מערכת שבתון
לכבוד גיליון ה-1,000: פרופ' יואל כהן ל"שבתון", על תופעת עלוני השבת, כולל נגיעה בדילמות האתיות והדתיות – חלוקת העלונים בשעת התפילה, הופעת פרסומות בשבת, ועוד, למול הערך המוסף והתורני של העלונים
יואל כהן
קשה להצביע במדויק מתי החל עלון בית הכנסת להופיע. ב-1984 התחיל ד"ר יצחק אלפסי, תוך ניצול סובסידיה כספית מטעם מפלגת המפד"ל, לפרסם את "שבת בשבתו", ראשון העלונים בעלי המתכונת המקובלת כיום. ואולם, חוקרת התנ"ך הידועה, נחמה לייבוביץ', החלה עוד לפני כן להפיץ עותקים מודפסים בצפיפות של פרשנותה על פרשת השבת.
לא מעט עלוני בית כנסת החלו כיוזמות מקומיות.
כבר ב-1996, על-פי הערכה אחת, הופצו כמיליון עותקים של כמאה עלונים שונים. סקר משנת 2004 על קהילות של הציונות הדתית – שפורסם בגליון האלף של "שבת בשבתו" – מצא ש-69% מהמשיבים נהגו לעיין בעלוני בית כנסת בכל שבוע, ועוד כ-10% כמעט כל שבוע. רק 3% מעולם לא עיינו בהם, ורק 6% לא נהגו לקחת אותם הביתה מבית הכנסת. כמו כן נמצא שגם 41% מהנשים נהגו לעיין בעלונים כמו גם 26% מהילדים.
עלוני בית כנסת מצויים כיום בשלבי התפתחות. בעוד שהמטרה של יצירת עיתון במדיה הרחבה יכולה לנוע באופן כללי בין מניעים של הפקת רווח לקידום מסר פוליטי, המניעים ליצירת עלוני בתי כנסת משתרעים על טווח רחב יותר. קיימים עלוני בתי כנסת שנוצרו עבור קבוצות מטרה שונות על-ידי מגוון רחב של מוסדות, כולל מוסדות חינוך דתיים רבים כמו ישיבות, תוך שיקוף טווח נרחב של השקפות תיאולוגיות. אך לא מעטים כיום מופקים על-ידי מוסדות או בעלי אינטרסים שונים, לעתים כדי לקדם את תכניותיהם.
ואכן, עד סוף העשור הראשון של המאה הפכה התופעה של הפקת עלון כמעט לחובה בכל מוסד חינוכי דתי המזוהה עם המגזר הדתי-לאומי.
לא רק דברי תורה
מרבית העלונים מופקים בסגנון פופולרי, המיועד לפנות אל קהלים רחבים באוכלוסיה. אך חריג אחד הוא העלון המופק על-ידי אוניברסיטת בר אילן בעל הסגנון האינטלקטואלי האופייני לה.
חלק מהעלונים הפופולריים ביותר היו אלה שזוהו עם ישיבות ממגזר הציונות הדתית שנועדו לקהל החוזרים בתשובה. למשל, "עולם קטן", שבועון צבעוני בגודל גליון פוליו, מכוון כלפי בני נוער. עורכיו מיומנים היטב בזיהוי נושאים המעסיקים את בני הנוער. בין הנושאים שהיו מכוסים בו היו הומוסקסואליות, קיום הא-ל, אוננות, וביקורים בהר הבית בירושלים.
"שבתון" הוא עלון עצמאי שהוקם בשנת 2000 על-ידי מוטי זפט (שגם עורך אותו) ושותפיו אלי עציון ושוקי גולובינסקי. "שבתון" ביקש לצעוד במסלול המרכזי בקרב הקהל הדתי-לאומי. הוא מופץ ב-60 אלף עותקים מדי שבוע, בכל רחבי המדינה. בתקופת הקורונה, הוא מופץ גם במאות "מנייני חצר", נוסף על תפוצה רחבה ברשתות החברתיות. "שבתון" אינו חושש לטפל בסוגיות שנויות במחלוקת כמו פמיניזם יהודי, הומוסקסואליות, נשים עגונות, כשרות עצמאית, קשרים של אורתודוקסים עם זרמים לא-אורתודוקסים, וכו'.
עלונים פוליטיים
עלונים מסוימים מבטאים השקפה ימנית מובהקת, עם חריג אחד בדמות "שבת שלום", המופק על-ידי "נתיבות שלום", ארגון המזוהה עם תנועת "שלום עכשיו".
