מערכת שבתון
בנצי דל
יו"ר המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון
בקרב הציבור שאינו מצוי בהליכות משרדי הממשלה, קיימות שתי אגדות אודות עובדי המדינה. האחת, 'כל פקידי הממשלה יושבים כל היום ולוגמים קפה מהביל', והשנייה – כל מה ששר רוצה לעשות – בידו הדבר. שתי אגדות המופרכות מייסודן. אין קפה ואין יכולת. לעומתן, אגדה שלישית טוענת כי תפקיד סגן שר, הוא מיותר לחלוטין, ודווקא היא נכונה ומדויקת. אכן, אין לו סמכות כלשהי ואם ניתן לו עניין ביצועי, תלוי הוא ברצונו הטוב של השר הממונה. מעבר לאמור, תדיר ישמש כסגן השר אדם שאינו ממפלגתו הפוליטית של השר- אם כן, מדוע יסייע בידו של סגן השר? יתר על כן ובעיקר "הסגן" תלוי יותר מכל בפקידות הבכירה של המשרד.
מהיכרותי, אין פקידות זו משתפת פעולה כלל עם "הסגן". במקרה הטוב יש בכירים שמבקשים לרצות את השר – אך את הסגן? מאן דכר שמיה.
בתנאי עבודתו של "סגן שר" קיימים בין השאר, רכב, נהג ולשכה עם מספר עובדים. הציבור יכול לזלזל בדברים אלו ו/או לכעוס עליהם– ובצדק רב, אך "סגן השר" אינו רואה את הדברים כך. ההנאות מסביב חשובות לו- הרושם על השכנים, על החברים והפעילים.
אני מבקש להפיג את חששותיהם של הפורצים עליהום על סגני שרים בכלל ועל סגן שר מסוים בפרט. נכון, אלה המתריעים בשער זועקים, בצדק מבחינתם, על "סגן השר", שכן אינם בקיאים בהליכות משרדי הממשלה והפקידות הבכירה. מערכת החינוך במדינת ישראל קמה ונופלת על מנהלי בתי הספר, עליהם יקום וייפול דבר. רק הם יכולים ורשאים להפעיל תוכניות לימודים נוספות מעבר ללימודי הליבה.
שוב אבקש "להרגיע" את כל החוששים מהתיק שניתן "לסגן השר"- סמכותו מוגבלת מאוד והרבה מתחת לזה.
ההתנפלות על הסמכות שניתנה לסגן השר אין לה בסיס. יתכן כי גם "סגן השר" סבור שכן – אך טעות בידו.
מסקנתי מכל האמור לעיל היא, כי המשתלחים במינוי זה נחלקים לשניים. המחנה האחד הוא, המאמינים בכוחו של סגן השר להזיז דברים ואילו המחנה האחר – אני מוכן ל"סנגר" עליו ועל תנאיו, כלומר – זו הזדמנות נדירה לתקוף את זה שעומד לקבל את השלטון.
נכון, "הרעש" עושה רושם על ציבור שאינו מעורה ואינו מצוי בהתנהלות מערכת החינוך. תמוה בידי, מדוע התארגנו מנהלי בתי הספר לזעוק 'הצילו'?
האמת – שאני מבין זאת מתוך הדברים שהבאתי לעיל- שהרי לבסוף, כמו שישנו ציבור רחב שאינו מבין את התנהלות מערכת החינוך ומנהליה, כך ישנם מנהלים במערכת החינוך שאינם מצויים בהליכות משרדי הממשלה.
(הכותב כיהן בעבר כמנכ"ל משרד החינוך).
(וישלח תשפ"ג)
