בכל כיתה יש לפחות תלמיד אחד שחווה קשיים רגשיים בעקבות הדרישות הלימודיות שאינו עומד בהן. הקשיים הרגשיים מתבטאים בהערכה עצמית נמוכה, ראיה שלילית של בית הספר בכלל והצוות החינוכי בפרט, ייאוש מכל משימה לימודית, אפילו הפשוטה ביותר, ובעיות משמעת לרוב.
שנה חדשה ומחנך חדש יכולים לתת לתלמיד ולמחנך הזדמנות לפתיחת דף חדש והתחלה ברגל ימין, אך גם אם המחנך ממשיך לשנה זו עם הכיתה, לא אבדה תקוותנו והשינוי יכול להתחיל ממנו. בשורות הבאות מובאות עשר נקודות כהדרכה למחנכים, בכדי לסייע לתלמיד עם קשיים רגשיים ולימודיים להשתלב בכיתה לקראת השנה החדשה. ייתכן שגם אתם הקוראים – הורים ומורים – תוכלו להפיק מהן תועלת עבור ילדיכם ותלמידיכם:
- התפיסה המנחה של המחנך קשורה למסוגלות של התלמיד. "אתה מסוגל ללמוד ולהצליח כי כבר עשית את זה". לא ייתכן שלתלמיד לא היו בכלל הצלחות לימודיות כל שהן בבית הספר לאורך השנים. ואם כן, זה כמו אופניים. פעם אחת רכבת – סימן שאתה מסוגל. כשהמחנך בטוח בזה, הוא יעביר את הדברים בצורה טובה יותר לילד.
- פגישה בין המחנך לתלמיד לפני תחילת שנת הלימודים ומחוץ לכותלי בית הספר, משדרת לתלמיד קשר ואמון. התלמיד לא חולם שהמחנך ישקיע ויפגוש אותו על חשבון הזמן החופשי שלו והנה זה קורה. מטרת הפגישה: היכרות והתחברות או יצירת התחלה חדשה למרות ההיכרות המוקדמת. אפשר להעניק לתלמיד שי קטן ומכתב עם ברכה ואיחולי הצלחה.
- על המחנך לעזור לתלמיד לעבור ממצב "לעומתי" למצב של "שותף". אתם עובדים יחד כצוות שיש לו מטרה משותפת. השיח ביניכם הוא שיח של כבוד ואמון. הכוח שהופעל עד עכשיו מול התלמיד, לא השיג את התוצאות הרצויות. אם "כבוד התלמיד" הוא ערך עליון אצל המחנך, קרוב לוודאי שהוא יזכה לשיתוף פעולה עם התלמיד.
- המחנך והתלמיד נמצאים בשיח מתמיד. על התלמיד לדעת שיש מי שמקשיב לו ורוצה לעזור. עד היום התלמיד היה רגיל לפעול. כשמשהו לא מצא חן בעיניו, כשחווה קושי ותסכול – הוא פעל. למשל, נעלם, הפריע, עסק בפעילות אחרת. מעכשיו יש להרגיל אותו לבוא ולדבר ולקיים ערוץ תקשורת רציף עם המחנך. זה מתחיל ממשוב יומי בן שלוש דקות בסוף היום: מה היה טוב היום, מה לא היה טוב אך יהיה טוב מחר ומה אעשה כדי שזה יקרה.
- המחנך יהיה "מנהל התיק" של התלמיד והאחראי הבלעדי על המשמעת שלו. לא ייתכן שהתלמיד שנמצא בתהליך של השתלבות וחיבור לבית הספר לאחר תקופה ארוכה של קושי וכאב, יקבל ביקורת והערות ממורים שפוגש על הדרך שאינם מכירים את מצבו והתהליך הכולל שעובר. תפקיד המורים המקצועיים – להיות איתו בטוב ללא שום לחץ, ולייצר עבורו הזדמנויות להצלחות לימודיות. יש בעיית משמעת? – להפנות למחנך.
- על המורים המקצועיים, ובמיוחד במקצועות חשבון, אנגלית ועברית, לשבת עם התלמיד ולהעריך את מצבו הלימודי בהווה ולבנות יחד איתו תכנית התקדמות עד להשגת יישור קו עם הכיתה במידת האפשר. השאלה המנחה היא "מה אתה בטוח מסוגל לעשות?" להתחיל במעט, לבסס אותו ולהתקדם בהדרגה.
- אם התלמיד מתנהג שלא כשורה, על המחנך לקחת אותו לשיחה בארבע עיניים שמטרתה להרגיע ולהחזיר למסלול. לעזור לתלמיד לרכוש את המיומנות של ההרגעה העצמית והדבקות במטרה גם אם ארעה נפילה. האווירה צריכה להיות בסגנון: "נכון הייתה נפילה ונתקן אותה, אך אנו קמים וממשיכים קדימה".
- התלמיד זקוק לעידוד רב. משמעות העידוד היא "לתפוס אותו על חם" כשהוא לומד טוב ומתנהג בהתאם לכללים ואז להראות לו ששמנו לב לטוב שיצא ממנו. על האמירות לתאר את העובדות ולא להסתפק ב"כל הכבוד" ו"איזה יופי" ושאר ביטויים שהתלמיד עשוי שלא להאמין להם. דוגמה לעידוד טוב: "שמחתי מאד לשמוע את התשובה שענית בשיעור נביא. זו הייתה תשובה נכונה ומדויקת".
- תלמיד שחווה כישלונות לימודיים ובעיות משמעת בבית הספר – ככל הנראה חסרה לו שייכות למקום. אחת הדרכים למלא אותו בשייכות היא נתינת תפקיד שהתלמיד חפץ בו ובהתאם לכישוריו. המטרה היא שהתלמיד יראה שזקוקים לו והוא בכלל לא מיותר ובטח שלא נטל עבור בית הספר.
- הראייה של המחנך מעצבת את התלמיד. כשלמחנך עין טובה כלפי התלמיד, כשהמחנך מאמין בכל ליבו שגם התלמיד הזה רוצה להצליח ולעשות טוב, כשהמחנך מסוגל לראות בתלמיד הרבה מעבר לעובדות – הוא מעצב אותו לטובה ומאפשר לו להאמין בעצמו.
צבי מור הוא מאמן בכיר MCIL, מדריך מוסמך: אימון הורים, ילדים ונוער, מומחה באימון ADHD