חלק מהעלונים פורסמו בתמיכה או בחסות של מפלגות פוליטיות – כולל ש"ס ('מעיין'), ליכוד ('עונג שבת'), דגל התורה ('תודעה'), ו'שבת בשבתו' של המפד"ל באותה תקופה – תוך העלאת השאלה אם העלון משמש כסוכן לגיוס פוליטי בקרב הקוראים. ככלות הכל, הצמיחה המהירה של העלונים כפטריות אחרי הגשם בשנות ה-1980 וה-1990 התרחשה באותה תקופה שארבע המפלגות הללו – הן החרדיות והן של הציונות הדתית – התקדמו מבחינה פוליטית – עליית ש"ס כמפלגה פוליטית, הפיכת דגל התורה לקול פוליטי נבדל מאגודת ישראל; הליכוד שחיזר אחרי הימין הדתי, והמפד"ל שעבר ימינה.
מותר לקרוא עלון בשעת התפילה?
בהינתן שהשבת אמורה ליצור אווירה רוחנית מרוממת החופשית מוולגריות מסחרית, יש הטוענים שהעלון, המופץ בתפילות ערב שבת, מנוגד לאווירת הרוחניות החמורה האמורה לאפיין את תפילה בציבור. רבנים מסוימים הרהרו על מקומם של עלוני בית הכנסת. עבור קוראים מסוימים הם משמשים אפילו כחלופה מושכת לתפילות הפחות מושכות – מה שהביא להחלטה בבתי כנסת מסוימים לחלק את העלונים רק אחרי סיום התפילה של ערב שבת.
פרסומות בשבת
חלק מהעלונים נאלצים לייצר תקציב לעצמם, מה שגורם להם להיות מלאים דפי כרומו צבעוניים עם פרסומות בולטות לנסיעות ונופש, פרוייקטים של בנייני מגורים ועד ארועים המכוונים לציבור הדתי לאומי. פרסומות יכולות להכניס עד 1000 דולר לעמוד בעלונים בעלי תפוצה רחבה, מה שמעמיד דילמה שמא העלון – שהוא מכשיר חינוכי – עלול לחדול לתפקד ללא הכנסות אלה.
עלון אחד, "עלים לתרופה", של הקהילה החסידית בעלזא מצא דרך מקורית ליצירת תקציב על-ידי מכירת שטחים למודעות לזכר קרובי משפחה שנפטרו בשבוע שבו חל היורצייט לפטירת אותו אדם.
לדעת רבנים מסוימים הפרסומות המופיעות בעלונים המופצים בבתי הכנסת בשבת הן בעייתיות בהינתן שההלכה אוסרת על יהודים להחליט החלטות כלכליות בשבת ולו גם החלטה מנטלית בלבד. בסקר של רבנים שנערך על-ידי מחבר שורות אלה, 73% מהרבנים של הציונות הדתית מתנגדים להופעת פרסומות בעלונים. למען האמת, עיתוני סוף השבוע גם הם לא פחות מלאים בפרסומות.
היח"צ של הרבנים
בהשוואה לעלונים, קיים פער גדול בין הקהל היהודי הישראלי הרחב לבין הרבנים בשאלה אם ראוי בכלל שרבנים יופיעו בתקשורת ההמונים. רבנים רואים בציטוט דבריהם בתקשורת תופעה חיובית: 28% ו-28% מכל הרבנים שהשתתפו בסקר של המחבר ראו בתופעה זאת "דבר טוב מאוד" או "דבר טוב", בהתאמה, ועוד 24% מכל הרבנים הסכימו "במידה מסוימת" לכך. אלא שלמעשה אין הרבנים מופיעים הרבה בתקשורת הכללית: 64% מכל הרבנים שהשתתפו בסקר לא רואיינו או צוטטו אפילו פעם אחת בתקשורת הכללית בשנה האחרונה. ו-73% מכל הרבנים שהשתתפו מעולם לא התראיינו ברדיו.
בכל זאת, הציבור הישראלי סבור אחרת. בסקר שכלל למעלה מ-500 יהודים ישראלים ביחס למידע והתקשורת, שהושלם על-ידי המחבר השנה, 28% ו-22% בהתאמה מהציבור היהודי הישראלי לא הסכים "בכלל" או "מאוד לא הסכים" לכך שרבנים יעשו שימוש בתקשורת כדי להפיץ את דעותיהם. רק 8% ו-14% מהציבור הסכים "לגמרי" או "במידה רבה" בהתאמה (24% הסכימו במידה מסוימת). בכל זאת, עיתונים חילוניים מובילים, כולל 'הארץ', 'מעריב' ו'ישראל היום' כן מפרסמים בסופי שבוע טור על פרשת השבוע, ואחרים כמו 'מקור ראשון' ועיתונים יומיים חרדיים כוללים מוספים מלאים (הנקראים בשפה עממית "מוספי קודש").
