אנשי התנ"ך – מה מושך רבים, גם חילונים להגיע להרצאות על התנ"ך?

בשנים האחרונות התנ"ך שב לזירת הבמה – וכמו שאמרו כבר רבים – התנ"ך לא שייך רק לדתיים. מה גורם לאנשים להגיע בעקביות להרצאות וימי עיון בתנ"ך? ומה סוד הקסם שלו, שגורם לציבור החילוני (לחלוטין) להימשך אליו גם כן?

התנ"ך. ספר הספרים. מה המקום שהוא תופס בעולם היהודי ואף הישראלי כיום? בשנים האחרונות אנחנו עדים לקורסים לציבור הרחב – גם זה החילוני – בהקשר התנ"ך ובכל מקום, ימי עיון ולימוד בתנ"ך וכל אלו בנוסף לחידוני התנ"ך וחוגי התנ"ך בבית ראש הממשלה ובבית הנשיא. מה גורם לאנשים לצאת בערב להרצאה על תנ"ך במקום לסרט או הצגה? ומה מושך את הציבור החילוני להאזין לדברים מעין אלו?

לדברי הרב ד"ר שוקי רייס, סגן נשיא המכללה האקדמית הרצוג לפיתוח, ראש החוג לתנ"ך ויזם אתר התנ"ך, הכל התחיל לאחר מלחמת ששת הימים, אז חלה 'מהפכת התנ"ך', שדעכה בהמשך ושבה בימינו אנו: "אחרי מלחמת ששת הימים הייתה איזו שהיא התייחסות חדשה לעובדה שכעת אנחנו נמצאים בערים ובמקומות שבהם הסתובבו אבותינו, מלכים, נביאים. משהו בחזרה הזאת, בכלל בחברה הישראלית וגם בחברה הדתית – מאוד השפיע על האופן שבו הסתכלו על התנ"ך, שהפך להיות אישיו מאוד גדול. בישיבת ההסדר הר עציון ובמכללת הרצוג שקמה אחרי זה פתאום הכניסו את לימוד התנ"ך כחלק מהלימוד הישיבתי, דבר שלא היה מקובל בישיבות בעבר שלמדו בעיקר תורה שבע"פ, תלמודים, גמרא. וכמה שנים אחר כך נוסד כתב העת 'מגדים' שגם כן היווה מקום לכתיבה ויצירה בתחומים של פרשנות תנ"ך.

"אחד מהביטויים של המהפכה הזו, זה המפעל הגדול של ימי העיון בתנ"ך של המכללה האקדמית הרצוג שהתחיל בכמה שיעורים שניתנו ביום אחד בתשעת הימים לפני כמעט 30 שנה, שלאט לאט צמחו לכמה שיעורים במקביל והגיעו ל-5 ימי עיון בתנ"ך עם כ-6,000 אנשים שמגיעים מכל רחבי הארץ לשמוע את השיעורים. המהפכה הזאת השפיעה אחר כך גם החוצה וקמו ימי עיון גם בתנ"ך וגם בדברים נוספים במקומות אחרים", הוא מסביר.

לדבריו, עם הזמן התחושה הראשונית האידיאולוגית של 'חזרנו למקורות' הלכה והתעמעמה, ובציבור בישראל בכלל וגם בציונות הדתית, לימודי התנ"ך תפסו מקום פחות חשוב, עד שבעשור האחרון שוב התחדש היחס ללימוד התנ"ך, ובשנים האחרונות יש איזו שהיא עדנה מיוחדת.

"החברה החילונית ראתה בתנ"ך מקור השראה, הוא נתן לה נקודת התייחסות שלכאורה מדלגת על הגולה – אנחנו לא מחויבים לתלמוד, לתורה שבע"פ ולמה שהרבנים מחייבים, אנחנו מחוברים לתנ"ך כי כביכול אנחנו מגיעים לישראליות האותנטית יותר"

תנ"ך לחילונים – תלמוד לדתיים

ד"ר מיכה גודמן מחבר הספר 'חזרה בלי תשובה', שמעביר הרצאות בקורסי תנ"ך רבים לציבור הרחב, מכנה את התהליך 'הביוגרפיה של התנ"ך בחברה הישראלית', ומונה 3 שלבים הקשורים בהבדל שבין הציבור החילוני והדתי ביחסם לתנ"ך לאורך השנים: "בימי הקמת המדינה התנ"ך היה ספר שדתיים נרתעו ממנו וחילונים הניפו את דגלו. הטקסט של הדתיים היה התלמוד ושל החילונים היה התנ"ך. בן גוריון סבר שהפרויקט הציוני זה לא רק להעביר את העם היהודי מהגלות לארץ ישראל, אלא גם להעביר את העם היהודי מהתלמוד לתנ"ך. הוא ראה בתלמוד יצירה גלותית ובתנ"ך יצירה ארץ ישראלית, בעברית, שמתארת גיבורים, עם אנרגיות של חיים. אז העולם הדתי נרתע מהתנ"ך, שכן ההלכה היא על פי התלמוד. התנ"ך הוא טקסט שצריך לקרוא אותו דרך המסננת של חז"ל, דרך רש"י, אי אפשר לקרוא אותו יחף. וכך, עד ראשית שנות ה-70 התנ"ך היה הספר של החילונים והתלמוד היה הספר של הדתיים".

