"זה רק עניין של זמן עד שתכה בישראל רעידת אדמה עוצמתית"

אפס בסולם ריכטר: זה רק עניין של זמן עד שרעידת אדמה עוצמתית תכה גם בישראל, בתרחיש אימים של כ-7,000 הרוגים. וזה לא שאנחנו פסימיים, ככה אומר המדע. החוקרים יודעים למפות את האזורים בעלי הסיכון הגבוה ביותר, אבל המדינה כמעט ולא עושה עם זה כלום

רעידת האדמה שפקדה את טורקיה וסוריה השבוע, ואף הורגשה במדינות נוספות ונדנדה כמה נברשות בישראל, הייתה קטלנית. עוצמתה, 7.8, בתוספת רעידות משנה לאורך כל כמה שעות בסדר גודל דומה, גרמה לקריסת בניינים שלמים, אלפים רבים של הרוגים, פצועים ולכודים בסיכון גבוה, וכמובן, חסרי בית שמצאו עצמם חסרי כל באמצע השלג.

בסוריה העריכו השבוע כי קרוב ל-4 מיליון בני אדם נותרו ללא קורת גג, ובטורקיה ספרו את מתיהם, בסדר גודל של כ- 5,000 איש (נכון ליום שלישי), מספר שמוסיף לעלות ככל שהשעות נוקפות וכשמאתרים לכודים נוספים, כשבינתיים, חלקם עדיין מחולצים כשהם בחיים. ההערכה של ארגון הבריאות העולמי היא כי המספר עלול להגיע ליותר מ-20 אלף מתים בשתי המדינות.

מישראל יצאו משלחות רבות למוקדי האסון – מפיקוד העורף, צה"ל ומספר ארגוני הצלה ישראליים, בתקווה להפחית את המספר החזוי ככל האפשר.

מה קרה שם, בטורקיה, שגרר תוצאה הרסנית כזאת? ד"ר רוני קמאי מהמחלקה להנדסה אזרחית, אוניברסיטת בן גוריון שמחקרה מתמקד ברעידות אדמה, מסבירה:

"הקרום של כדור הארץ בנוי מהרבה לוחות טקטוניים והם מתנגשים מדי פעם. רוב הזמן הלוחות מנסים לזוז אחד כנגד השני אבל הם לא מצליחים בגלל 'כוח חיכוך', אבל כשהחיכוך הזה משתחרר ויש תזוזה פתאומית אז בעצם כל האנרגיה הכלואה הזו משתחררת למרחב דרך גלים ומגיעה אלינו.

"במקום שבו התרחשה רעידת האדמה יש צומת של כמה לוחות. היה ידוע שלאזור בטורקיה שבו התרחשה הרעידה יש סיכון מסוים, כי זה אזור שהיו בו בעבר רעידות אדמה, אם כי בעיקר בחלק הצפוני. הרעידה שהתרחשה השבוע הייתה גדולה מאוד, כנראה הגדולה ביותר שהייתה שם במאה השנים האחרונות".

כלומר, יש חוקיות מסוימת?

ד"ר קמאי: "החוקיות היא שאנחנו יודעים איפה הלוחות הטקטוניים האלה נמצאים, אנחנו יכולים לראות איפה התקיימו רעידות אדמה בעבר ואנחנו יודעים שימשיכו לקרות רעידות אדמה בעתיד פחות או יותר לאורך אותם קווים. נדיר שרעידת אדמה תתרחש באזור חדש לחלוטין שאנחנו לא יודעים עליו. זה קורה, אבל זה נדיר מאד. יש אזורים שהם יותר פעילים מבחינה טקטונית שיש לאורכם רעידות אדמה היסטוריות, לכן אנחנו מצפים שימשיכו להיות שם רעידות אדמה גם בעתיד".

רעידת אדמה בישראל

עם כל הכבוד (והצער) לשכנינו, הפחד שהאדמה תישמט מתחת לרגליים שלנו, כפשוטו, מטריד אותנו יותר, אם כי לא מספיק. הטיפול בנושא נמצא בשולי העיסוק הממשלתי ורק כשמתרחשת רעידת אדמה משמעותית והנושא עולה לכותרות, התקשורת מזמרת, הועדות מתכנסות, דוחות ומסמכים מונפקים – רק עד לפרשיית אבי חימי/ עו"ד אייל בסרגליק הבאה שמשתלטת על סדר יומינו.