פירוט רב יותר של הסקר של הציבור הישראלי מגלה הבדלים ניכרים בקרב הציבור. התומכים ביותר היו הציבור הדתי-לאומי: 16% ו-26% מהציבור שהגדירו עצמם "דתיים-לאומיים" הסכימו "לגמרי" או "במידה רבה" שראוי שרבנים יעשו שימוש בערוצי תקשורת כדי להסביר את השקפותיהם. (עוד 35% "הסכימו"). תופעה זאת הייתה נכונה עוד יותר לגבי יהודים המוגדרים כ'חרד"לים', ביניהם 17% ו-32% היו בעד "לגמרי" או "במידה רבה" שראוי לצטט רבנים (עוד 32% "הסכימו").
לעומתם, חרדים – שגם להם כמו אצל הדתיים-לאומיים יש עלוני בית כנסת כיום – היו ביקורתיים יותר. רק 8% ו-4% מהחרדים הליטאים, ו-3% ו-6% מהחרדים החסידיים בהתאמה היו "לגמרי" בעד או "כמעט בעד" שרבנים ישתמשו בערוצי תקשורת. או, 50% ו-27% מחרדים חסידיים, ו-32% ו-28% מהחרדים הליטאים "לא הסכימו כלל" או "הסכימו רק במקצת", בהתאמה, שראוי שרבנים יסבירו את השקפותיהם באמצעות התקשורת.
אם כן, העלון ממלא כיום תפקיד ייחודי במתן במה לרבנים, שלא התקיימה בעבר. הוא משלים את הדרשה מהדוכן בבית הכנסת עצמו. אכן, מאז שהחל עידן הדפוס עם גוטנברג ב-1450, רבנים נהנו משליטה מועטה על הפצת המסרים שלהם באמצעות תקשורת ההמונים כפי שקיים כיום. יש בכך אישור להשקפה הרחבה שכיום שאנשים אינם שואבים את זהותם הדתית מבית הכנסת בלבד אלא הם יכולים לעשות זאת גם מתוך הסביבה הרחבה יותר, כולל מהתקשורת.
ולמרות השינוי הרב שהביאו העלונים, בפלטפורמה הזו הרב למעשה מדבר עם ה"קהילה" – כאשר המסר אינו מגיע לציבור הישראלי הרחב יותר.
הרבנים בעד עלונים?
רבנים תומכים באופן נרחב בתופעת העלונים. סקר של רבנים האורתודוקסים המודרנים שערך המחבר מצא ש-50% מהרבנים הדתיים-לאומיים ראו בעלון תופעה "טובה" או "טובה מאוד" ועוד 27% דיווחו על התייחסות "ניטרלית".
השאלות האתיות
אך עלון בית הכנסת ותפקידו ברשתות התקשורת שבתוך הקהילות הדתיות מעלה שאלות אתיות ודמוקרטיות. הוא מספק לרבנים תיבת תהודה נשלטת וחשובה. העלון התפתח בחלקו עקב כך שהתקשורת המרכזית הישראלית לא נתנה ביטוי להשקפות של הקהילות הדתיות – ובייחוד לא יישבה בין רעיונות דמוקרטיים מודרנים לבין השקפות תורניות תיאוקרטיות. העלון מספק לרב במה חופשית ללא צנזורה להפצת מסריו. דבריו מהווים פרשנויות של ארועי היום מהזוית היהודית הדתית.
תקשורת ההמונים ובמיוחד עיתונים מודפסים, פיתחו קוד של סטנדרטים אתיים במשך העשורים ומאות השנים מאז שהחלו להופיע במאה ה-16, כולל דברים בסיסיים כמו אוביקטיביות ודיוק הנדרשים כיום על-ידי בתי ההוצאה של מרבית העיתונים במדינות המערב. בכל זאת, סדר היום של עלון בית הכנסת עדיין מעלה שאלות. רבים אינם שואפים ליישם מידות טובות עיתונאיות בסיסיות כמו הפרדה בין עובדות לבין דעות, דיווח אובייקטיבי, או ציון מהו תוכן עיתונאי חופשי לעומת מהם יחסי ציבור המתפרסמים בחסות פרסומת בתשלום. חופש ביטוי, הזכות הציבור לדעת. אכן, השאלות הבסיסיות הללו עצמן נראות כאילו נותרו מחוץ למסך הרדאר של עורכים, מו"לים ומחברים רבים של עלונים אלה – וכן גם של קוראים רבים.
פרופי יואל כהן, חבר סגל של בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת אריאל.
הוא מרכז המדור של חוקרי דת ותקשורת ב-
International Association of Media & Communication Research
02-5710171 0506-580224 prof.yoelcohen@gmail.com
