לעלות מדרגה
אין דבר מקומם יותר ממראה חתונות המוניות בזמן שאמור להיות סגר, או בתי ספר, גם אם הם תלמודי תורה, פתוחים, וזאת בשעה שאחוז חולי הקורונה בקרב ערים ספציפיות של האוכלוסייה החרדית הוא 20-30 אחוז לעומת 4 ו-5 אחוזים במקומות אחרים. נכון, רוב רובו של הציבור החרדי מקפיד. נכון, הסיבה המרכזית לריבוי החולי שם היא הצפיפות בדירות קטנות. ובכל זאת. במיעוט המעצבן שמפר את ההנחיות ברגל גסה, כמעט שנה לאחר שהמגפה הזו החלה, הגיע הזמן לטפל וביד קשה. אם אפשר היה, מי שנתפס בחתונה המונית, הייתי סוגר אותו באותו אולם לשבועיים, יחד עם שותפיו לפשע. שירותים- יש שם, אוכל גם, אז מה הבעיה? אני יודע שהעונש המוצע אינו ריאלי, אינו 'פוליטיקל קורט', אבל הוא מביע את התסכול נוכח התמונות האלה. אם זה לא, אז אף שלא נעים להשתמש בסנקציות שעוללו הגויים ליהודים במאה הקודמת, אבל אם אין ברירה- צריך להכות בכיס. וחזק. יידע כל זוג שמתחתן בימים אלה בחתונה המונית, שישללו ממנו כל הזכויות הכספיות של המדינה לתקופה מסויימת. ביטוח לאומי, דיור למשתכן, לא יודע מה. יידע מנהל מוסד חינוכי שפותח אותו בניגוד להנחיות המדינה, שהוא לא יזכה לראות ממנה אגורה שחוקה. בהתחלה חודש, עם הפרה נוספת- לחודשיים, וחוזר חלילה. יידע כל מפר בידוד שהקנס הראשון שחטף בסך 5000 שקל, יכפיל עצמו בפעם השנייה, ישלש בפעם השלישית, וכן האלה. ולא אמרנו מילה על הפוליטיקאים. אלה שנתפסו בקלקלתם, מירי רגב, למשל, חייבים לעוף באותו הרגע מתפקידם הרם. לו היו מחברים אותה למכונת אמת בזמן שניסתה למכור לנו את ההסברים שלה, המכונה בוודאי היתה מתפוצצת. פוליטיקאים ששותקים נוכח ההפרות החמורות בסביבתם הקרובה, כמו השר ליצמן, ששותק כמו דג (בניגוד לפוליטיקאים אחרים חרדיים כמו דרעי ואפילו גפני שיצאו השבוע חוצץ נגד ההפרות), צריך להבין שיידרש לתת מחיר פוליטי על זה. לא הגיוני וגם לא מוסרי שימשיך ליהנות ממנעמי השלטון כשהוא מצפצף צפצוף אחד ארוך על הנחיות השלטון, בטח כשמדובר בעניינים של פיקוח נפש. לא, זה לא כל החרדים (הערבים זו סוגיה בפני עצמה, וכן, גם בחורגים בת"א צריכים לטפל ביד רמה), אבל אנשי 'הפלג' הירושלמי וכמה חצרות החסידים, מבאישים את ריחם של החרדים כולם, גורמים לחילול השם רציני ביותר, ואל יתפלאו אם ביום הבחירות הרבה קולות יינתנו למפלגות שיצהירו כי לא יילכו עם החרדים. ממש לא בגלל חוק הגיוס, אלא בגלל ההתנהגות בתקופת הקורונה. ואם הזכרנו את חוק הגיוס, אני, את מפרי הנחיות הקורונה ממש לא הייתי רוצה לגייס לצה"ל. לא הייתי סומך על אחד כזה לידי בשעת מבחן. שיילכו מכוח חוק לטפל בסבתות שלהם חולות הקורונה.
