מערכת שבתון
הרב דניאל שילה
בנערותנו בבני עקיבא, היו בתוכנו קבוצות מסומנות. הלומדים בפרדס חנה נקראו "מדרשיסטים", בכפר הרא"ה – "ישיבניקים", בתיכון בתל אביב- "עירוניסטים". אלו היו "כינויי שייכות" לא "כינויי מהות". היו חילוקי דעות אודות התנהגות, כגון בנושא הריקודים המעורבים והרחצה המעורבת, אך הם לא הבשילו לידי "כינויים מסווגים". עם ריבוי הנושאים השנויים במחלוקת, ועם התגברות הרוח האקדמית המרבה לעסוק בחילוקים ואפיונים, הופיעו גם הכינויים: "משיחיסטים", "לאומנים" ועוד כמה על זה הדרך. הסיווג הזה מחדד ניגודים ובעיקר, פוטר מן הצורך בדיון. די לומר "חרדליסט"/ "לייט"/ "משיחיסט", ונפטרת מן הצורך לפרט.
עם הזמן הופיע גם ה"רצף הדתי" ובדינמיקה הזו יופיע גם ה"רצף החרד"לי". הכינויים אף החלו להתארך; כך נכתב במאמר דעה אורח בגיליון קודם של "שבתון": "חובבי טרשים קדושים ביהודה ושומרון". ומה יעשה עם הביטוי: "ארצנו הקדושה, מידי אביר יעקב לנו מורשה" ששוב הושר בפי אלפים בשבת הארגון האחרונה! "שום דבר אינו קדוש בעיניהם יותר מאשר אדמת ארץ ישראל", הוא הוסיף. למי כוונתו, לאנשי יצהר שמקרבם יצאו תורמי כליה יותר מאשר בכל יישוב בגודלם? לאנשי עלי, אשר רבים בתוכם משרתים שנים רבות בצה"ל? לאנשי "קדומים" שגידלו מג"דים מח"טים וטייסים, מלבד לוחמים רבים?
לפני שנה ויותר, סיימו שלושה מנכדיי שירות כקצינים. עוד מהם מכשירים עצמם לקצונה בימים אלה. שלוש מנכדותיי סיימו שירות של שנתיים כקומונריות באותו סניף. אבל מגוריי בשומרון עושים אותי 'חרד"ל'. הרב אליעזר מלמד מעודד את תלמידי ישיבתו לשרת בצה"ל. לאחר מכן הוא מכוון אותם ללימודים באקדמיה. אולם, הוא עומד בראש יישוב בשומרון, ולכן הוא 'חרד"ל'. מכני הכינויים סומים מראות, שהמומים שהם רואים באחרים מצויים יותר בהם. מי שמתיישב ביהודה ושומרון הוא "משיחיסט". ומה דינו של הסומא שקיווה לשלום עם איש דמים כמו יאסר ערפאת? או מי שהיה בטוח שיציאת צה"ל מעזה וגירוש היהודים מגוש קטיף יביאו מנוח ליהודי צפון הנגב?
"אין לנו בית", זועקים עתה "סרוגים" רבים בהיסטריה. יש בית. יש בו כמה וכמה חדרים וחצר משותפת. בחדרים דרות קבוצות בעלות גוונים שונים, אך עדיין מדובר באותו בית ואותה חצר.
בצבא פגשתי מפקדים שלא הכירו את הביטוי "תפילין". הם קראו לזה "כלי תפילה" או "אביזרי תפילה". פעילות חב"ד בנושא שינתה את המודעות. אבי מעוז מבקש לפעול נגד הבורות הזו. יש כנראה כאלה המבקשים להנציחה ולכן מנהלים נגדו מסע הפחדה.
ראוי לחדול מכינויים מפלגים ב"מחנה הסרוג" ולפעול למען מטרות משותפות.
(וישלח תשפ"ג)