מה שחוקרים בתחום, אנשי המכון הגיאולוגי ואפילו משרד מבקר המדינה מבינים ומתריעים עליו כבר שנים רבות, הוא שרעידת האדמה הגדולה הבאה יכולה לגמרי להתרחש אצלנו. וזה יכול לקרות בכל רגע.

שתיים מרעידות האדמה המשמעותיות שהתרחשו בישראל היו בשנת 1837, רעידה שמוקדה היה סמוך לעיר צפת והיא הסבה נזק רב לעיר ולסביבותיה, ובשנת 1927, 90 שנים לאחר מכן, התרחשה רעידת אדמה שמוקדה היה באזור בקע ים המלח ועוצמתה 6.25 בסולם ריכטר, אשר גרמה למאות הרוגים ופצועים ולנזק רב. מומחים לרעידות אדמה סבורים כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, כזו שעלולה לגבות אלפי קורבנות בנפש ולגרום נזקים משמעותיים לרכוש ולמבנים, היא כמעט ודאית.

"הבעיה עם רעידות אדמה היא שאנחנו לא יודעים מתי הן יגיעו", אומרת ד"ר קמאי. "אנחנו יודעים שבישראל, לאורך בקע ים המלח, שנמשך לאורך הגבול המזרחי שלנו, היו רעידות אדמה בעבר, ושרעידות אדמה גדולות מתרחשות באזור שלנו בערך כל 100 שנה. אנחנו לא יכולים לחזות בדיוק מתי תתרחש הרעידה הבאה, אבל אנחנו יודעים להגיד שכבר 100 שנה לא התרחשה רעידה גדולה – אז שעון החול של הרעידה המשמעותית הבאה שצפויה אזל. כלומר, רעידת אדמה כזו אמורה להתרחש באזור שלנו בהחלט בקרוב, היא יכולה לקרות מחר בבוקר והיא יכולה לקרות גם עוד 50 שנה, ונכון להיערך לזה".

באיזה סדר גודל מעריכים שהרעידה תהיה?

ד"ר קמאי: "מבחינת הרעידה עצמה – העוצמה והאנרגיה, הרעידה שקרתה השבוע בטורקיה היא פחות או יותר הסף העליון שאליו אנחנו מתכוננים. זה הסף העליון שעלול לקרות אבל הסבירות שלו היא נמוכה, אם כי לא בלתי אפשרית. מה יהיו התוצאות והנזק מהרעידה? זה שילוב של איפה זה יקרה ומתי זה יקרה וכמה רחוק זה יהיה ממקום מגורים ומהי רמת הבנייה של המבנים שם. זה שילוב של המון גורמים ומשתנים מעבר לאנרגיה של הרעידה עצמה".

רעידת אדמה חזקה ממוצעת בישראל, תביא לתוצאות קטסטרופליות. התרחיש הצפוי הוא כי בעקבות רעידת האדמה הצפויה יותר מ-7,000 איש ימצאו את מותם, מעל ל-45 אלף ייפצעו בדרגות שונות, כחצי מיליון איש ייאבדו את בתיהם וכ-170 אלף משפחות יוותרו חסרי בית בטווח הארוך. בנוסף, כמעט 300 אלף בניינים יינזקו, כאשר כ-29 אלף בניינים ייהרסו לחלוטין. זאת מעבר לנזק לתשתיות, למבני ציבור, בתי חולים, תעשיות, דליפת חומרים מסוכנים וכיו"ב.

