ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)חנן אביטל, בן 66 מפתח תקווה. נשוי ליפה, אב לשלושה וסב ל-2. כותב, מלחין, מנצח, מנהל ומדריך את מקהלת 'פרחי ירושלים'
רבי שלמה קרליבך
רבי ומורי זצ״ל. קיימת פריחה עצומה ומבורכת של קהילות ובתי כנסת בנוסח קרליבך. ואני בין הבודדים שזכיתי לחיות שנים מספר בקרבתו ולמדתי כל צליל ממאות שיריו בשקיקה. זכיתי להופיע איתו בכמה במות גדולות בארץ ובעולם. לפני מספר שבועות הגיע אליי סרטון מערוץ הטלוויזיה היחיד בזמנו- הערוץ הראשון, ובו צמד רעים האגדיים מראיינים את רבי שלמה ומבקשים ממנו ״משהו חדש״. ואז, הוא החל לספר על "בחור צעיר צנחן שנפצע קשה בפיגוע 'מקרר התופתק בכיכר ציון" וכתב שיר לכבודי בשם: 'חנני- כי בא מועד'. לימים השיר הפך ללהיט חסידי. ואנכי, במשך 45 שנים(!!!) לא ידעתי שהשיר עלי ולכבודי. איזה יופי!
הפיגוע בכיכר ציון, ירושלים
ביום שישי, ה- 4.7.75 בשעה 10:00 נשמע פיצוץ עז שזעק לשמיים ליד כיכר ציון בפינת הרחובות יפו – הרב קוק. בפיגוע היו קרוב ל-16 הרוגים וכ-70 פצועים, שחלקם נפטרו מאוחר יותר. בין הפצועים קשה הייתי אני, בחור צעיר משוחרר מצה"ל שהחל ללמוד במכינה בבר אילן. למזלי, פינו אותי בין הראשונים מזירת הפיגוע והגעתי תוך מספר דקות לבית החולים שערי צדק הישן ברחוב יפו. שם לשמחתי נחסכה ברגע האחרון קטיעת שתי רגליי ושם גם נקשרה נפשי בנפשו של ר' שלומיל'ה קרליבך.
פרחי ירושלים
בזמן ששכבתי בבית החולים חודשים רבים לאחר הפיגוע, היה לי זמן לחשוב על עתידי, ועלה לי רעיון, שהתגשם לאחר שהשתחררתי, לארגן פסטיבל חסידי לשירי ילדים. זו הייתה הצלחה אדירה שהולידה את המקהלה. באותה תקופה כל עיר בישראל השתבחה בלהקת ילדים בסגנון ה'פרחי', וכך נולדה מקהלת הילדים מירושלים שנקראה 'פרחי ירושלים', על אף שהייתה בזמנו מקהלת ילדים בשם זה עם המנצח הגדול יגאל צליק, מנצח פרחי לונדון. במשך 45 שנים הקלטנו למעלה מ-700 שירים! הופענו ב-38 מדינות בעולם, כולל: צרפת, רוסיה, ארה"ב, מרוקו ועוד, ואנחנו רק באמצע הדרך…
השיר הכי מבוקש
השיר "ברצלונה" שכתב והלחין ג'ו עמר, הוא השיר שהכי הרבה פעמים מבקשים מאיתנו להופיע איתו.
שיר שלא תשירו לעולם
אין שיר כזה.
הילד הכי צעיר במקהלה
לפני כ-40 שנים היה לנו ילד מתוך שלושת האחים לבית לוקר מקרית משה, ירושלים, בשם אודי, והוא בן 6. מאז היו עוד כמה ילדים צעירים, וכעת יש לנו ילד מדהים בן 8, איתי תורג'מן שיהיה הכוכב הבא אי"ה בתכנית 'בית ספר למוסיקה' הקרובה.
כשהקול משתנה
אין מה לעשות. שותים ומגרגרים כמה ביצים ומחכים לגיל 17-18. אולי הם עוד יהיו זמרים ואולי לא…
הופעה שלא תשכח
היו כמה הופעות כאלה. ב-1992 באולם אולימפיה בפריז, עם ענק הזמר אנריקו מאסיס – והוא עוד היה האורח של ההופעה שלנו. ב-1997 בברזיל, היו לנו 3 הופעות באולם ענק עם התזמורת הפילהרמונית של ברזיל – כל הכרטיסים נחטפו. וגולת הכותרת – ב-1998 בקזנבלנקה, מרוקו – זה היה אירוע מדהים וקבלת פנים שלא קיימת עוד כמוה. לאורך כל הדרך משדה התעופה ועד למופע, כשחצי מקהלה הגיעה – הכל לווה בהתרגשות ובבכי. ההתרגשות גאתה גם כאומנים הראשונים שהגיעו בכלל למרוקו, והתחזקה עוד כששרנו שם 'ירושלים של זהב'. ואחרי כל זה לחשוב שבכלייזמרים בצפת, לא רצו המפיקים המוסיקליים בשום אופן לשמוע ולהשמיע אותנו…
