'אדמת ישראל' רגישה יותר לעוולות בשל המערכת המשפטית שנפרשה בה בהוראת הא-ל
זה מרתק – עובייה של פיסת האדמה שסביבה ובתוכה מתנהלים חיי האדם היא כאין ואפס לעומת המרחבים האינסופיים של היקום. מהם תכונותיה הנעלות של פיסת אדמה זו שזכתה לכזה שפע? ניתן לבחון את עמדת התורה לשאלה זו בבחינה פילוסופית של מערכת המשפט האידיאלית המקראית.
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". מכאן אנו מזהים שתי מטרות עקרוניות להקמת מערכת משפט. האחת, 'לך' במובן של צרכיך, עניין פונקציונאלי. השנייה- 'בכל שעריך' במובן של הוראה או צווי בלתי תלוי בצרכיך.
על בסיס מאפייני המערכת המשפטית, כפי שהמקרא מציגם, נראה כי היא נושאת אופי של מערכת עיצבית מקיפה המחייה את הרקמה הנושאת אותה, דהיינו את אותה 'פרוסת אדמה ואויר' עליה האדם או היהודי חיים. הדרישות המקראיות מן המערכת מצביעות על כך שהתורה מתייחסת למערכת זו כאל מערכת מניעתית – חינוכית, ולא רק כאל מערכת רפלקטיבית. עם ישראל מתבקש להקים מערכת משפט ייחודית באופייה לא בשל התחזית לריבוי עבריינים אלא כדי למנוע עבריינות בכלל. זו אינה מערכת הגדלה וקטנה לפי מספר האירועים הפליליים או מעשי העוולה, אלא לפי גודל האוכלוסייה בלבד. תפקיד השוטר והשופט הוא תפקיד של מחנך, לא של מעניש או כולא.
פילוסופית, בחרה התורה ולא רק באופן מטאפורי את התווך החומרי כתווך שבו מתרחשים האירועים המשפטיים. אפשר היה לבחור זמן, סיבתיות או עצם כקטגוריות שבהן מתוארים האירועים והסיבות. כמו למשל: "וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה". ודוק, לא מן השמיים, או מן הזמן ש'נפגעו' ממעשה הרצח הראשון בהיסטוריה. דווקא האדמה צועקת כי המערכת העיצבית המצויה בתוכה גרמה לה לכאב בשל הרצח. על רקע הצעה זו יתבהרו הרבה ממאפייני מערכת המשפט המקראית. ברקמה זו (=אדמה) יש הבדל בין אדמת ארץ ישראל לבין שאר האדמות המרכיבות את אותה פרוסה דקה. 'אדמת ישראל' רגישה יותר לעוולות בשל המערכת העצבית הגדולה והרגישה שנפרשה בה בהוראת הא-ל. בתי דין בכל עיר ועיר, בתי דין לשבטים, 48 ערי לויים כערי מקלט ו-6 ערי מקלט שזה כל ייעודן.
ראיה זו יש בה כדי להבהיר מספר סוגיות במערכת המשפט המקראית כמו: פיזור גיאוגרפי, הירארכיה, בתי משפט לשבטים, ערי מקלט, עגלה ערופה, אחריות הדיין בטעות שיפוטית, אי סופיות של הדיון, בתי דין בחו"ל, ולבסוף את המונח- "הארץ הטובה".
להערות: hazutg@gmail.com
(שופטים תשפ"א)