הדרמות של 'עוצמה יהודית'

 

אם בעבר ה'דילים' בין המפלגות על משרות הרבנים הראשיים לישראל נשמרו ככה בשושו, בשקט, בין יודעי ח"ן, הפעם הכל גלוי. פשוט, כי אפילו הבושה נעדרת

השלכות רוחב

נפתח בשאפו ענק לאנשי הביטחון (ובכללם המודיעין לסוגיו), לראש הממשלה ולשר הביטחון על הביצוע המושלם והמקצועי של חיסול שלושת בכירי הג'יהאד האיסלמי בעזה. נמשיך בחיזוק לאנשי העוטף והאזור שמן הסתם ייכנסו לכמה ימים מתוחים לא פשוטים. ונחזור לקרקע המציאות. בביצה הקטנה שלנו קשה להפריד בין הצבאי לפוליטי. השבוע פתחה הכנסת את מושב הקיץ כשבמרכז- העברת תקציב המדינה שחייב להיות עד סוף החודש. למרות 'איומים', הסבירות היא שכל חבריי הקואליציה יתיישרו ויתמכו בתקציב. די להביט על הכספים הייחודיים שמופיעים בו, כדי להבין שהן לחברי עוצמה יהודית והציונות הדתית מזה ולחברי המפלגות החרדיות מזה יש הרבה מאוד מאוד מה להפסיד אם התקציב לא יעבור. אז התקציב יעבור, והמלחמות בנושאים אלו ואחרים (חוק הגיוס, סעיפי הרפורמה למשל) יידחו לאחר העברת התקציב. אין ספק כי גם להתפתחויות הביטחוניות כאן בעקבות חיסול בכירי הג'יהאד השבוע תהיה השלכה גם על הזירה הפוליטית. מתיחות ביטחונית גואה מביאה רגיעה פוליטית. במקרים קיצוניים (שאינם בלתי אפשריים), ייזרקו לחלל האוויר גם אופציות של ממשלת חירום או דומה לה. לא לגמרי תלוש מהמציאות. כן, והעיניים יהיו מופנות גם לעבר השיחות המתקיימות בית הנשיא. הסכמה או היפרדות. וההשלכות על הרחוב- ברורות.

רדו מהעץ

זהו, חברות וחברים, אפשר להירגע. סיעת 'עוצמה יהודית' בראשות השר איתמר בן גביר חזרה להצביע עם הממשלה. קראו, אבל טוב, את הודעת הסיעה, יום שלישי, 10:20 בבוקר, אחרי החיסולים המוצלחים בעזה, לפני שנורתה הרקטה הראשונה כתגובה. ובכן, זו הודעת הסיעה: "בעקבות קבלת עמדתנו והמעבר מהכלה להתקפה בסיכולים הממוקדים של בכירי הג'יהאד האיסלאמי נחזור להצביע עם הממשלה. יש לקוות שההתקפיות תישמר לאורך זמן". הבנתם? לשיטתם, מערכת הביטחון חזרה לסיכולים ממוקדים בעקבות העמדה, שלא לומר הדרישה האולטימטיבית שלהם. גדולים, אתם. בן גביר- המשרד לביטחון לאומי- קטן עליך. נתניהו יכול ללמוד ממך המון. בביטחון, באסטרטגיה, בהכל. בעיניים שלי, זה שלא הזמינו את הקבינט ובעיקר לא צירפו אותך, בן גביר, לדיונים החסויים, זה כנראה בגלל שחששו שתרוצו לספר לחברים (את התוכניות המבצעיות), זה בעיניים שלי עצוב אבל מראה על חשיבה בריאה שם אצל ראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון. בן גביר את אלמוג כהן- רדו מהעץ. התבשמתם יותר מדי מחליפות השרד. רדו אל קרקע המציאות.

טמטום

קבלת פנים שתכנן האיחוד האירופי בישראל לאח"מים בהם שגרירים רבים, ביום שלישי, בוטלה לאחר שמספר שגרירים הודיעו כי לא יגיעו לאירוע כיוון שנציג ממשלת ישראל שאמור להגיע ולברך הוא השר איתמר בן גביר, שעמדותיו מנוגדות לעמדות הדמוקרטיות שהאיחוד האירופי מחשיב עצמו כמי שמחזיק בהן. בעיניים שלי. מצד אחד- מדינת ישראל ריבונית לשלוח את מי שהיא חושבת, כולל את השר בן גביר. מצד שני- זה ששיבץ אותו לאירוע הזה – או שאין לו טיפת הבנה ורגישות מדינית, או שאולי אפילו צפה את ההתפתחויות ובדרך זו רצה לבייש את בן גביר. מצד שלישי- בן גביר, כבן גביר, לא ויתר, הודיע כי חרף הביקורת הוא יגיע ויברך, ונכון עשה (אם כבר שובץ לשם) שכן בכך הגן לכאורה לא רק על כבודו אלא על כבוד המדינה כמדינה ריבונית. לפעמים, גם דברים קטנים, כמו זה, חשובים כדי להעביר מסר. בשורה התחתונה- אות הטמטום למי ששיבץ את בן גביר לאירוע הזה, שכמובן בוטל.

