ליאת שוקרוןהרב אריאל שיוביץ, בן 47 מאלון מורה. נשוי למיכל ואב ל-8 ילדים. ראש הישיבה התיכונית אמ"ש אלון מורה.
השליחות בדאגסטן
יצאתי עם עוד חבר מהשיעור למדינה מוסלמית, כשכל חודשיים חבר'ה אחרים מהישיבה 'באור עציון' "תופסים קו", מלמדים עברית ומפיצים יהדות, וסופגים מנטליות שונה ואחרת משהכרנו. לדוגמא, כשאתה מגיע לביקור בבית, דבר ראשון לפני אמירת שלום זה שתיית כוסית וודקה. במידה ואתה לא שותה זה אי נתינת כבוד לבעל הבית. למדנו את המנהג הזה על בשרינו כאשר סרבנו בהתחלה להצעת כוסית הוודקה והבנו שהעלבנו מאוד את בעלי הבית. כשאתה יוצא לשליחות אתה צריך להבין שכמו שיש לך מה לתת – אתה גם תצא נשכר, תלמד המון ותוכל גם לאמץ מסורות שונות. את עניין הוודקה לא אימצתי, אבל ניתן לומר שאני בהחלט קצת יותר מיומן בשתיית אלכוהול מאז השליחות.
חינוך
החינוך מבחינתי נחלק לשניים, חלב שינקתי ממורי ורבי הרב דרוקמן שליט"א בישיבה, נשמת אפו שהצליח להחדיר בי בכל רמ"ח אברי, כפי שבשיעור ה' שר איתנו סביב למדורה "אני ואתה נשנה את העולם", והחלק השני הוא החינוך שאני מעביר היום. הם בוודאי שזורים אחד בשני, החינוך שספגתי הוא החינוך שאני מלמד לאורו היום את תלמידינו, ואני שמח על הזכות להיות צינור של הרב דרוקמן ורבנים אחרים ולהעביר את משנתם יחד עם משנתי לדור הבא.
אמ"ש
הישיבה שהקמנו לפני 'טוב' שנים, צוות ר"מים, מורים ועובדים מסורים, תלמידים מדהימים שמחוברים זה לזה ולישיבה. וכשאני כותב מחוברים, זאת אינה סתם סיסמה. אנחנו עושים הכל על מנת שכל תלמיד שלנו ידע שהוא שייך, שהוא חלק מהקבוצה הגדולה ואנחנו מלווים אותו בכל החלטה שיעשה. אני אישית מכיר כל תלמיד ויודע על התהליכים שהוא עובר. לא תמיד אני בתוך התמונה, אבל אני עם אצבע על הדופק לגבי כל תלמיד ותלמיד.
ביקורי בית אצל התלמידים
דבר שאנחנו מבצעים בישיבה ונעצר בגלל הקורונה. זה חלום שהתגשם, להגיע ולהכיר את התלמיד במקום בו גדל ולשבת לשיחה ביחד עם ההורים; עולמות נפתחים, ערוצים נוצרים. לאחר ביקור בבית תלמיד החינוך נראה אחרת. אנחנו מחכים לחזור לזה בכל המרץ.
נערים רכים שעוזבים את ביתם וגרים בפנימיה – עוד שייך כיום?
בטח, אבל לא מתאים לכל אחד. אצל הרבה תלמידים הפנימייה מחוללת שינויים מרחקי לכת, מאפשרת קבלת אחריות, ונותנת צמיחה אדירה למגוון מהכוחות שלהם. אנחנו מאמינים ב"חנוך לנער על פי דרכו" כדרך חיים ועל כן, גם לסוגיית הפנימיה, יש תלמידים שהדבר יכול לנתק אותם משגרת החיים בביתם שלא היטיבה איתם, ויש תלמידים שהמרחק מהבית יהיה כל כך כבד עליהם עד כדי פגיעה בלימודים. הנער צריך לדעת מה מתאים לו ולמה הוא מסוגל.
שכם
זו זכות לגור בנחלת יוסף הצדיק, מרגישים חיבור לארץ וציוניות במיטבה, מקבלים מיוסף את האחריות לכל האחים ואת הרצון עוד ועוד לחלום ולקדם.
הרב אליקים לבנון
מתווה הדרך לחיים שלמים של תורה. הרב שמאיר לי את דרך החינוך, האהבה והאחריות, לראות את התלמיד ולאהוב את התלמיד בכל נשמתך יחד עם אמונה בכוחות המיוחדים הנמצאים בקרבו שיגדלו ויצמחו, ולצפות ממנו להוביל.
הנוער הדתי של היום
סיירת. נוער מיוחד מאוד, חי בתקופה עם הרבה התמודדות בעולמו הפרטי והאישי, לא מוותר ונאבק, בונה את הזהות הישראלית בקרבו.
מה מטריד את בני הנוער של היום?
בזכות הקורונה כולנו נזרקנו לשדה הניהול; כל אחד צריך לדעת לנהל את עצמו, כיצד מתנהלים באופן מיטבי ולא מתבזבזים בכל מיני מקומות. למה אנו שייכים ולמה אנחנו רוצים להשתייך, מה התפקיד שלנו, כיצד מצליחים לעמוד בכל מיני משימות ביחד- גם להתגדל בתורה, גם להצליח בלימודים וגם לתרום בסניף או בכל מיני מקומות אחרים.
