נתוני הלמ"ס חדים ובהירים. אחוזי הנישואין בישראל הולכים ויורדים. כתוצאה מכך עלה אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 49-45 מ-3% בסוף 1970 ל-12% בסוף 2017. גיל הנישואין הממוצע של הגברים עומד על 27.4. בשנת 1970 היה גיל זה 25.0. גם גיל נישואי הנשים עבר שינוי מהותי. הגיל הממוצע עומד על 25.0 לעומת 21.7 בשנת 1970.
אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף 1970 ל-62% בסוף 2017. אחוז הנשים היהודיות הרווקות בגילאי 29-25 עלה באותה תקופה מ-13% ל-46%, בהתאמה.
יש שיאמרו: התופעה ברוכה. התארכות החיים משפיעה גם על גיל הנישואין, תהליכי ההתבגרות ארוכים יותר. צעירים מגיעים לחיי הנישואין בשלים, מוכנים. מאידך גיסא, רווקות ארוכת שנים אינה נקיה מצלקות, מהשפעות על תפיסת זוגיות, והשפעה ישירה על הפריון, ועוד. לא לי ההכרעה. זו שאלה למומחים בתחום. אני מבקש להצביע על אלה שהתחתנו בגיל מאוחר, לא בגלל שבחרו בכך אלא בגלל שפשוט – לא מצאו.
בפרשת חיי שרה שולח אברהם את אליעזר עבדו למצוא אישה לבנו. את מעורבותו של האב בבחירת אישה לבנו, ניתן ליחס לתרבות הנהגת באותה תקופה: ההורים הם אלה שמשיאין את הצעירים.
אולם, בעל "מי השילוח" בחר להאיר את הסוגיה ממקום אחר, חוצה מקום ותקופה: "יצחק הי' שורש לכל היראות שבעולם, אף בשב ואל תעשה, כמ"ש והוא יושב בארץ הנגב היינו מנוגב מכל חמדה, לזאת אברהם אבינו שהכיר את נפש יצחק בזה וידע כי מאד נמצא בו יראה לעשות איזה מעשה בקום ועשה, שלח הוא את עבדו לזווג לו זיווג, אך באמת מאת ה' היתה זאת כי בא העת שישא יצחק אבינו אשה וגם יצחק התחיל להתעורר בלבו… שזיווגו בא אצלו ומיד נענה בתפילתו". המשמעות פשוטה: ליצחק היו פחדים שמנעו ממנו לישא אישה. לא 'פחדים' במובן הפסיכולוגי, אלא יראתו יצרה שיתוק ביכולת יצירת קשרים עם מי שיכולה להיות רעייתו. הפסוקים מלמדים על כך שאברהם לא מוותר. הוא 'לוקח יוזמה' ושולח את אליעזר לחפש אישה לבנו.
המשמעות, בעיניי פשוטה. יש רווקים שזקוקים לעזרה. סיבות רבות מונעות מהם להינשא. סוגים שונים של 'יראה' משתקים אותם ומונעים מהם להקים בית. במקרים כאלה, צריכים להיות פעילים: לשלוח שליחים, להתערב, להתקשר, להגיע למקומות רחוקים. אברהם לימוד אותנו שהורה טוב מעורב, בשעת הצורך ובמידה ראויה, בחיפוש אישה לבנו; בחיפוש בן זוג לבת שלו.
יש הורים שמרגישים מחסום. לא מצליחים להרים טלפון. חושבים שזו הודאה בכישלון. יש הורים שרואים בזה מעשה מיושן, לא ראוי, 'מפעם'. זה לא נכון. יכול להיות שהילדים שלכם נפלאים, מוכשרים, מוצלחים. אבל בתחום הזוגי יש מחסום, 'פקק' שצריך לפתוח.
לא רק הורים. אליעזר הוא לא רק 'העבד'. הוא סמל לשליחים טובים שיכולים וצריכים לסייע להורים ולחבריהם. נסעתֶם?! הגעתֶם לקהילה חדשה, פגשתם צעירים חדשים?! נהדר. בִדקו: האם מי מהם מתאים לאחד ממכריכם שמחפשים? אולי נוצרה הזדמנות ליצירת קשרים וחברויות? האם אין כאן אבני יסוד לבניין חדש?
אכן, עשו זאת במתינות, בהוד, בהדר. תנו כבוד עמוק למעשה ההיכרות. מחד – 'תסחרו' בקשר בין אנשים. אל תציעו הצעות שרק. מאידך – אל תעמדו מנגד.
ולא רק כלפי רווקים. גם גרושים וגרושות, אלמנים ואלמנות, זקוקים לפעמים לתיווך. המשבר בעקבות הקשר הראשון יוצר 'יראה', שיתוק, פחד מניסיון נוסף. אנחנו צריכים להיות 'שם', לסייע להם לבנות בית חדש. נקודה למחשבה. (חיי שרה תשפ)