קצת פוליטיקה
הכירו. חגית משה. בכובע החדש שלה יו"ר מפלגת 'הבית היהודי'. חברי מרכז מה שנשאר מהמפלגה הזו, בחרו ביום שלישי בה לתפקיד, ברוב של 55 אחוז, כשהיא מנצחת, שלא לומר מביסה, את ניר אורבך, מי שכיהן בשמונה השנים האחרונות כמנכ"ל המפלגה. אבל זה לא רק חגית (סגנית יו"ר עיריית ירושלים) מול איש המנגנון והשטח. זה גם לא רק אשה (לראשונה מאז הוקמה המפד"ל שאשה עומדת בראשה. נשים כ"חיות היו: שרה שטרן קטן, טובה סנהדראי, גילה פינקלשטיין, שולי מועלם, ואולי עוד כמה ששכחתי), אבל יו"ר – טרם. ומעניין, זה קורה בעידן המוטה חרד"לי של רבים מחברי המרכז הזה. התקדמות. (ולזכור שרק לפני עשרות שנים בודדות דנו בכירי הרבנים במגזר בשאלה ההלכתית אם לנשים מותר לבחור לכנסת). וחגית-אורבך, זה לא רק העניין האישי. בחירתה של חגית משה היא כישלון מחפיר לנפתלי בנט, האיש שאורבך היה, הווה ויהיה צמוד אליו. בהצבעה השבוע הצביעו 843 חברי מרכז – 85% מבעלי זכות הבחירה. רבים רבים מהם כבר מזמן לא רואים עצמם חלק מהמפלגה הזו. מאות מהם פרשו, לפחות אידיאולוגית, עם בנט ושקד, אחרים מאסו ממה שקרה שם עם הרב פרץ, וההערכה היא שרק כ-300 חברי מרכז, רובם שייכים למנגנון כמו חברי עירייה מטעם המפלגה וכדומה, נשארו. אך לבוא לבחור מי יהיה היו"ר- כולם יצאו מהגוחות, ובאו. כי היו פה לחצים גדולים. ראש הממשלה באמצעות שלוחיו פעל להיבחרה של חגית משה, הן כדי לצמצם את כוחו של בנט והן כדי להגביר הסיכוי לרשימה, בראשות סמוטריץ', אליה תחבור חגית משה, שתעבור את אחוז החסימה כך שיהיו לימין עוד כמה מנדטים . מאידך גיסא, בנט פעל כדי שניר אורבך ייבחר, כדי ש'ימינה' תבלע את 'הבית היהודי' ו'ימינה' תוכל להיצבע כמפלגת של ה'סרוגים'. בשורה התחתונה, כעת ברור ש'הבית היהודי' בראשות חגית משה תיכנס ל'איחוד הלאומי' ובשמה החדש מפלגת הציונות הדתית, כשהדרישה שלה היא מקום ברביעייה הראשונה ועוד אחד בעשיריה, וכך גם בעשיריה השנייה. מקרה או לא, ממש באותו יום של הבחירות בבית היהודי, הודיע בנט על צירופו של מנהיג חבורת 'השולמנים' כבכיר ברשימתו. אני לא מכיר אותו, ייתכן והוא בחור רציני ומבריק. אבל בטוח שרבני הציונות הדתית הפעילים במגזר הפוליטי לא היו חותמים עליו, וכעת יראו עצמם משוחררים לסייע לרשימת 'הציונות הדתית' המורחבת (שמן הסתם גם בן גביר ו'נעם' יצטרפו אליה). ומי יודע, אולי נראה פה את תקומתה של רשימה ציונית דתית גדולה שתייצג את כל המגזר? לענ"ד, הרבה יהיה תלוי בהרכב הרשימה. נראה אותם מכניסים שם במקום ריאלי גם איזה איש מרכז-שמאל דתי סרוג, איזה רב בכיר של צהר, אולי אפילו איזה דתל"ש. אם רוצים לייצג את כולם- נראה אתכם.