לא המציאה את הגלגל

שמעתי בלייב את הריאיון של אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי בכאן 11, עם רוני קובן, שכתמיד היה מרתק, אבל למשמע תשובתה לשאלה האחרונה, כמעט נחנקתי. פיוטרקובסקי התייחסה לאלימות הגואה נגד נשים, ואמרה כי התייאשה מלהוריד את השינוי מלמעלה (מהממסד) ואמרה כי "רק מרד נשים כולל, לטובת אחיותינו, כל אחת במצוקה שלה, רק מרד נשי…. למשל, לא ללכת לטבול במקווה. פשוט לא ללכת לטבול במקווה, עד שאין פה מסורבת גט אחת". את ההלם של המגישים (ומן הסתם גם של המאזינים) היה אפשר לשמוע בשקט שהשתרר, ופיוטרקובסקי הביאה תנא דמסייע לגישתה ואמרה כי "כן, זה היה במאה ה-12 במצרים, היה מרד נשים. פשוט היו נשים שאמרו שאין דבר כזה, 'אני לא אקיים יחסי אישות עם בעלי עד שהבעלים פה דואגים שסרבן הגט ייתן לה גט'. זה צריך להיות מרד חברתי, הלוואי שגברים יצטרפו אליו, אבל בוודאי של נשים", הוסיפה פיוטרקובסקי. והתגובות, כמובן, לא אחרו לבוא. כולל גברים שנפגעו כאילו משמע מדבריה שיחסי אישות זה רק רצון של הגברים ובנות זוגן עושות להם טובה, המשך בנשים שהזדהו עם ההרגשה הזו של הגברים, ועוד. בהרגשה שלי, פיוטרקובסקי דיברה מנהמת ליבה, מתוך הזדהות עם כאבן של נשים הסובלות התעללות, וה'רעיון' הנואל הזה יצא לה, ככה בלי שבאמת התכוונה. וגם אם כן, אני מעריך שבשטח, לא הרבה תאמצנה אותו. אני גם לא בטוח (או נכון יותר בטוח שלא) שהתבטאותה זו הוסיפה כבוד, יקר וההערכה לזרם הליברלי יותר שברבנים ובכלל לתפיסה הליברלית במגזר. מה שכן, תמיד מעניין איתה.

לא בקליקה הנכונה

בביטחון אני אפילו לא מבין קטן. להבנתי, הפרשן הצבאי של 'ידיעות אחרונות', יוסי יהושע, מבין גם מבין. הנה חלקים מציוץ שלו על כך שתא"ל עופר וינטר לא קודם גם הפעם, בסבב המינויים של הצבא, לדרגת אלוף בתפקיד ההולם אותו.

יהושע: "המאבק בעניינו של וינטר הוא לא פוליטי. דעותיו לא מעניינות אלא העוול שגרמו לו קצינים בכירים. הוא לא נופל מרוב המטכ״ל של הלוי שהוא אפור ומדבר לרוב בקול אחד. הכנסת וינטר לשורותיו הייתה נכונה לא רק מקצועית, אלא גם כדי שתהיה רוח שחושבת התקפית, מחוץ לקופסה. זה היה גם מסר ליתר הקצונה בצבא שאין חיסולי חשבונות. בשנים האחרונות קודמו קצינים עם אחריות על תקלות חמורות… במקרים אלה ידעו הרמטכ"לים לעשות הנחות מפליגות כדי לקדם את אנשי שלומם, בעיקר מחטיבת הצנחנים.

"הלוי החליט, משום מה, שלא לקדם את תא״ל עופר וינטר, כבר בן 52. וינטר, קצין מצטיין, הוכיח עצמו בשדה הקרב פעם אחר פעם, כמפקד סיירת גבעתי, מפקד דובדבן ומפקד חטיבת גבעתי בצוק איתן. במבצע צוק איתן פיתח וינטר את השיטה להתמודדות עם מנהרות. הרמטכ״ל גדי איזנקוט החליט בזמנו להוציא את וינטר ממסלול הליבה ולייבש אותו. בהמשך אביב כוכבי מינה אותו למפקד אוגדה 98 המובחרת, שם הצטיין שוב והוביל אותה בתרגיל יוצא דופן בקפריסין.

"את וינטר סימנו לרעה מספר קצינים בכירים בצה״ל שפעלו נגדו מסיבות לא ענייניות. מקביליו כמפקדי חטיבות סדירות בצוק איתן, טולדנו, אורי גורדין ורסאן עליאן, מונו מזמן לאלופים. אפילו פינקלמן, שהחליף אותו בגבעתי, חלף על פניו.

