכמה הדדית, על מה יהיה אופייה של השבת במדינת ישראל. כל הצעה ברוח גביזון-מדן נדחתה על ידיהם בבוז, לא היה אפילו בסיס לדיון, והם אחזו בשיטה של הכל או כלום, ומי שאוחז בשיטה זו – סופו שגומר בכלום".
"אף רב לא יכול להתיר חילול שבת וזה ברור. כמו שיש הרבה איסורים שאנשים עוברים במדינת ישראל ולא על כל איסור הרבנים מדברים, גם כאן – מדינת ישראל צריכה להגיע להסכמות שלא יקבלו ברכה רבנית, אבל יקבלו הסכמה חברתית"
"יחסי דת ומדינה הם סיר רותח שעתיד להתפוצץ", אומר שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה. "אני אדם דתי ושומר שבת וברור שאני רוצה מדינה יהודית, מדינה עם צביון יהודי. אבל, יש אנשים אחרים שלא מקפידים על זה, אז אפשר ללכת ראש בראש ולא לוותר ואז סיר הלחץ יתפוצץ – והנה, בתחבורה ציבורית בשבת זה קרה והתפוצץ".
שמואל מוסיף: "לפני שלושים שנה היו ויכוחים והפגנות סוערות על פתיחת קולנוע היכל בפתח תקווה בשבת.. כיום – 95% מבתי הקולנוע פתוחים בשבת. באותן שנים ניסו להתוות את אמנת גביזון-מדן במסגרתה הוסכם שמצד אחד תהיה תחבורה ציבורית מוגבלת בשבת ומצד שני בתי מסחר יהיו סגורים ובתי תרבות, בילוי ופנאי יהיו פתוחים. הייתה יכולת להגיע להסכמה, אבל תמיד התנגדו ושאלו – למה שנוותר? אז הנה התוצאה".
כולנו מחללים שבת
בחוק נאמר כי אסור לגבות תשלום על תחבורה ציבורית בשבת. כאמור, בסוף השבוע שעבר החל לפעול מערך תחבורה ציבורית על פי פרצה שנמצאה בחוק, לפיה אם לא משלמים על הנסיעה לא מדובר בתחבורה ציבורית ולכן היא מותרת, ולכן העיריות שבחרו להפעיל את השירות מממנות אותו, על חשבון משלמי המיסים.
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה מתייחס לכך: "זה לא ניצול חדש של ה'פרצה'. לראשונה, בקיץ 2016 היה מצב שאפשר לאנשים בהרצליה לנסוע לים ולקניון שבעת הכוכבים, והייתה יוזמה כזו בחולון ובמודיעין, וכמובן ברמת גן. בתל אביב התבססו על המודל הזה של מימון התחבורה בשבת מקופת העירייה מבלי לגבות תשלום מהנוסעים, כי הבעיה היא גביית התשלום. רק רשות כמו תל אביב יכולה לעמוד בדבר כזה, כי היא עשירה. כל מי שתלוי בממשלה חייב לעבור אישור תקציב על ידי שר הפנים, ומדובר ברוב הרשויות המקומיות בישראל, אז זה מוציא מכלל אפשרות לקיים במקומות האלה מודל כזה. אבל רשויות אחרות כמו רמת השרון, קריית אונו וגבעתיים שמשתתפות בקו המטרופוליטני החדש הזה, גם נסמכות על שולחנה של תל אביב".
שר התחבורה סמוטריץ' מתאר כי כאשר העירייה משלמת על התחבורה הציבורית בשבת מתוך הקופה שלה – כולנו שותפים לחילול השבת: "ברגע שזה מתוקצב מכספי ציבור אז המשמעות היא שבעצם כולנו, כל אזרחי ישראל, שותפים לחילול שבת. כל מי שמשלם מיסים – בסוף המיסים מגיעים לתל אביב, ובוודאי כל תושב משלם ארנונה, המיסים שלו משלמים לחילול שבת בעל כורחו, דבר שבעיניי הוא מאוד בעייתי. שכל אדם באופן פרטי יעשה מה שהוא רוצה, אבל איך אתה יכול לחייב אותי לחלל שבת בכסף שלי?", הוא תוהה.