ד"ר גודמן מתאר, כי בשלב זה החל שינוי שהואץ בשנות ה-80 וה-90, או אז הציונות הדתית 'גילתה' את התנ"ך. "בציבור הדתי החל פתאום רנסנס של תנ"ך – תנ"ך יחף, כמו שהוא, בלי רש"י, ורעב מקראי גדול בציבור הדתי". כשזה קורה – ומסיבות נוספות, הציבור החילוני מתחיל לסגת מהתנ"ך ומתחיל לראות בו ספר של דתיים.

והשלב השלישי, הוא התהליך שמתרחש ממש עתה. "עכשיו אנחנו רואים שיבה של חילונים לתנ"ך שלא גורמת לדתיים לברוח מהתנ"ך. חילונים שרוצים לחיות חיים לא הלכתיים מגלים שהתנ"ך יכול להיות עבורם מקור השראה גם אם לא מקור סמכות. התנ"ך עלה לגדולה. זה משהו שאכן אני מרגיש בהרצאות לתנ"ך – מגיעים דתיים, מגיעים חילונים. רואים את זה בפרויקט של 929".

"בימי הקמת המדינה התנ"ך היה ספר שדתיים נרתעו ממנו וחילונים הניפו את דגלו. הטקסט של הדתיים היה התלמוד ושל החילונים היה התנ"ך. בן גוריון ראה בתלמוד יצירה גלותית ובתנ"ך יצירה ארץ ישראלית"

ישראל קריסטל, מנכ"ל החברה לחקר המקרא בישראל מרגיש גם הוא בהתעוררות הציבור: "אנחנו היום רואים יותר ויותר שאנשים רוצים לשמוע תנ"ך. יש גידול עצום של הרצאות בתנ"ך, באים אנשים לימי תנ"ך יושבים ולומדים. החברה לחקר המקרא מקיימת כבר 6 שנים עם אונ' בר אילן את 'תנ"כי פתוח'- בו הרצאות על תנ"ך, ואנשים מגיעים באופן קבוע מכל רחבי הארץ, לאורכה ורוחבה, דתיים וחילונים".

לכל אדם יש פרק

מה מחבר את הציבור החילוני דווקא לתנ"ך?

הרב ד"ר רייס: "בימי בן גוריון ולפני כן, התנ"ך היה מקור השראה חשוב גם בציבור וגם בחברה החילונית. התנ"ך נתן גם כח בעובדה שיש פה עם שחזר לארצו, ויש בו סיפורי גבורה וצבא, נושא שאהבו לדבר עליו במלחמת העצמאות וששת הימים. גם בהקשר המוסרי החברה החילונית ראתה בתנ"ך מקור השראה כי הוא נתן לה נקודת התייחסות שלכאורה מדלגת על הגולה – אנחנו לא מחויבים לתלמוד, לתורה שבע"פ ולמה שהרבנים מחייבים וכו', אנחנו מחוברים לתנ"ך כי כביכול אנחנו מגיעים לישראליות האותנטית יותר. אותם חלקים בתנ"ך שעוסקים במוסר, במוסר נביאים וכיו"ב, היוו נקודות התייחסות שהחברה החילונית אהבה להתחבר אליהן. שלא לדבר על השפה העשירה שמשוררים התחברו אליה וכתבו בזיקה אליה תוך התייחסות לשפה הזו.

"זה הלך ונעלם בעשורים האחרונים כי עם הפוסט מודרניזם והמודרנה, ההתייחסות למיתוסים האלה ולישראליות האותנטית ולחיבור לתנ"ך הלכו והתעמעמו עד שנעלמו. יחד עם זאת, בשנים האחרונות יש שוב עדנה מחודשת וכאן צריך לתת קרדיט ל-929 שבעצם ביקשו להחזיר את לימוד התנ"ך ל'רשות הרבים'".

מה המוטיבציה של הקהל שמגיע בהמוניו לימי העיון (הלא זולים) ולהרצאות על תנ"ך?

הרב ד"ר רייס: "החיבור שלנו לתנ"ך כחברה שגרה בארץ ישראל ומדברת בעברית וחזרנו לארץ, וכמובן התנ"ך עם הערכים שלו והשאלות הקיומיות שהוא דן בהן, הן בהיבט האישי, המשפחתי, הקהילתי והן בהיבטים הרחבים יותר של התייחסות לשלטון, לממון, למורכבות מוסרית וערכית – הוא נותן לנו השראה אמונית וזהות מאוד מאוד חזקה. מעטים הספרים, ודאי הקדומים, שכל כך מיטיבים לגעת בנושאים רגישים ובעניינים שקשורים למשפחה ובין אדם ובין עצמו ובין אדם לא-לוהיו".