ובכלל, כל הפיצולים החוזרים ונשנים האלה במחנה ה'סרוג', בעיקר מעניינים של אגו (מה, באמת בנט פחות ימני מסמוטריץ', או אולי יש לו הבנה פוליטית קצת שונה, וזה לגיטימי?), מעלים שוב את השאלה- האם באמת צריך מפלגה מגזרית לציבור שכבר עשרות שנים מעורב עם כלל הבריות בכל ענף ותחום במדינה הזו (למעט חינוך ותנועות נוער, וגם זה משתנה טיפין טיפין עם הקמתם של בתי ספר 'משולבים').
בליכוד מזה וב'תקווה חדשה' של גדעון סער מזה בטוחים שממש אין צורך במפלגה מגזרית לציבור 'הסרוג' (דין אחר לחרדים) וכל אחד מהם מעיד על עצמו כנציג הכי אפקטיבי של הציונות הדתית. ביבי, כביבי. והפעם זאב אלקין (עד לא מזמן יד ימינו של נתניהו) מ'התקווה החדשה' של גדעון סער, העיד במפגש שקיים השבוע עם ראשי גרעינים תורניים ומדרשות, כי הוא היה זה שבתפקידו כשר דאג להעביר אליהם סכומיי עתק, שאף שר מפד"לניק (לגרורותיה) לא העביר להם. אלקין הוסיף כי נדהם לראות שרק 10 אחוזים מתקציבי המדרשות והגרעינים האלה, שתורמים בעיקר לפריפרייה ולציבור הכללי, מעוגנים בתקציב המדינה וכל השאר נתון לחסדי הפוליטיקאים מדי שנה. מן הסתם בשנים הקרובות הוא ייבחן אם יצליח לשנות זאת היכן שאחרים נכשלו.
ב'תקווה החדשה' יצאו השבוע מרוצים ממה שהם רואים כהתחזקות ביישובי יו"ש. דני דיין, לשעבר מזכ"ל מועצת יש"ע הצטרף לרשימה, והמנכ"ל הנוכחי, אלחיאני, הודיע על תמיכה בה. בקרוב, מבטיחים שם, יוקמו סניפים שלהם ביישובים ביו"ש. ומה יש ל'סרוגים' לחפש אצלכם, הרי יש להם את סמוטריץ', בנט, הליכוד, שאלנו? אלקין: "זו ההזדמנות לחברות וחברים מהציונות הדתית שמעוניינים להשפיע, להצטרף אלינו עתה בתחילת הדרך, לקראת המהלכים שנעשה לבניית מפלגה דמוקרטית רחבה עם המוסדות שלה, שכל חבר/ה בה יוכל להשפיע. כל זה לא קורה לא אצל בנט, שהכל אצלו נקבע 'פה אחד', וכמובן לא בליכוד של נתניהו, שגם הכל שם כבר מחולק וגם מזמן פסקה להיות מפלגה דמוקרטית במובן הטוב והיפה של המילה".
ב'ימינה' התאכזבו השבוע מסמוטריץ', (שוב?) שלטענתם הפר הסכמה של 'הפסקת אש' בין שתי הרשימות, ומעל כל במה בחר לתקוף את בנט כמי שלא רצה באיחוד עם 'האיחוד הלאומי'. ב'ימינה' מחפשים עדיין דמויות רציניות מחוץ למערכת שיביאו ערך מוסף משמעותי לרשימה. כתף קרה הם קיבלו השבוע מד"ר גבי ברבש, אבל 'לא אלמן ישראל', מבטיחים שם.