"שכל אדם באופן פרטי יעשה מה שהוא רוצה, אבל איך אתה יכול לחייב אותי לחלל שבת בכסף שלי?"
השר סמוטריץ' יודע כי ברמה הפרקטית אין לו יכולת לעצור את המהלך, למרות שהוא מתנגד נחרצות להפעלת התחבורה הציבורית בשבת וכואב את כאבה של השבת וחילולה ואת רמיסת הסטטוס קוו שנחתם כדי להגיע להבנות של חיים בחברה הטרוגנית. "אני כואב את הפגיעה בשבת עצמה, במשמעות של זה לזהות היהודית של המדינה והחילול בפרהסיה. חבל, כי זו פגיעה בשבת, שהיא באמת מאבני היסוד של המדינה היהודית וכך היה מוסכם על חילונים ודתיים כאחד במשך עשרות שנים מאז הקמת מדינת ישראל", אומר השר סמוטריץ'.
"אני חושב שזה מהלך חסר אחריות, גם במהותו, בגלל החשיבות הגדולה של השבת, וגם בגלל העובדה שהוא פוגע במה שמאפשר לנו להמשיך לחיות כאן יחד, לשמור על המרקם המורכב והעדין של החברה הישראלית כששני הצדדים מקבלים על עצמם ויתורים הדדיים כדי שנוכל להיות כאן יחד, ואם רוצים לשנות משהו זה צריך להיות בהסכמות ובדיאלוג", הוא ממשיך. "אני לא מתעלם מהעובדה שלשמירת שבת במרחב הציבורי יש מחיר – יש אנשים שתחבורה ציבורית בשבת הייתה עוזרת להם והם מקריבים, אבל צריך לדעת שכשיש דברים חשובים אנחנו מוכנים לשלם עליהם מחיר, להקריב, להשקיע בשבילם".
החילונים מצאו פרצה בחוק והם מממשים אותה, משום שכבר שנים לא מסכימים להגיע איתם להבנות. האם לא היה כדאי להגיע לזה מתוך הבנות ודיאלוג, דוגמת אמנת גביזון – מדן?
שר התחבורה סמוטריץ': "גם הרב מדן חזר בו מהאמנה כי הוא הבין שלקחו שם רק את החלק של גביזון. אם השבת הייתה נפרצת רק בתחבורה הציבורית אז היה אפשר להגיד 'נו, יש צורך כזה של אנשים', 'רק בשכונות חילוניות' וכו', אבל אומרים את זה אותם אנשים שבמשך שנים פורצים את החוק בצורה לא חוקית – נבלים ברשות החוק. מצאו פרצה בחוק, אבל מה עם כל מרכזי המסחר שפתוחים בשבתות הרבה שנים ובהיקפים עצומים – וזה לא רק סופר למקרה שנתקעת בלילה בלי חלב, אלא מרכזי קניות מטורפים! 40% מהפדיון היום במשק הישראלי הוא בשבת. אם התחבורה הציבורית הייתה הדבר היחיד שהיינו עושים בהידברות בתמורה לדברים אחרים – מילא, אבל השבת נפרצת הרבה יותר! מדובר באנשים שלא אכפת להם בכלל מהשבת והם מנסים לפרוץ אותה בכל דרך".
"לשמירת שבת במרחב הציבורי יש מחיר – יש אנשים שתחבורה ציבורית בשבת הייתה עוזרת להם והם מקריבים, אבל צריך לדעת שכשיש דברים חשובים אנחנו מוכנים לשלם עליהם מחיר"
להתפשר או להקריב
בניגוד לשר סמוטריץ', הרב סתיו ושמואל שטח מאמינים שאת סוגיית השבת צריך לפתור מתוך הסכמה משותפת שאף תכלול פשרה – ומכיוון שני הצדדים.
