בין 'תשומת לב' ל'עזרת משפחות'
ערב הימים הנוראים פנה הרב מיכה הלוי, רבה הראשי של פ"ת, להנהלות בתי הכנסת בקריאה שהם והקהילה יפנו תשומת לב ראויה לילדים ונערים של משפחות פרודות, המגיעים לבית הכנסת ללא אביהם.
"אבקש להסב את תשומת ליבכם על ילדים ונערים הבאים בשערי בית הכנסת בלא אביהם הנלווה אליהם. מדובר באלה אשר בית ההורים חרב עליהם כי הוריהם נפרדים זה מזה. פעמים רבות יש להם שני בתים וכל בית בפני עצמו אינו שלם", כותב הרב.
בהמשך מוסיף הרב מיכה לוי: "קהילת בית כנסת צריכה להוות להם בית שנשאר שלם עבורם. מצווה רבה וחסד עצום שבני הקהילה יחבקו אותם עד למאוד בנתינת מקום לשבת ומקום בלב. אם גם הקהילה לא תהיה שלמה בעבורם, נמצא ליבם קרוע ללא מוצא של חיים שלמים ושלווים בעבודת השם".
מי שהפנתה את תשומת לב הרב לעניין היא יואלה רבינוביץ', יו"ר אמונה פ"ת.
בהחלט יוזמה ראויה. כך, אגב, נכון גם ביחס לילדים/ות יתומים/ות המגיעים/ות לבד.
בתגובה לקריאתו דלעיל של הרב מיכה לוי, העלתה העיתונאית והסופרת אמילי עמרוסי-הולנדר פוסט המשך, שעם כל היצירתיות וההיגיון שבו, אין, לענ"ד כל סיכוי שהוא יתקבל בבתי כנסת אורתודוכסיים. להלן הפוסט המעניין שכתבה אמילי: "הדברים שכתב הרב מיכה הלוי, יפים ומרגשים. אבל לא בזה תהיה הגאולה.
אחוז מטורף מבין הילדים הדתיים להורים גרושים – יוצאים בשאלה. שיעור גבוה פי כמה משיעורם בשאר החברה הדתית. בין היתר, כי הפיצול בין ההורים גורם לכך שבחצי מהשבתות אין להם מקום בבית כנסת.
"במקום לרחם ולחבק – במקום להביך את הילדים ב'מקום לשבת ומקום בלב' (איש זר מחבק בן 11 ומראה לו איפה לפתוח בסידור) – במקום להדגיש את בדידותם המעליבה –
לילדים האלה יש גם אמא.
"ולילדות האלה, שלא מוצאות את מקומן בעזרת נשים לאחר גירושי ההורים, יש גם אבא.
רק 'עזרת משפחות' שמיועדת למשפחות שבורות, מפוצלות, כאובות – ובה יישבו ילד עם אמו/ ילדה עם אביה – תשאיר אותם בתוך עולם התפילה.
"בעזרת המשפחות יהיה מקום לאלמנים/ות, גרושים/ות, אבות ואמהות יחידניים.
הם, לא מתפלל אקראי מהקהילה, יעניקו חינוך לתפילה לילדיהם מהמגדר האחר. תפילה בבית כנסת זה אירוע משפחתי. וכל הילדים יושבים ליד אבא שלהם. למה שהילד החמוד שלי יישב ליד איש זר ולא ליד אמא? זה לא יפריע לשאר הקהל להתפלל בהפרדה. זה לא יהיה מדרון חלקלק כי מי ירצה להצטרף ל'מצורעים'? וזה ישאיר את הילדים האלה מחוברים לתפילה ולקהילה.
בבקשה. תנו להם מקום אמיתי בבית הכנסת. לצד ההורה שלהם. לא לצד שכנה חייכנית או שכן חביב. עשו צדק. לא צדקה", דבריי אמילי עמרוסי-הולנדר.
בעיניים שלי; ניכר שדברי אמילי יוצאים לא רק מהשכל הישר אלא גם מהלב. והיא יודעת על מה היא מדברת. אין ספק שהבעיה היא בעיה וגם שהצעתה מקורית ומעניינת. עד כמה היא יישומית בתוככי הקהילות האורתודוכסיות בישראל? לא הייתי נותן לזה הרבה סיכוי. הדור עוד לא בשל. (לצערי).
טוב לבריאות הנפש
מחקרים מראים כי אנשים בעלי אמונה מצליחים להתגבר טוב יותר על משברים. השנה מתקיים מיזם מיוחד של מנייני יום כיפור של צהר בשיתוף קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש ומכון באר עבור כל פגועי הנפש הנמצאים בכל אחד מ-14 בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. המיזם הוא הרחבה של תכנית ההתנדבות של צהר, אור תורה סטון ורשת מיתרים.
ורד מזומן, מנכ"לית קואליציית הארגונים הדתיים לבריאות הנפש, אומרת על המניינים האלה: "זה ריפוי שאין מילים לתאר. אלו אנשים שעוברים חוויה משברית, הם סובלים מבדידות מאוד גדולה". הוסיפה: "זו גאולה לעולם, בגלל זה גם בעלי בתי החולים עפים על זה, גם מנהלי בתי חולים שהם אתאיסטים בהשקפתם".
הקמת קהילה עבור פגועי נפש החלה בפסח כאשר ביישוב בו היא מתגוררת קיימו ליל סדר עבורם. העשייה המשיכה כאשר הצליחו גם לארגן מניין עבור בית חולים אברבנאל בזכות זוג מבת ים שלקח על עצמו את ניהול המניין. בשנה האחרונה הקימו מניין קבוע בבית חולים גהה שבפ"ת, המנוהל על ידי מתנדבים משכונת נווה גן.
החיבור עם צהר התקיים לאחר הקושי בקיום מניין דומה גם בשלוותא, ובזכות מיזם המניינים הצליחו לארגן מתנדבים שיקיימו מניין גם שם. בארגון צהר דואגים כי המתנדבים בבית הכנסת של שלוותא יקבלו אירוח לארוחות החג ומקומות לינה מסודרים. מיזם המניינים קיים כבר בנס ציונה, באר יעקב, עכו ובבתי החולים אברבנאל, גהה ושלוותא. אחת מן המתנדבות במיזם היא חה"כ מיכל וולדיגר.
המעוניינים לארגן מניין במקום מגוריהם מוזמנים ליצור קשר עם צהר. אין כמו לפתוח את השנה החדשה עם מצווה שכזו.
(וילך תשפ"ד)
