ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)
משה בא אל פרעה, ואומר לו בשמו של הקב"ה את שעתיד להתרחש: "כחצות הלילה אני יוצא בתוך המצרים". השימוש בביטוי "כחצות" מעורר תחושה של בערך, או שמא נאמר של שעון בני עקיבא. האם ראיתם פעם הזמנה לחתונה שכתוב בה, "החופה תתקיים בערך בשבע"? הרי אפילו המאחרים הגדולים ביותר משתדלים לדייק, לפחות בתכנון.
הגמרא במסכת ברכות (ג:-ד.) משווה בין הביטוי בפרשה, לבין דבריו של דוד המלך על חצות הלילה, ואביא את הדברים בתרגום וקיצור: "'חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך' (תהילים קיט, סב) […] ודוד האם ידע חצות הלילה מתי הוא? והרי, משה רבינו לא ידע, דכתיב {שמות יא-ד} 'כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים'. מהו "כחצות" אם תאמר שכך אמר הקב"ה – וכי יש איזשהו ספק לפני ה'? אלא שאמר ה' למשה "בחצות", ומשה הוא שאמר "כחצות". הרי שמשה היה לו ספק בכך, ודוד ידע? לדוד היה סימן: כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה, בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו. מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר […] רבי זירא אמר: משה לעולם ידע. ודוד גם ידע […] ולמה היה צריך כינור? כדי שיעירו משנתו. וכיון שמשה ידע, למה לו לומר "כחצות"? משה סבר שמא יטעו אצטגניני פרעה, ויאמרו: משה בדאי הוא. דאמר מר: למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז…".
הגמרא מבהירה שהקב"ה יודע בדיוק מתי חצות הלילה, ומשה הוא שאומר "כחצות". ואז מקשה: לא ייתכן לומר שדוד המלך יודע בדיוק מתי חצות הלילה, ואילו משה לא.
בתחילה מובאת דעה לפיה לדוד יש סימן מיוחד – כינורו המתחיל לנגן בדיוק בחצות הלילה, וגורם לו לקום ולעסוק בתורה. בהמשך מובאת דעה לפיה משה יודע בדיוק מתי חצות. הסיבה שהוא אומר "כחצות" קשורה באיצטגנני פרעה – העלולים לטעות בחישוביהם, ואז לטעון שהקב"ה הוא שלא דייק. מכאן לומדת הגמרא כלל גדול וחשוב – "למד לשונך לומר איני יודע". גם כשאדם בטוח בעמדתו, בדעותיו או בעובדות שהוא מביא, כדאי שידבר בלשון זהירה יותר. יוסיף "כ", בערך, אולי, אני לא בטוח. אם משה, אדון הנביאים שידיעתו מוחלטת נהג כך, ודאי שאנחנו יכולים.
ההשוואה לדוד מאפשרת לנו רווח נוסף והוא ההבחנה בין דברים שונים שיכולים להתרחש בחצות הלילה. חצות הלילה יכול להיות זמן קשה של מכת בכורות – עבור המצרים, זמן מופלא של גאולה – עבור ישראל, וזמן חסד של נגינה ולימוד תורה – עבור דוד המלך. כל אחד וחצי הלילה שלו.
(בא תשפ"ג)
