וַיִּשְׁרְצוּ – כושר הפריון האנושי

חומש שמות פותח בתיאור התרבותם העצומה של בני ישראל, עד כי פרעה חשש לשלטונו וממלכתו: "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ". התורה אינה מוסרת כאן את מספר האוכלוסין, אך תחילתו של התהליך וסופו ידועים; בשבעים נפש ירדו ממצרים (בראשית מו, כז) וממנה עלו שש מאות אלף איש גברים. פרשנים דנו כיצד יתכן שבני ישראל התרבו בכמות כזו, בפרק זמן יחסית קצר. ניתן להציע מודלים מתמטיים שונים על מנת להראות שהדבר ניתן באופן ריאלי. נקודת ההנחה הפשוטה ששבעים נפש אינם כוללים את הנשים (חוץ מדִינה). מספר הגברים הממוצע לכל משפחה הוא כארבעה (ראו למשל בספר שמות ו, יד-כד), אלה שהגיעו לבגרות, שכן תמותת הילודים בעולם הקדום היתה גבוהה (כמחצית מהילדים). בסדר גודל של כ-400 שנה או אף 210 שנים  ניתן להגיע לריבוי של כמה מיליונים בהנחה שבני ישראל זכו לברכת ה', והגיעו לתוחלת חיים ארוכה ולפריון ללא הפלות, כמובא בפסוק: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת-מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא" (שמות כג, כה-כו).

ריבוי האוכלוסין הישראלי שהיה גדול מהמצרי, קשור גם לישיבתם הנבדלת של בני ישראל בארץ גושן,  הרחק מהמצרים: "ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד" (בראשית מז, כז). ריחוק זה  שמר עליהם מהידבקות במחלות (שמות טו, כו), "מדווי מצרים הרעים" (דברים ז, ט). על ברכה זו ניתן ללמוד גם לנוכח לשון אזהרת הקללה להדבקות האדם וזרעו,  למפר את ברית ה':  "וְהִפְלָא ה'  אֶת-מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ  מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים. וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל-מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ" (דברים כח, נט-ס). הריחוק מהמצרים שמר עליהם גם מהשפעה של אמות המוסר הירודות של המצרים, שהיו שטופים בזימה ובגילוי עריות וגרמו למומים ולמחלות תורשתיות קשות, כפי שנמצא גם בבדיקת מומיות מצריות. מבדיקות אלה עולה שתוחלת החיים הממוצעת היתה כ 35 שנים וכשליש מהילודים לא הגיעו לבגרות. לכן פרעה מתפלא למראה איש כה זקן כיעקב (בראשית מז, ח-ט).  לעומת זאת, מודגשת בפרשתנו ברכת הפריון של בני ישראל  וערכי שמירת המשפחה שלהם.

חז"ל שעסקו בסוגית הפריון המרובה של בני ישראל במצרים והגיעו לחישוב אפשרי, על פי המודל אחר של לידת "ששה בכרס אחד".  כמה מפרשנים העניקו ממד ריאלי לאפשרות של הריון רב-עוברי (אבן עזרא הארוך, א, ז). אפשרות אחרת שכל אם (כל כרס) ילדה ששה ילדים במהלך כל שנות חייה. לידה של שישייה בכרס אחד או שש ילדים חיים שמגיעים לבגרות, הוא היה בחזקת נס, בתנאי הרפואה המוגבלים של העת העתיקה.

(שמות תשפ"א)