ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)זאב שוורץ, בן 52, מתגורר בשוהם. נשוי לשולמית ואב לחמישה ילדים. מנכ"ל ומייסד "תורה מציון". בעבר שימש כמזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית.
החיים בדרום אפריקה
הקהילה היהודית בדרום אפריקה התבססה בעיקר על יהודים שהיגרו מליטא בתחילת המאה הקודמת, והיתה מסורתית, ציונית ורוויזיוניסטית. מנחם בגין ביקר בבית סבי פעמיים, ולא בכדי נתנו לי את השם זאב על שמו של ז'בוטינסקי. הקהילה מלוכדת, עם כבוד הדדי בין כולם. מכאן שאבתי אהבה גדולה לכל יהודי באשר הוא. עם כל התחושה הטובה בקהילה, מחריד לגדול בצל אפרטהייד. מגיל צעיר היה לי קושי להכיל את העובדה שיש אנשים שחיים בתנאי עבדות ויחס מחפיר.
חזרה בתשובה
רוב יהודי דרום אפריקה היו 'מסורתיים' עם מודעות לחגים, אבל לא מעבר לכך. אני נחשפתי לתורה ומצוות במקריות. למדתי בבית ספר דתי, שהתלמידים בו היו בעיקר מסורתיים. בגיל 11 השתתפתי במחנה קיץ של בני עקיבא ולראשונה הבנתי שיש שבת אבל לא ידעתי מה זה לשמור שבת, ומהי כשרות. אני זוכר את הפעם האחרונה שהחזקתי עט בשבת, זוכר את הפעם האחרונה שאכלתי לא כשר ואת הפעם האחרונה שנסעתי לקולנוע בשבת. התגוררנו בשכונה רחוקה, והורי היו מסיעים אותי לבית הכנסת בשבת. הייתי נכנס מכניסה צדדית כדי שלא יראו אותי… בגיל מצוות עברנו לגור על-יד הקהילה בגלנהייזל והתחלתי להקפיד במצוות.
ההחלטה לעלות לארץ
הגעתי ארצה לראשונה בגיל שמונה, להשתתף בחתונה של קרובי משפחה. מאד רציתי להישאר בארץ, ואפילו שאלתי את אמי מה יקרה אם אאבד את הדרכון? מיד אחרי סיום התיכון, בגיל 17, זכיתי לעלות ארצה.
סרטן
מדובר בזעזוע אישי ומשפחתי. מחלה כואבת עם התמודדויות לא פשוטות, שמביאה עמה תהיות של "למה?". כאיש אמונה, ברור שכל מה שקורה הוא משמיים, והקב"ה 'מדבר' איתך דרך זה. אז ה' הביא לי מתנה, והשאלה- מה אני עושה עם המתנה הזאת? כתוב בספר משלי "שונא מתנות יחיה", ומתנה כזאת אתה בהחלט שונא… הקב"ה גרם לי להבין שצריך לעצור, לקבוע סדרי עדיפויות בפרספקטיבה על החיים, המשפחה, חברים, עבודה.
הקמת "תורה מציון"
עליתי ארצה, למדתי בישיבת הר עציון, ובמסגרתה שרתתי בגבעתי. במהלך לימודי באונ' בר-אילן, התחתנתי עם שולמית ה'צברית'. פעלתי בצעירי המפד"ל והמזרחי, ומתוך היכרותי את השטח, ראיתי שחסר משהו בקהילות היהודיות. בעולם הדתי-לאומי שלנו היו בי"ס, בי"כ, בנ"ע, אבל אם רצית ללמוד תורה, היית צריך ללכת לקהילה חרדית… הרעיון היה לבנות מקום תורה בקהילה ברוח הציונות הדתית. ייסוד תורה מציון היתה מהפכה של ממש!
לב יהודי
פיתחנו את הרעיון של 'בית יהודי' לציבור הישראלי. ב-16 השנים האחרונות עברו אלפי מטיילים בהודו דרך הבתים היהודיים בדרמסלה ובהמפי. זוהי פלטפורמה אדירה לאחדות ישראל, קירוב לבבות, שבירת סטיגמות וקבלת האחר.
שליח ציוני דתי
קרוב לחצי יובל אני זוכה לשלוח שליחים לעבודה חינוכית בקהילות. השליח הוא שותף בעשיה ובהתרחשות, לא כצופה מהצד אלא כמשפיע וכחלק מהקהילה. ציפי רימל ז"ל, אשר נהרגה עם בתה בתאונת דרכים לפני כחודש וחצי, היתה שליחת תורה מציון בשיקגו (תשע"א-תשע"ד). היא לימדה תורה ועברית, ויחד עם בעלה אפרים שיבדל"א הכניסה אורחים ועודדה עליה. עם שובם ארצה, הפך ביתם בנווה צוף לבית במולדת לעולים הרבים. בעקבות הטרגדיה, ניתן לומר שלעיתים מבינים את עומק ההשפעה של השליחים רק לאחר כמה שנים.
המטרה – עידוד עלייה?
המטרה היא להתחבר לכל יהודי באשר הוא. קודם כל ההכרות והקבלה, ורק מתוך כך ניתן להשפיע ולחזק את הזהות היהודית, לימוד התורה, החוויה הציונית ועידוד עליה. אנחנו מאמינים שעתיד העם היהודי רק בישראל.
מה לא מבינים בישראל על יהדות התפוצות?
אנחנו חושבים שכל האמת אצלנו, אך זה לא נכון. בחו"ל יש קהילות חזקות ומשגשגות, שלא חסר להן דבר. זו הקרבה גדולה מאוד לעזוב הכל ולבוא לארץ, לשנות שפה ותרבות. שם הוא מחובר וזו ההשתייכות שלו. עלינו להבין את העולם שלהם, ומתוך כך לחבר אותם.
