ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)ד"ר עליזה לביא. בת 54, מנתניה. נשואה + 4. יו"ר מרכז הרצל, אשת ציבור, מרצה וסופרת. כיהנה כחברת כנסת במפלגת "יש עתיד" וכיו”ר הועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי.
לא מתגעגעת בפוליטיקה
אני לא מתגעגעת לוויכוחים המיותרים. גם כאשר היה ברור שכולם מסכימים, היה צריך לשחק את המשחק, כי הדיון עובר בשידור חי בטלוויזיה ואם יש מצלמות אז צריך לצעוק ולריב… אני ממש לא מתגעגעת לעלבונות ולמילים פוצעות שלרוב נבעו משיקולי רייטינג
החוק שאת הכי גאה בו
לשמחתי יש חוקים רבים שאני גאה בהם. הספקתי לחוקק, לתקן ולהוביל שינויים רבים. באמת שקשה לי לבחור חוק אחד במיוחד. אני יכולה למנות כמה חוקים שאני גאה בהם כמו לידה שקטה, מתן אפשרות גם לחילוניים שלא לעבוד בשבת והכרה בחברות חללי צה"ל
התחום שהכי יקר לליבך
שוויון חברתי. אני מבקשת לחזק את הדבק הישראלי שנחלש. לחזק את הערבות ההדדית, את ההבנה שזכינו לחיות בדור גאולה אך לזכור שיש לנו גם חובות בארץ האהובה שלנו. אנו חייבים למנוע את הקיטוב החברתי ולזכור שהמרחב הציבורי שלנו שייך לכולם. עלינו למצוא את הדרך להיות עם מופת
'טיקט' של דתיה לאומית?
הגעתי ל"יש עתיד" בזכות פועלי כעליזה לביא על כל המשתמע מכך; כל מה שעשיתי לאורך השנים בנושאי דת ומדינה, נשים, יחסי צבא חברה, הצלחת הספרים שלי.
כאשר הוקמה "יש עתיד" הוזמנתי למסע להביא את עולם הערכים שאני פועלת לקדמו – את תיקון העולם החברתי גם בתוך הציונות הדתית וגם בחברה הישראלית. בהחלט היה משקל רב לעמדותיי כדתיה לאומית בתוך מכלול השיקולים לאורך 7 שנות פעילותי בכנסת. אך לא הייתי יכולה לקדם את כל החוקים והתקנות שיזמתי כמו החוק פורץ הדרך של 4 נשים בועדה למינוי דיינים ועוד ללא חבריי ב"יש עתיד"
יאיר לפיד – כועסת?
לא. יש בי הכרת הטוב על שבע שנות מסע מרתק, ועל העשייה הרבה למען החברה הישראלית שהתאפשרה בזכות "יש עתיד", המפלגה שהקים
'סרוגים' במפלגה שאינה סקטוריאלית – רלוונטיים עבור הציבור הדתי?
כן. מאד. במהלך כהונתי, הגיעו אלי פניות לעזרה ולסיוע מכל גווני הקשת הדתית, מהחרדית ביותר ועד הדתלשי"ת, מהארץ ומהעולם היהודי
דתי בראש מפלגה חילונית – יקרה?
עניין של זמן
סיימת עם הכנסת?
לא. "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ" לימד אותנו קהלת
שוויון מגדרי – מתקרבים לשם?
אנחנו בדרך. אמנם התקדמנו מאד, אבל הדרך לשם עוד ארוכה ועם מהמורות רבות
מדינת הלכה
ישראל לא תהיה מדינת הלכה, בחיים המודרניים אין היתכנות לכך. יש פער גדול, ההלכה התפתחה ברובה הגדול בגלות ואינה דנה כמעט בחיי מדינה ריבונית
לא מוותרת על
לא משנה עד כמה השבוע עמוס והמשימות מחייבות – אני תמיד מבשלת בשישי את המאכלים האהובים במשפחה לילדים, לנכדים ולאורחים הרבים. איך הבן שלנו נוהג לומר – "אני אף פעם לא יודע כמה נהיה, אבל תמיד יש אוכל לכולם"…
מה לא מבינים על הפמיניסטיות הדתיות?
את עבודת ה' שלהן. החשד כלפי "טוהר המניע שלהן" גובר על השכל הישר. אבל האמת היא שמציאות מלמדת שהן החלוצות שלפני המחנה
תפילת נשים – לו היית מחברת תפילה; מה היה תוכנה?
תפילה לגיסתי האהובה שחלתה
היעד הבא –
ספר חדש ותפקיד שבדרך
