"לולי תורתך שעשועי"

"לולי תורתך שעשועי"
דבר תורה והספד על סבי הגדול מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל במלאת שלושים לפטירתו
מאת: חני שמעוני
"ויצא יעקב מבאר שבע"… "וילן שם כי בא השמש". חז"ל אומרים," משל למלך שרצה לדבר עם אוהבו, אמר: כבו האורות והפנסים לפי שאני רוצה לדבר עם אהובי".
דברי המדרש הללו צריכים ביאור ,מפני מה אין הקב"ה יכול לדבר עם יעקב באור היום? ומה יתרון החושך מו האור?
כדי לבאר את הדברים נקדים את דברי הגמרא, שאברהם אבינו תיקן תפלת שחרית, יצחק תיקן תפלת מנחה, ויעקב תיקן תפלת ערבית.
ואף הדברים הללו צריכים ביאור, שהרי היום מתחיל מהלילה, וכמו שנאמר "ויהי ערב ויהי בוקר"
ואם כן אברהם שהיה הראשון היה צריך להתחיל בתפלת ערבית , ויצחק היה צריך להמשיך בשחרית , ויעקב לסיים במנחה.
אולם אפשר לומר שכל אחד מהאבות בשעה שבא לתקן תפלה, חשב על בניו וזרעו שהם עם ישראל ,לאורך תקופת הדורות , כי "מעשה אבות סימן לבנים".
כשאנו מתבוננים על מסכת חייו של אברהם אבינו אנו רואים שבסך הכל היו חייו נאים ונוחים ביותר,
במשך שנים רבות הוא היה עשיר מופלג נכבד ונערץ על כל האומות, וקוראים לו "נשיא אלוקים אתה בתוכנו" חייו של אברהם היו בבחינת "בוקר", שמסמל את האופטימיות והתחלה חדשה חיובית, ולכן תיקן אברהם תפלת שחרית, כדי להעביר מסר לעם ישראל: גם כשחייכם טובים והכל בסדר, אל תשכחו להתפלל.
חייו של יצחק אמנם היו טובים, אולם ראה את בנו עשו יוצא לתרבות רעה, נשותיו מקטירות לעבודה זרה, ומסכת חייו דומה לאחר הצהריים, אמנם עדיין יום אבל החושך מתקרב.
ולכן תיקן יצחק תפלת מנחה, להעביר מסר לעם ישראל : כשהנכם רואים צרה מתקרבת ומתרגשת לבוא, התפללו אל הקב"ה .
ואילו מסכת חייו של יעקב אבינו היתה כולה בבחינת "חושך", צרה רודפת צרה, כל חייו הוא במנוסה מפני עשיו ומפני לבן הארמי, שנים הוא מקונן "יוסף איננו" ,והוא נאלץ לסיים את חייו בתועבת הארץ במצרים.
ולכן תיקן יעקב אבינו תפלת ערבית, כדי להעביר מסר לעם ישראל :גם בחשכת הגלות וגם כשאתם מוקפים בצער ובכאב, אל תשכחו להתפלל אל הקב"ה.
אם אנו רוצים להשוות את מסכת חייו של סבא מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, נראה שמן הראוי להשוותה לחייו של יעקב אבינו, אמנם מצד אחד אנו רואים את ההערצה האדירה כלפיו וכלפי פסקיו.
אולם מאידך גיסא אנו בני המשפחה יודעים שכל מסכת חייו היתה מלאה כאב, מצד אחד בצעירותו הוא סבל עוני ומחסור ,ולמד תורה רעב ובעוני, בהמשך הוא נאלץ לנהל מאבקים עקרוניים קשים ביותר ברבנות במצרים ובארץ ישראל, ולאחר מכן הוא נשא בעול קיום עולם התורה בישראל ובתפוצות ,נסע ממקום למקום להרביץ תורה, ודאג להתפתחות לימוד ההלכה בישראל , וכל זאת תוך כדי סבל במשך שנים רבות של מחלות קשות שגרמו לו הרבה צער ומכאוב
יעקב אבינו הצליח לשרוד את כל הצרות בזכות שהיה "עמוד התורה" , ומחמת כן קראוהו חז"ל
"בחיר האבות", ואף סבא מרן זצוק"ל שרד את כל התלאות שעברו עליו בזכות שקידתו העצומה בתורה, ועליו אפשר בפה מלא להמליץ את הפסוק: " לולי תורתך שעשועי אז עבדתי בעניי"
סבא יקר שלי,
אין לי מילים לבטא את עצמתו של החלל העמוק שנפער, את עצמת הכאב שקורע את הלב לגזרים.
החדר השומם, הכיסא המיותם, והגעגועים שלא נותנים מנוח.
אולם סבא! השארת לנו מורשת ענקית בספריך הרבים, באלפי קלטות של שיעוריך הנפלאים , התווית לנו דרך חיים , ואנו נמשיך ונלך בדרכך, ואף בנו יתקיים " לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי".
תשע"ד