רעידת אדמה כזו אמורה להתרחש באזור שלנו בהחלט בקרוב, היא יכולה לקרות מחר בבוקר והיא יכולה לקרות גם עוד 50 שנה, ונכון להיערך לזה

המדינה לא ערוכה

דוח מבקר המדינה מ-2018 על מוכנות המדינה לרעידת אדמה כבר הזהיר והפציר בגופים הרלוונטיים ובמשרדי הממשלה לתקן את מכלול הליקויים שהציג לגבי המוכנות של שורה ארוכה של תשתיות ושירותים ציבוריים, שבהם פגמים שעלולים להביא לפגיעות בנפש של רבים באוכלוסייה לרבות תלמידים, קשישים וחולים; לגרום לנזקים ניכרים למדינה ולאזרחיה; לפגוע ביכולתה של האוכלוסייה להשתקם לאחר רעידת אדמה קשה, וכן לטפל גם בליקויים שנמצאו בהיערכות התשתיות הציבוריות, בעיקר התעכבות בחיזוק מבני מגורים. בין היתר נכתב במסקנות מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, כי:

"ניסיון העבר והחשש מפני רעידת אדמה רבת עוצמה מלמדים כי אל לה למדינה להשתהות בפעולות ההיערכות, שכן לא ניתן לדעת מתי והיכן תתרחש רעידת האדמה החזקה הבאה. אומנם בשנים האחרונות ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה קידמה פעולות שבאחריותה, בשיתוף משרדי ממשלה וגופי תשתית שונים. אולם על הממשלה לנקוט עוד פעולות רבות: לנצל את המשאבים והתקציבים שהחליטה להקצות; להשלים את התקנתן של מערכות התרעה; להשלים את התקינה הנחוצה ולאכוף את יישומה; לחזק תשתיות, מבני ציבור ומבני מגורים; לוודא כי הנחיות הגורמים האמונים על ההיערכות לחירום ייושמו במלואן על ידי כלל הגופים הנוגעים בדבר; לגבש תוכניות לעידוד פעולות חיזוק בעיקר לאורך קווי השבר; ולהבטיח את קיומה של מערכת ביטוח שלמה שתיתן מענה מיטבי לאזרחים שניזוקו, בגופם או ברכושם.

"מחויבותה של הממשלה היא לנקוט אמצעים לשם אִפחוּת נזקיה של רעידת אדמה… לפעול במהירות ובנחרצות, ויפה שעה אחת קודם".

רעידת אדמה זה משהו קצת יותר רחוק שקשה לנו לדמיין שהוא יגיע לפתחנו. אני מקווה שהוא לא יגיע אבל המדע מצביע על כך שזה רק עניין של זמן

עניין של זמן

מאז פרסום אותו דוח, התקדמו כמה דברים, אך לא מספיק, ולא מספיק מהר.

"יש מוסדות שפועלים בתחום של רעידות אדמה, כמו רח"ל, רשות חירום לאומית, שעושים ועדות וישיבות ותרחישים שונים ומקיימים תרגילים כל כמה שנים ובעצם נערכים לתגובת חירום לתרחיש של רעידת אדמה משמעותית, אבל זו לא פעולת מניעה. בתחום של מניעה לא נעשה מספיק", ד"ר קמאי נחרצת, וממשיכה:

"מניעה למשל, זו בנייה על פי התקן שבו אנחנו מתכננים מבנים, כך שאנחנו לכאורה 'מבטחים' את אורך חייו של המבנה למשך כ-50 שנה ב-90%, ו-10% האחוזים הנותרים הם במקרה שחלילה העוצמה של רעידת האדמה תהיה גדולה יותר ממה שתכננו אליה; אנחנו מתכננים לסיכון מסוים אבל תמיד יש איזה שהוא אחוז של סיכון שאנחנו חייבים לקחת על עצמנו, כי זה דבר בלתי אפשרי מבחינת ההיערכות לתכנן ל-0% סיכון. מבנה שתוכנן ונבנה על פי התקן הרבה יותר בטוח מאשר מבנה שלא נבנה על פי התקן, אם כי אין ודאות שהוא לא יינזק בתרחיש של רעידת אדמה עוצמתית".

בישראל, ישנם כ-80 אלף מבנים שנבנו לפני שנות ה-80, כלומר, לפני התקן הנצרך, שככל הנראה לא יעמדו עוד על תילם כשתתרחש רעידת אדמה חזקה.