"אצל וינטר לא היו אסונות או תקלות חמורות בסדר גודל הזה. הוא לא השתייך לקליקות הנכונות ושילם על כך מחיר. הוא לא צריך שראש הממשלה נתניהו יחלץ אותו לתפקיד המזכיר הצבאי. זה לא ג'וב שמתאים לו. וינטר צריך להוביל לוחמים לקרב", סוף ציטוט. אני לא מאלה המעדיפים לחשוב על בית המדרש ממנו בא וינטר (הפנימייה הצבאית אור עציון ואח"כ עלי) כסיבה שחוסמת אותו. רק מזכיר את העליהום שחטף בגלל שבצמוד לפקודת הקרב שנתן כמח"ט גבעתי בצוק איתן יולי 2014 כתב בין השאר: "ההיסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית של הלחימה באויב הטרוריסטי העזתי, אשר מחרף מנאץ ומגדף, אלוקי מערכות ישראל. אני נושא עיניי לשמיים וקורא עמכם 'שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד'. ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך". כיום, אני כבר מתחיל חשוב (ולחשוש) שמא אני טועה.

הרמטכ"ל, הרצי הלוי, התייחס השבוע במפגש עם מילואימניקים מצטיינים לנושא ואמר: "בחירת המפקדים בצה"ל – בסדיר ובמילואים – נעשית משיקולים מקצועיים טהורים, ואין זולתם. לא צבע הכומתה, לא חברות, לא אמונה דתית, אלא רק הטוב והמתאים ביותר לתפקיד. ההחלטות על המינויים בצה"ל מתקבלות על ידי מי שנושאים באחריות להן. כל ניסיון להתערבות חיצונית או להכנסת שיקולים זרים לתהליך זה – פסול ואף מסוכן ." ובתוך כך, באותו סבב מינויים שוינטר לא הועלה לדרגת אלוף, תא"ל דוד זיני, 'סרוג' גם הוא, כן הועלה לדרגת אלוף והוא יהיה מפקד על ההכשרות והאימונים בזרוע היבשה ומפקד הגייס המטכ"לי. אלוף אלעזר טולדנו יתמנה לראש אגף אסטרטגיה ואיראן במטכ"ל, אחד התפקידים הכי בכירים שיש שם.

דואגים רק לאשכנזים?

אם בעבר ה'דילים' בין המפלגות על משרות הרבנים הראשיים לישראל נשמרו ככה בשושו, בשקט, בין יודעי ח"ן, הפעם הכל גלוי. פשוט, כי אפילו הבושה נעדרת. בידוע, סמוטריץ' ודרעי סיכמו כי הרב הראשי האשכנזי הבא יהיה 'סרוג', ואילו הספרדי יהיה חרדי וש"סניק. כלומר, התחייבות לתמיכה הדדית של אנ"ש בהצבעה החשאית. למה? מה, רב ספרדי ראשי לא יכול להיות ציוני מבית המדרש של הציונות הדתית? (ולהיפך, אשכנזי- חרדי, כפי שכבר היה?). כמובן שיכול, אבל מכיוון שהבחירה היא פוליטית במהותה, והכישורים וההתאמה של המועמדים שוליים לעומת מידת הקירבה שלהם למושכים בחוטים הפוליטיים, אז נראה שהימור על הדילים הוא הימור נכון. השר עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית של בן גביר מסרב להתיישר אל מול ההסכמות דלעיל. הוא מסרב לקבל את זה שהציונות הדתית מוותרת מראש על רב ראשי ספרדי מתוכה. ולא, הוא לא אומר כן בגלל אביו, הרב שמואל אליהו, פשוט, כי הפעם הרב שמואל אליהו לא מתכוון להתמודד. "אם מראש אתה אומר שאתה לא נלחם על רב ראשי ספרדי אתה אומר לציבור הספרדי שהם לא שייכים אלינו וזה נורא ואיום", הסביר, וקשה לסתור הגיון זה. לו צדק היו מחפשים, אפשר היה להגיע להסכם של פעם רב ראשי אשכנזי ציוני ובפעם הבאה ספרדי, וחוזר חלילה. עד שיבוא המשיח או עד שייפול האסימון ויסתפקו ברב ראשי אחד. עדיף להורים מעורבים, ובא לציון גואל. ואם כבר, אז מה קורה במגזרנו האשכנזי? ועדת רבנים בראשות הרב יעקב אריאל תמליץ בפני סמוטריץ' וחבריו על מועמדם. לאכזבתם, הרב שפירא לא יהיה מועמד, הוא נולד מוקדם מדי ואף אחד לא ישנה את החוק עבורו. נכון לעכשיו אין (וכנראה לא תהיה) התחייבות של כל מי שרואים עצמם מועמדים כי יסירו את מועמדותם אם הוועדה תבחר באחר.

(בהר בחוקותי תשפ"ג)