אביטל דואן (עורכת משנה ב'שבתון', avital@shabaton1.co,il)בן 42, מטל מנשה, נשוי לרעות ואב לשבעה, מנכ"ל 'זהות' – איגוד המרכזים להעמקת הזהות היהודית
הילדות בקריית אתא
הילדות הייתה בקריית אתא, נועם. היינו חבורה שאוהבת לטייל הרבה, יוצאת לכל הפגנה שיש בימי אוסלו בתחילת שנות ה-90. חבורה שכולם בה מדריכים בתנועת עזרא, חבורה עם הרבה תמימות, בהירות הדעת ואהבת תורה. המשך במורשת כמדריך בבני עקיבא, לימודים בכפר הרא"ה – שנים של לימוד והיכרות עם עולם השורש הציוני דתי. נפגשתי עם דמויות מופת כמו הרב אברהם צוקרמן, צבי צויבל ועוד. משם פניתי לישיבת בית אל, שהיא המקום שבאמת בנה אותי. נפגשתי עם אנשים שלאורם אני הולך, כמו הרב זלמן מלמד, הרב שמעון קליין, הרב וייצן ועוד. זהו מקום שבניתי בו בניין עולם אמוני רוחני ומעשי, שעד היום מלווה אותי בכל עשייה.
המגורים ביהודה ושומרון
היינו גרים בבית אל. הייתי מנהל יחידת הנוער בבית אל, חבר מועצה בבית אל. הייתי מארגן טיולי יום שישי במהלך הקיץ – פעם אחת לעפרה, פעם אחת לאדם, לפסגות, מתוך אמירה ותפיסת הנוכחות שאנחנו פה וזה שלנו. באמירה גאה, באמירה שמחה, בלי בלבולים. מבית אל עברנו לטל מנשה. שם במהלך השנים כיהנתי כיו"ר המזכירות.
ארגון זהות
זהות הוא ארגון שמונה 41 סניפים ברחבי הארץ שפועל מתוך אהבת היהדות, מתוך הבנה שעם ישראל, אם הוא רוצה ואנחנו רוצים, הגאולה השלישית לא תשוב ריקם. אנחנו רוצים להישאר פה לנצח נצחים, ולכן אנחנו מחויבים שיהיו לנו שורשים איתנים עמוקים. בארגון אנחנו מחברים את הילדים לאור הגדול של היהדות – החגים, המידות, עולמות הרגש, הדעת והשמחה, לדעת מיהם אבותינו, מהו ארון הספרים היהודי; מעמיקים מאין באנו באמצעות ההיסטוריה, התנ"ך. אנחנו עובדים בלמעלה מ-1,700 בתי ספר בארץ בחינוך הממלכתי, יסודיים ותיכונים, עם מעל ל-270 בנות שירות לאומי שהן הלב של העשייה. הן הולכות עם התלמידים לטיולים שנתיים, למפגשים, לשבתות בבתי ספר. מדי שנה אנחנו צומחים בקרוב ל-20% בפעילות עקב הדרישה העצומה של מנהלי בתי הספר לעשייה שלנו.
הגידול בכמות הבנות שמתגייסות
זו תופעה שנובעת ממספר סיבות: הצבא משקיע רבות בגיוס הבנות הדתיות. המלחמה מחייבת את כולנו להתגייס ולתרום ולהיות כמה שיותר בחזית, והצבא נתפס כקו שליחות ראשון. בעולם המודרני היום תחום החינוך פחות קורץ, ולכן גם מספר הפונים להוראה הולך ופוחת. ההורים ממליצים לבנות לפנות לאפיקים מתגמלים יותר שלא כוללים שיחות טלפון בערב עם הורים, או מאמץ בכיתה מול התלמידים.
היתרון עבור הבנות הדתיות בשירות הלאומי בכלל, ובזהות בפרט, הוא שזה מקום שיודע לדבר בשפה שלהן, יודע להתאים להן את המסלול הנכון, לעטוף אותן, מאפשר להן לבוא לידי ביטוי ולשמור על צביון דתי ייחודי. בזהות הבת מממשת את עצמה בצורה הטובה ביותר – בכיתה, עם החברות בגרעין ובמפגש עם חלקים שונים בעם ישראל.
פתרון לבעיית הגיוס בציבור החרדי
השירות הלאומי הוא חד משמעית פתרון לסוגיה, גם לציבור הערבי. גם שרת ההתיישבות והמשימות לאומיות, אורית סטרוק, הולכת לכיוונים האלה. צריך לייצר כמה שיותר אלטרנטיבות של שירות לאומי בכמה שיותר נושאים. זה יכול להסיר את החששות שלהם משינויים בקרב הנוער והצעירים. שירות לאומי היום הוא תחום מאוד-מאוד משמעותי. הוא משפיע בתחומי החינוך, הבריאות, הביטחון. בכל מקום שבנות השירות מגיעות אליו הן עושות עבודה נפלאה. הן מגיעות עם המון עשייה חיובית ובפנים מאירות.
מילואים במלחמה
זכות עצומה לחזור וללבוש מדים, להילחם ולבנות. הייתי במשך ארבעה חודשים וחצי בגבול עזה בתותחנים, ועכשיו אני כשבעה שבועות בגבול הצפון. עובדים, יורים, במהלך היום, במהלך הלילה. בעיקר יש חיבור ישראלי, שכל כך נצרך. חיבור שלא יכול לקרות בשום מקום אחר, בין כל חלקי העם. חיבור בין נפשות ולבבות. שמירות ארוכות שבהן לא מפסיקים לדבר ולברר מי אנחנו, על הישראליות, היהדות, על המצוות, ישיבה בלימוד גמרא משותף. חיבור תודעה. התייעצות בנושאי זוגיות, חינוך ילדים, פוליטיקה. זה דבר שלא קורה בשום צורה, בשום אופן, אלא במילואים.