"המדינה יכולה לאתר את המקומות שבהם יש את הסיכון הגבוה ביותר לנזקים בנפש וברכוש – ולא קשה לעשות את זה, אנחנו יודעים בדיוק איפה זה יהיה – ולהחליט שהיא מפנה לשם תקציבים כדי לחזק מבנים, לעשות פינוי בינוי וכל מיני פתרונות מבניים למבנים שלא ערוכים לרעידות אדמה, כדי שלא נתעורר ליום שאחרי עם קטסטרופה שאנחנו צריכים להתמודד איתה", מוסיפה ד"ר קמאי.

"אז יש מה לעשות, אבל זאת החלטה מאוד אמיצה שמסתכלת הרבה קדימה, מעבר לקדנציה של רוב נבחרי הציבור. רעידת אדמה זה משהו קצת יותר רחוק שקשה לנו לדמיין שהוא יגיע לפתחנו. אני מקווה שהוא לא יגיע אבל המדע מצביע על כך שזה רק עניין של זמן".

סיכון מוגבר

האזורים שנמצאים בסיכון מוגבר הם אלו שממוקמים לאורך הגבול הטקטוני שבין הלוח האפריקאי ללוח הערבי; גבול ארוך שמתחיל באפריקה ונגמר בסוריה ובישראל עובר מאילת לאורך הערבה, לאורך ים המלח וממשיך בקו ישר דרך הכנרת, החולה וקריית שמונה. כלומר, דרך כל הגבול המזרחי ללא הגולן.

"לאורך כל הקו הזה שמאילת ועד קריית שמונה יש יישובים שבהם יש לא מעט מבנים שנבנו לפני שנות ה-80, ואלו המבנים הראשונים שבהם יש לטפל אם אנחנו לא רוצים להגיע למצב של מאות וחס וחלילה אלפי נפגעים", ד"ר קמאי מציינת.

רק שעל פי המנגנון הנוכחי, תהליכי ההתחדשות העירונית מתבצעים על ידי קבלנים ויזמים – והם מונעים, מן הסתם, משיקולי כדאיות כלכלית. באזורים הללו, בהם ערך הדירות או הקרקע לעתים נמוך מכדי לאפשר רווח יזמי אטרקטיבי, הסיכוי לקדם תכנית התחדשות עירונית נמוך. גם בתמיכה הממשלתית שהוקצתה בשנת 2022 לקידום אין בכדי להביא להתחדשות עירונית בקנה מידה נרחב ומציל חיים. כיום אין מדיניות מסודרת של הממשלה לפיקוח על הרשויות המקומיות להסדרת חיזוק המבנים הללו, אין מנגנון קבוע לתמיכה וקידום התחדשות עירונית באזורים בהם הדבר נדרש אך אינו כלכלי ליזמים, ולא כל הרשויות מסוגלות לעשות זאת לבדן.

ואכן, לפני שנה בדיוק, כשהתרחשו רעידות אדמה די חלשות שהורגשו היטב בצפון, ראשי רשויות בצפון כבר התריעו וביקשו מהממשלה לתקצב חיזוק מבנים באזוריהם.

יו"ר הוועדה הממונה בטבריה בועז יוסף התבטא אז: "טבריה היא העיר הנמצאת ברמת הסיכון הגבוהה ביותר מבחינת רעידות האדמה. עשרות רבות של בניינים בנויים ממש על קו השבר והסכנה לקריסתם ברעידה חזקה יותר היא ממשית. אם חלילה תהיה בטבריה רעידת אדמה חזקה יותר, יהיו כאן מאות ואלפי הרוגים. בטבריה יש המון בניינים ישנים שנבנו בשנות ה-50, ה-60 וה-70 לפני תקן רעידות האדמה – זה מעיד עשרות מונים על מה שצפוי לקרות פה ברעידת אדמה חזקה יותר.

"הצענו לממשלה פתרון והוא לבצע 'פינוי-בינוי', אבל לצערנו הרב, בגלל שמחיר הקרקע בטבריה נמוך, אין כדאיות כלכלית ליזמים לבצע זאת ולכן המדינה חייבת להכניס את היד לכיס ולממן את זה. אנחנו מתריעים בשער בכל פעם מחדש ומדליקים פרוז'קטורים בוהקים לכל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל, אבל לצערי עד כה לא נעשה דבר וחצי דבר. זה חייב לקרות עכשיו".