סמוטריץ' – הוא הכחיש ידיעות על כך שהיה מעורב לכאורה במאבק על ראשות 'הבית היהודי'. "בשונה ממי שבוחשים בתהליכים פנימיים שלכם, אני מקפיד לא להתערב בבחירות הפנימיות שלכם", כתב והוסיף כי הוא בעד איחוד בין שתי המפלגות שיהפוך אותן לאחת, "שתחבר את כל המפעלים והפעילים, הזכויות והחובות ותתקדם קדימה", כ'מפלגת הציונות הדתית המתחדשת'. מה שנראה בעיני הגיוני- סמוטריץ' יעשה איזשהו חיבור לפני יום הגשת הרשימות. מבחינתו זה יכול להיות הקו של 'להיות או לחדול'. ואין לו יותר מדי אופציות עם מי.
"בחירתה של חגית משה היא כישלון מחפיר לנפתלי בנט, האיש שאורבך היה, הווה ויהיה צמוד אליו. בהצבעה השבוע הצביעו 843 חברי מרכז – 85% מבעלי זכות הבחירה. רבים רבים מהם כבר מזמן לא רואים עצמם חלק מהמפלגה הזו"
כוונות טובות
חברים, רוצים רב ראשי ציוני? יאללה, קיבלתם. אפשר להירגע. מפלגת 'ימינה' הודיעה כי הפעם, בבחירות הבעל"ט לרבנות הראשית לישראל, הצפויות להתקיים בשנת 2023 למניינם, היא 'ימינה' תדאג למנות רב ראשי ציוני. 'ימינה' אף מקימה צוות ייעודי, בראשות ח"כ מתן כהנא, שיבדוק היכן פנויים תפקידי רב עיר וראש מועצה דתית ובמקביל יאתר רבנים מבתי המדרש של הציונות הדתית בעלי הסמכה לרב עיר והתאמה לתפקיד. אז, לתפור חליפות? לטעמי, בין מוקדם מדי לבין חבל על הכסף. מכמה סיבות. האחת- אני בטוח ש'ימינה' רוצה. השאלה- האם היא יכולה. ולמי ששכח, בפעם האחרונות שהיו בחירות לרבנות הראשית לישראל, שר הדתות היה לא פחות מנפתלי בנט, וגם היו להם אז לא מעט מנדטים. ומי נבחר? לא מי שהם כיוונו. ולא בטוח שהאשמה רק בהם, אבל מה שמצביע שבין רצון וכוונות טובות לתכלס' בשטח, יש פער. גדול. עצום. וזה מתקשר גם לסיבות הבאות- הגוף הבוחר רב עיר ובטח רב ראשי לישראל, מורכב ככה שלרבנות הראשית המכהנת ולמשרד הדתות יש שליטה בו, ככה שאם אתה לא 'תפור' שם, (וכידוע, מעמדם של 'הסרוגים' שם בעשור האחרון הוא על הפנים) סיכוייך נמוכים מאוד. סיבה נוספת, חשובה לא פחות. למה שנקרא עדיין 'מגזר הציונות הדתית' אין הנהגה שיכולה לעשות סדר פנימי ולסגור עניינים במחנה פנימה ולהביא את כולם להתייצב מול מועמד 'סרוג' אחד. בטח נוכח היריבות העמוקה בין מה שנקרא החרד"לים למה שנקרא 'הזרם המרכזי. וכידוע, כבר היה דבר מעולם. שניים רבו, השלישי זכה. וכמעט הכי חשוב- מישהו באמת חושב שהמפלגות החרדיות יוותרו על המאחז הזה? כל עוד זה תלוי בהם, לעולם לא. לטעמי, גם אם תיווצר איכשהו קואליציה מרכז-שמאל עם הדתיים, בלי החרדים, עדיין שחרור/ כיבוש משלט הרבנות אינו פשוט. אני גם מתקשה להאמין ש'ימינה' או כל מפלגה אחרת עם מאפיינים דתיים-לאומיים תתנה בחירת רב ראשי ציוני כתנאי להצטרפותה לקואליציה. גם כל הבטחה שתיתנן, אם תינתן, לא שווה את הנייר עליה תיכתב.