שמואל שטח: "הטענה החרדית והדתית לאומית בסוגיית השבת תמיד הייתה מתוך הפחד שאם נתיר אוטובוס אחד – מחר כל המדינה תתמלא בשבת באוטובוסים, אבל זה לא נכון. בסוף, רוב המדינה, גם החילונים, רוצים לנוח בשבת. אז מה קרה? לא שחררו כלום, והסיר התפוצץ, לא שחררו והם עשו את זה בלעדינו ולא הרווחנו כלום. אם היינו הולכים לפשרה מסודרת היינו מרוויחים את זה שיום השבת לא יהיה יום שופינג. נכון, אנשים ייסעו לים ולבתי תרבות אבל לא ייסעו לשופינג, ואז הרבה אנשים לא היו עובדים בשבת, אבל לא עשו את זה – אז קיבלנו את זה. יכלנו בקלות לפני חמש עשרה שנה להגיע להסכמה עם מנהיגים חילונים שרצו בדיוק את זה והייתה שותפות, אבל אין עם מי לדבר ולא היה עם מי לדבר, הציבור החרדי והחרד"לי לאומי התעקש ופחד נורא. אומר לזכותם שזה כנראה מתוך חוסר היכרות עם החילונים וחוסר הבנה של המציאות".
הרב סתיו: "אף רב לא יכול להתיר חילול שבת וזה פשוט וברור, צריך להגיע להסכמה פוליטית חברתית. כמו שיש הרבה איסורים שאנשים עוברים במדינת ישראל ולא על כל איסור הרבנים מדברים, אז גם כאן – מדינת ישראל צריכה להגיע להסכמות שלא יקבלו ברכה רבנית, אבל יקבלו הסכמה חברתית ויאפשרו חיים משותפים בלי שנאה מיותרת ובלי עוינות ליהדות ולסממניה".
"הטענה החרדית והדתית לאומית בסוגיית השבת היא מתוך הפחד שאם נתיר אוטובוס אחד – כל המדינה תתמלא בשבת באוטובוסים. זה לא נכון. בסוף, רובנו, גם החילונים, רוצים לנוח בשבת"
שר התחבורה סמוטריץ' סבור שכמו שהחרדים כאנשים פרטיים משלמים את המחיר על ויכוח אידיאולוגי של הדרת נשים במרחב הציבורי, כך גם בנושא השבת – הציבור החילוני צריך להקריב מעצמו: "יש הרבה אנשים דתיים שרוצים הופעות בהפרדה ולא נותנים להם, כי חשוב שלא תהיה הדרת נשים. אבל היי, אתה פוגע לי בחירות! הציבור החרדי רוצה להנות מהופעות לפי הכללים שלהם עצמם! אני בכוונה לוקח את זה למגרש שלהם, כי גם הם מאמינים שכשיש דבר שהוא חשוב להם אז הם מסכימים שאנשים פרטיים ישלמו עליו מחיר. הוויכוח הוא לא אם אנשים צריכים לנסוע לים או לא, אלא האם השבת היא ערך יסוד מספיק חשוב במדינה יהודית כדי שנהיה מוכנים לשלם עליו מחיר, ואני חושב שכן".
אחד הסימנים היהודיים המובהקים, ללא כל ספק, זו השבת. העובדה שאנו חיים כיהודים בארץ ישראל היא נס גלוי. הקב"ה נגלה לנו מדי יום ומוכיח כי משה אמת ותורתו אמת בכך שאנחנו כאן, מנהלים חיים יציבים. בזה אנחנו, ציבור שומרי המסורת, מאמינים ועל זה אנחנו גם נלחמים. אבל, בישראל חיים גם כ-2 מיליון יהודים שאוהבים את מדינת ישראל, נלחמים בעבורה אבל מבקשים לחיות בה כחילונים. כנראה שהתחבורה הציבורית בשבת כמו שהיא כעת לא תאריך ימים, לפחות בערים בהן הרשויות המקומיות מממנות את הנסיעות, אבל זה בוודאי לא מה שימנע את המשך התסיסה של סוגיות דת ומדינה, שנראה שהן רחוקות מלהיפתר.
(פורסם ב29.11.19)
