ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)הרב חגי לונדין בן 43, מתגורר בשדרות, נשוי לאפרת ואב לחמישה בנים. מראשי ארגון קהלים, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו, מרצה וסופר
עשה לך רב
יש שמבינים את המושג הזה כחיפוש דמות להעריץ ולהתבטל כלפיה. אני לא בנוי להערצה של אף אחד חוץ מריבונו של עולם. 'עשה לך רב' זוהי היכולת לעשות לעצמי רב – כלומר לחפש דמות שתשמש לי כהשראה כיצד להתפתח בעצמי; וכאן ברוך ה' זכיתי ללמוד מהרבה דמויות – החל מהרב קוק, דרך הרבנים שלמה אבינר וחיים סבתו, וכלה באשתי אפרת
ישיבת הר המור
ישיבה שבה היה חלק מהתפתחותי הרוחנית. מגדלור של אמת שמדבר על חזון עתידי שרחוק מעולמנו הנוכחי. לעת עתה הישיבה לא מתיימרת לתת דרך מעשית כיצד לגשר בין ההווה לעתיד אלא רק מצביעה על החולשות בהווה – מה שמעורר באופן טבעי התנגדות גדולה מצד הציבור – וזה בסדר גמור. כל אחד ממלא את תפקידו – ובפרספקטיבה היסטורית הדברים נבנים באופן מאוזן ונכון
קהלים
ארגון שהוקם לפני כשנה על ידי הרב יצחק נריה, הרב יוני לביא ואנוכי ומאגד בתוכו את טובי המרצים והמרצות בעולם הרבני-לאומי ובא לענות באופן מקצועי על הצורך בהרצאות תורניות לציבור הדתי-לאומי הרחב. במהלך השנה ניתנו מאות הרצאות והגענו למעגלים של עשרות אלפים. כעת מתאחדים עם ארגון סולמות של הרב יוסף צבי רימון, ועוד היד נטויה
החיים בשדרות
התושבים בשדרות נמצאים בשלשת החזיתות המרכזיות ביותר של מדינת ישראל כיום -הביטחונית, החברתית והתורנית; ובכולם רואים הצלחה ב"ה. העיר פורחת באופן שלא היה כמוהו. יש אמנם מידי פעם 'צבע אדום' אבל שום דבר לא עוצר את הצמיחה, להיפך
כשפוגע טיל בישיבת ההסדר
לא מתרגשים; מכה קלה בכנף. ממשיכים ללמוד כרגיל ולעשות את שלנו. צה"ל עשה את מה שהוא צריך לעשות (אולי לא מספיק); והקדוש ברוך הוא עושה את הטוב בעיניו
רבנות בעידן הוואטסאפ והאינטרנט
בתור אחד שמשתמש בכלים האלה הרבה – אני מציע לא להתלהב. בסופו של דבר העיקרון הרבני נשאר אותו דבר, ומה שקובע זו השאלה האם התורה שלך היא רלוונטית לרוח התקופה, וזה לא קשור דווקא לשימוש בוואטסאפ
השאלות שהכי מטרידות את אנשי המגזר
מעבר למסך העשן של הדיונים האינסופיים על לאומיות, מאבקי דת ומדינה, צניעות וכו' – השאלות שבאמת מטרידות את אנשי המגזר הן אלו שמטרידות את כל העולם – השאלות הקיומיות – הפחדים, השמחות והתקוות שכולנו שותפים בהם. במילים אחרות: איפה אני מוצא את א-לוהים בחיים שלי? והתשובה היא- בכל מקום! עכשיו רק צריך לראות את זה
מנהיגות נשית רוחנית
ישנן כאלה וזה נפלא; יחד עם זאת, המרדף אחר 'מנהיגות נשית' (ו'הנהגה' בכלל) קצת מגוחך; הנהגה זה משהו שצומח באופן טבעי. לעיתים יש ניסיונות מאולצים לטפח מישהי כ'מנהיגה' רק בגלל שהיא עונה על תקן 'אישה'. כל הרוצה ליטול כתר תורה – שתבוא ותיטול, אבל לזכור שצריך בשביל זה כישרון ומאמץ ולא כמתנת חינם
רווקות מאוחרת
ההבדל בין חיינו לפני הנישואים ובין חיינו אחרי הנישואים הוא הבדל כמותי; מבחינה איכותית – גם לפני הנישואים וגם אחר הנישואים אנחנו באותו מקום – בעבודת ה'! זה לא שברווקות, אנו אומללים ואילו אחר הנישואים נהיה תמיד מאושרים. כבר כעת אנו מאושרים ממה שיש לנו, ושואפים להשלים את מה שאין לנו; ולאחרי החתונה נהיה מאושרים עוד יותר ממה שיש ונשאף להשלים עוד יותר את מה שאין לנו. יתרה מזאת, ישנם גם כאלה שכל חייהם יוותרו רווקים מסיבה זו או אחרת – אז מה? הם שייכים לעבודת ה' לכל דבר ועניין
הציונות הדתית
יש להבדיל בין העיקרון הציוני-הדתי לבין הציבור בפועל. העיקרון הציוני-דתי הדוגל בכך שיש לחבר בין רוחניות לחומריות – זהו עיקרון שכל החברה הישראלית מתיישרת אליו; החילונים מהכיוון שלהם והחרדים מהכיוון שלהם. הציבור הציוני דתי בפועל, מכיוון שמכיל הרבה כוחות – באופן טבעי מפולג מאד ולא מצליח (ולדעתי גם לא יצליח) להתחבר ברמה המהותית. לא נורא – העיקרון ינצח בסופו של דבר, גם אם יקראו לזה בעתיד בשמות אחרים
דתלשי"ם
תופעה זניחה שמנופחת בגלל אינטרסים של החרד"לים מצד אחד – שמעוניינים להוכיח את מחיר החינוך הפשרני; ושל הלייטים מצד שני – שמעוניינים להוכיח את מחיר החינוך השמרני. בפועל – זו תופעה שולית. רוב מוחלט של בני המגזר נשארים מחוברים לרוחניות וללאומיות ברמה זו או אחרת, גם אם לא תמיד עם מחויבות להלכה; אבל אין חשש, בסוף זה מגיע: בגיל 50 כולם מוצאים את עצמם לומדים דף יומי עם הבן שלהם עם נכדה בישוב ביש"ע
עלוני שבת
אחלה דבר, מה נעשה בלעדיהם בזמן ההפסקות בקריאת התורה?