הרב אילעאי עופרן בתגובה מקורית שלו (כרגיל אצלו) בפייסבוק, יוצא חוצץ נגד מעורבות פוליטיקאים בבחירת רבנים (נאיביות, לא? מ.ז) וכותב בין השאר: "שיוכו המפלגתי של הרב לא מעיד על המדיניות ההלכתית שהוא עומד לקדם, אלא על זהות הפוליטיקאי שמכף ידו הוא אוכל ושאת פנכתו הוא נאלץ ללחך. בדבר הזה כולם גרועים בעיני במידה זהה. פוליטיקאים יקרים, הסירו את ידיכם מהעולם הרבני ותנו לנו רבנים חופשיים מלפיתתכם, במקום להבטיח לנו רב שלפות בידי העסקנים ה'נכונים'. עד שזה יקרה, בחרו רב הגון וישר, תלמיד חכם שמקדש שם שמים בדבריו ובהליכותיו, שדרכו מוצאת חן בעיני אלוהים ואדם. יש הרבה מאד כאלה. ממש לא איכפת מה צבע הכיפה שלו ולאיזה מפלגה הוא מצביע. למען האמת, כלל זה נקוט בידכם – אם שיוכו המפלגתי או צבע הכיפה שלו משפיעים על דרכו התורנית בבואו לדון בהתרת עגונות, בכשרות או בגיור, הרי זו הוכחה שאין גדולה ממנה שהוא לא ראוי לתפקיד". סוף ציטוט. מלים כדורבנות.
לענ"ד, לו היה הדבר בידי, הייתי מצפה משלוחיי בכנסת לפעול קודם כל לביטול כפל הרבנים הראשיים. הן ברבנות הראשית לישראל והן בערים השונות. ולא רק בגלל בזבוז הכספים מקופת המדינה. בשביל מה צריך את הכפל הזה, למען השם? בשביל להרבות מחלוקות בישראל? לא חסר?
חריג בנוף
אוהל המחאה של נציגי 'ההתיישבות הצעירה' ביו"ש זוכה להרבה מבקרים, בהם שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. הטענות כולן מופנות אל הממשלה, על כל חלקיה, שמדברת, מבטיחה ולא עושה. על רקע זה, מעניינת ומרתקת תגובה אחרת, של ראש המועצה המקומית אפרת, עודד רביבי, שדווקא מביע מורת רוח מהקריאות שעולות מאוהל המחאה של מועצת יש"ע הקורא להסדרת ההתיישבות הצעירה. הנה העמדה שלו: "מתוך ההבנה שהפלסטינים כאן כדי להישאר ושההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון כאן כדי להישאר, הרי שמועצת יש"ע בועטת בדלי כשמצד אחד מסבירה את הצורך הדחוף באישור ההתיישבות הצעירה ומהצד השני מתרעמת נגד אישורי בניה לפלסטינים. אם באוהל היו יושבים צעירים, יהודים ופלסטינים בדרישה לאפשר להם לבנות בית ולצמוח באופן טבעי, לדרג המדיני היה קל יותר לאשר ובזירה הבינ"ל היתה ההתיישבות זוכה בנקודות", דברי רביבי.
עוד הוסיף רביבי: "רק לפני שנה בירכנו על העמדה המקבלת את מציאות ההתיישבות ואת ההבנה ששני הצדדים ייאלצו להתגורר בשכנות. אם נחזור ונקרא להפרדה, נחזיר עצמנו לעקרונות אוסלו". ללא ספק, קריאה לא שגרתית מצד מנהיג ציבור ביישובים שמחוץ לקו הירוק (הצעירים בתוכנו מן הסתם לא מכירים את המושג הזה). אם הייתי צריך למפות אותו על אחת המפלגות, לא יודע מה הייתי בוחר.
(בא, תשפ"א)