ד"ר גודמן: "בגלל הכוח של התנ"ך. יש כל כך הרבה קולות בתנ"ך, יש תפילות בתהילים ופילוסופיה בקהלת, ושאלות פילוסופיות באיוב, ונבואות, וסיפורים קצרים וארוכים, וחוקים. התנ"ך, שהוא כל כך מגוון, מזמין קהילת קוראים מגוונת, מכל הסוגים. לכל אדם יש פרק, טקסט שיותר מדבר אליו בתנ"ך או פחות".

"אנשים מחפשים היום משמעות, עניין, תוכן. והיופי בתנ"ך זה שכל הדברים האלה קיימים בו", אומר קריסטל. "פעם חשבנו שהכל הפך לרדוד ושאנשים רק יושבים מול הטלוויזיה וקוראים עיתונים. אבל בפועל, יש היום צורך ורצון בקרב אנשים בארץ לקבל יותר ויותר תוכן. חלק מהתוכן זה הנושא הזה של התנ"ך. והדרישה הולכת וגדלה. אפילו בחו"ל מבקשים מאיתנו לתת הרצאות בנושאים שקשורים לתנ"ך. הרבה זוגות, גם של חילונים, מגיעים ומקשיבים להרצאות על תנ"ך, כתנ"ך מחנך, מלמד, תנ"ך שנותן ראייה רוחבית על כל החיים שלנו היום, מילדות ועד זקנה. מגיעים אנשים עם עגלות נכים והליכונים ולא מפספסים אף הרצאה – זו אמירה".

"חשבנו שהכל הפך לרדוד ושאנשים רק יושבים מול הטלוויזיה וקוראים עיתונים. אבל בפועל, יש היום צורך ורצון בקרב אנשים בארץ לקבל יותר ויותר תוכן, משמעות, עניין, והיופי בתנ"ך זה שכל הדברים האלה קיימים בו"

פחות חוקים – יותר סיפורים

קריסטל מתאר כי בחברה לחקר המקרא מעבירים קורסים רבים שמיועדים באופן מובהק לחילונים, שמגיעים בהמוניהם.

מה בתנ"ך מעניין במיוחד את הציבור החילוני?

"קודם כל בודקים שהנושא מעניין אותם. כמובן שנושא כמו דוד ובת שבע, לדוגמא, זה נושא שמושך אנשים. הרעיון הוא לחבר את התנ"ך ליום-יום", הוא משיב. "לתת לאנשים את ההרגשה הזו. למשל, המנהיגות בתנך, משילות היא גם המנהיגות של היום. נושאים של התנהגות בין אחים, התנהגות במשפחה, התנהגות בתוך קהלים שונים. כל מיני נושאים של איכות הסביבה, נשים מנהיגות, נשים מצילות חיים. אלו נושאים שמעניינים את הציבור הרחב. אתה פתאום מגלה שגם בתנ"ך שלנו הדברים האלה נמצאים, ושהתנ"ך זה לא רק משהו ארכאי שהיה בעבר".

ובהתאם, נושאי ההרצאות של החברה לחקר המקרא לציבור זה, דוגמת: "הנסיכה שהצילה את רועה הצאן – דילמות וערכים", "בנות צלפחד- יזמות חברתית, כלכלית ומגדרית", "מה אתם הייתם עושים? 'ויך את המצרי ויטמנהו בחול'. משה מתחיל את דרכו כמנהיג מתוך התערבות וסולידריות לעמו. עד כמה אנחנו אחראים למה שקורה סביבנו וכיצד עלינו לפעול?".

ד"ר גודמן מוסיף: "הציבור החילוני שמגיע ללמוד תנ"ך מתעניין פחות בחוקים, ויותר בסיפורים, פחות במקדש וכהונה, ויותר בנביאים שמעבירים ביקורת על הממסד הדתי והתורני. פחות בתפילות של תהילים ויותר בחכמה של משלי וקהלת. התנ"ך הוא מספיק מגוון. האר"י הקדוש אמר שלכל יהודי יש את האות שלו בתורה. היום לכל יהודי יש ספר משלו בתורה".

"אני עוסק בפילוסופיה של התנ"ך, בחוכמה העתיקה והאדירה הזו, וזה מאפשר לטיפוסים שונים לבוא במגע עם זה. הם צעירים, הם מבוגרים, הם באמצע החיים. אנשים סקרנים מגיעים תמיד עם פחות שיפוטיות בעיניים ויותר פליאה", משיב ד"ר גודמן וממשיך: "אין כאן מימד של לקרוא את התנ"ך כדי לדעת מה לעשות. אין לזה סמכות. אבל גם אם למשהו אין סמכות עליך זה לא אומר שהוא לא יכול להשפיע עליך. זה לא שאו שאני מציית למשהו או שאני מנותק ממנו. זו מערכת היחסים שאחד העם סבר שלחילוני צריך שתהיה עם היהדות, וזה מה שאנחנו רואים בחברה הישראלית אצל חלקים מהעולם החילוני, מעין תחיה של החזון של אחד העם, ורואים את זה בין השאר בתחיה של לימודי התנ"ך", הוא מסיים.