גם ראש עיריית צפת שוקי אוחנה אמר כי "רעידות האדמה מהוות תזכורת נוספת לסכנה האדירה המתדפקת על דלתנו. יש לצפון אתגר גדול יותר, שעלול להותיר הרס וחורבן יותר מכל מלחמה אחרת- רעידת אדמה עוצמתית… הסכנה הגדולה הינה באזור הגליל הן מבחינת הקרבה לשבר הסורי אפריקאי והן מבחינת האופי ההררי של האזור וריבוי מבנים וותיקים .רעידת אדמה עוצמתית זו לא שאלה של אם תהיה, זו שאלה של מתי תהיה. ערי הצפון לא יכולות להתמודד עם רעידת אדמה לבדן. אנו דורשים מהמדינה לטפל בסוגיה מיידית".

המדינה יכולה לאתר את המקומות שבהם יש את הסיכון הגבוה ביותר לנזקים בנפש וברכוש – ולא קשה לעשות את זה, אנחנו יודעים בדיוק איפה זה יהיה – ולהחליט שהיא מפנה לשם תקציבים

צבע אדום

נכון להיום, לא ניתן לחזות רעידת אדמה לפני שהיא מתרחשת, אבל קיימת אפשרות להתריע כמה שניות לפני הרעידה. מדובר בפעולת מניעה לכאורה מינורית, אך עם פוטנציאל מהותי. בארבע השנים האחרונות המכון הגיאולוגי פרס מערכת התרעה ארצית בשם 'מערכת תרועה' שתוכל לספק התרעה קצרת מועד בפני רעידות אדמה למדינת ישראל.

על פי דוח היערכות ומוכנות הרשויות המקומיות מ- 2017, משך ההתרעה הצפוי בהתקנת מערכת התרעה ארצית נע בין שניות בודדות לעשרות שניות: 25 ק"מ סביב מוקד הרעש לא תינתן התרעה, אך במקומות מרוחקים היא יכולה להגיע ל-30 שניות. לדוגמא, בתרחיש של רעידה בצפון ים המלח, תינתן בירושלים התרעה של 3 שניות; בת"א 18  שניות, ובחיפה כ- 30 שניות.

למרות שמשך ההתרעה הצפוי קצר, הוא יכול לאפשר לאוכלוסייה לנקוט בצעדי הערכות כגון: יציאה לשטח פתוח; כניסה למקומות מוגנים; ניתוק אוטומטי של מערכות חשמל וגז למניעת שריפות ונזקים נוספים; להפסיק פעילות טורבינות, ווסתים או צנרות של מפעלי חומרים מסוכנים, לעצור כלי רכב ועוד.

"אם אני נמצאת בקומה 15, ההתרעה לא תוכל לעזור לי לצאת מהבניין בזמן כשיש רעידת אדמה, אבל זה רלוונטי למשל למוסדות חינוך – שאלו מבנים יחסית נמוכים כך שאפילו 15 שניות יספיקו כדי לצאת למרחב הפתוח, והמערכת גם מאפשרת לכבות בצורה אוטומטית מערכות מתקדמות כמו מעליות, רכבות, לייזר – אם יש פציינט באמצע ניתוח, למשל, וכדומה. זה כבר קיים ומחובר בחלק מהמקומות", מסבירה ד"ר קמאי.

אז, מעבר להיערכות החשובה ליום שאחרי, פעולות המניעה כמו העברת תקציבים עבור הרחבת הפריסה של מערכת תרועה וכן חיזוק מיידי של המבנים המסוכנים, בפרט באזורים שבסיכון מוגבר, הן המעט שהמדינה תוכל לעשות עבור אזרחיה. כדאי שהכנסת תצביע על כך מהר, לפני שנעבור לפרשיה הבאה ונשכח שזה יכול לקרות בכל רגע גם אצלנו – גם אם לא בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית.

(יתרו תשפ"ג)