עמי אריכא
בן 73, גר בתל אביב, בעלים ומנכ"ל 'שחם אריכא' בעבר וכיום יו"ר דירקטוריון בית החולים השיקומי רעות תל אביב
הילדות בתל אביב
ילדות מאושרת ברחוב סלמה של תל אביב הישנה. גרנו בדירת שלושה חדרים – תשעה ילדים להורים קשי יום, שלא נתנו להרגיש את המחסור. הרחוב, שלא היה סלול אז, שימש מגרש המשחקים שלנו ובו פיתחנו יצירתיות עם הרבה הומור. עד היום, לאחיי ואחיותיי ולי יש זיכרונות טובים מילדותנו.
איך הגעתי לרעות?
אשתי המנוחה, פרח, התנדבה ועבדה שנים רבות בגיוס תרומות לארגון, ודרכה הכרתי את רוח רעות שנגעה לליבי. לפני 15 שנה – לאחר פטירתה – הצטרפתי לוועד המנהל, ולפני 5 שנים מוניתי ליו"ר הדירקטוריון. תמיד ידעתי שיבוא יום ובו אשתלב באופן כלשהו בפעילות שיקום וחסד. זו הייתה דרכה של אמי, שולמית, שנהגה לארח ולהאכיל ניצולי שואה בביתנו.
רעות
זו פעילות של נשים שבזמן מלחמת העולם השנייה ביקשו לקלוט פליטים ועולים מאירופה ולספק להם ארוחות, עבודה וחינוך. הן הקימו עמותה, ובאמצעותה ארגנו גם דיור מוגן. במהלך השנים גדלה העמותה והתאפשר לבנות בית חולים שיקומי, שכיום הוא הגדול בארץ לשיקום וגריאטריה, בנוסף לשלושה בתי דיור לאוכלוסייה הדתית בתל אביב ובירושלים.
דיור מוגן לציבור הדתי לאומי
בית שלום, בית גני ברויאר בתל אביב, ובית ברט בירושלים, מותאם לצרכים המיוחדים התרבותיים והדתיים של הדתי הלאומי, כולל שיעורי תורה קבועים של הרב ירון ניסנהולץ, רב העמותה. רוח רעות היא ערכים של חמלה, אופטימיות, דבקות בטוב וחתירה למצוינות. רוח זו מובילה אותנו בעשייה מאז ומתמיד, ובאמצעות הדיור הציבורי-קהילתי קשישים מקבלים מענה לאתגרים שמציבה העלייה בתוחלת החיים בישראל.
בית החולים השיקומי
מאז הקמתו של בית החולים השיקומי רעות תל אביב, בתחילת שנות השישים, הוא מוביל את תחום השיקום והגריאטריה בישראל ומעניק מדי שנה טיפול מקצועי ואיכותי לאלפי מטופלים מכל רחבי הארץ. בסיוע מחלקת המחקר והפיתוח שלנו, אנחנו מובילים בחדשנות טכנולוגית שמאפשרת טיפול איכותי, ובעזרת ההון האנושי המצוין שמקפיד גם על ההיבטים הנפשיים והסוציאליים אנחנו נמצאים כבר שנים בחזית הרפואה בישראל, ברוח רעות – רוח המשלבת חמלה ומקצועיות.
התארכות תוחלת החיים
בתוך 20 שנה תוכפל האוכלוסייה בישראל בגילאי 65 ומעלה. יש היום פתרונות – כמו דיור מוגן ומטפלים זרים – אך אף אחד מפתרונות אלו לא מספקים את הרוח שאנחנו דוגלים בה: איכות חיים גבוהה לצד חיי קהילה תוססים ותחושת ערך ומשמעות. בית החולים השיקומי החדש שאנחנו מתעתדים לבנות בתל אביב מתוכנן עם בניין נוסף לדיור קהילתי איכותי שבו יוכלו דייריו לנצל גם את מתקניו השיקומיים. אנחנו נמשיך לדאוג לדיירינו כמו שמייסדות העמותה נהגו.
מלחמת חרבות ברזל
טראומה לאומית. בבוקר החג הבנו, עידו שריר מנכ"ל העמותה ואני, שכמות הטילים שנשלחה לתל אביב חריגה. מייד קפצנו לבית החולים ובדקנו את כל החולים והצוותים במחלקות. לשמחתנו, המוטיבציה ותחושת האחריות של הצוותים היו גבוהות – מה שהעניק תחושות אמון וביטחון של המאושפזים. משם המשכנו לבדוק את דיירי הדיור המוגן והקהילתי, וגם שם מצאנו צוות חזק. זה אחד הרגעים שהבנתי שאנחנו עושים משהו נכון.
הפרויקט החדש בתל אביב
וואו, זה הולך להיות מרשים! בשטח של 16 דונם, בסמוך לשדה דב (לשעבר), אנחנו נקים בית חולים אולטרה-חדיש עם אלפי מטרים מרובעים של מחלקות שיקום למבוגרים, אלפים נוספים של מחלקות שיקום נשימתי ושיקום ילדים, אלפי מטרים מרובעים של מרפאות ומעבדות, בריכה שיקומית ומכון מחקר ופיתוח. בית החולים מסונף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, ובאמצעותו נכשיר מתמחים ברפואת שיקום, בגריאטריה ובשיכוך כאב.
עונג השבת שלי
זה משפחה. אני אוהב לשבת במרכזו של שולחן השבת – ארוך ככל שניתן – ולשהות במחיצתם של ילדיי, נכדיי וניניי. עם נישואיי השניים לרותי פרום גדלה משפחתי, וכך ילדיה וילדיי ממלאים את ביתנו בשיח, בצחוק ובהמון אהבה.