את 'הכספים הייחודיים' לא המציאה הקואליציה הנוכחית. אבל הסכום שאושר השבוע – כ-14 מיליארד שקל- שובר כל שיא. התיאבון של השותפות הקואליציוניות גדול, מה גם שחלקן באו רעבות לשלטון, לאחר כמה שנות אופוזיציה. אבל בניגוד לרושם שמנסים רוב כלי התקשורת להעביר, לא כל הסכום הולך לחרדים. "רק" כמחציתו (וגם זה ממש לא מעט). וגם מה שכן, חלקו- בדין. למשל, עניין העלאת התמיכה פר תלמיד. בעבר נקבע בתקנות כי מוסד חינוכי מוכש"ר יקבל 75% ומוסד פטור יקבל 50% ממה שמקבל מוסד ממלכתי. הממלכתיים קיבלו בזמנו את תוכנית אופק, אך למוסדות הפטור והמוכש"ר לא עדכנו את התוספת הזו, כך שחלקם ירד משמעותית. כעת, מיישרים את התמיכה לשיעור שקבוע זה שנים בתקנות. אפשר לא לאהוב את זה שמסייעים למוסדות שלא מלמדים ליבה, אבל אם רוצים לשנות, יש לקבוע זאת בתקנות/בחוק. בטח שמהמדינה עצמה ניתן לצפות שתכבד את ההסכמים/תקנות שהיא עצמה קבעה.
מסתבר, שלא רק השמאל, התקשורת, האופוזיציה וכדומה- כועסים על הכספים הייחודיים האמורים. אפילו השר איתמר בן גביר זועם. הוא הינחה את מפלגתו 'עוצמה יהודית' להצביע נגד הכספים הקואליציוניים בטענה שסמוטריץ' דאג רק למשרדים שלו ונתן להם מיליארדים בעוד הנגב והגליל (עליהם מופקד השר וסרלאוף ממפלגתו של בן גביר) הופקרו וקיבלו מעט כסף. בסביבת סמוטריץ' מזכירים לו כמה קיבלה המשטרה עליה בן גביר מופקד. אין ספק כי טענות הדדיות אלה מצביעות על ה'חתול השחור' שעבר בין השניים. כזכור, ערב הבחירות לכנסת לחץ נתניהו על בן גביר שיחבור עם סמוטריץ', שהסקרים ניבאו לו אז התמוטטות, לרשימה אחת, ובן גביר- נענה (תמורת הבטחות שקיבל מנתניהו). מאז זרמו הרבה מים עכורים ביחסים שבין בן גביר לסמוטריץ'. הדבר, אגב, בא לידי ביטוי גם בהתארגנות מפלגותיהם לבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. כל מפלגה תציג מועמדים משלה ביישובים השונים. בטח בגדולים. כמעט אפס שיתופי-פעולה. לא רק מול סמוטריץ', גם עם נתניהו היחסים של בן גביר היום הם לא מי יודע מה. נתניהו יצא מ'מגן וחץ' מחוזק (הדבר בא לידי ביטוי גם בסקרים) ונראה נחוש לעשות סדר גם בקואליציה. מקורביו מעידים שהוא מתרגש פחות מאיומים של בן גביר לפרוש, שכן- לאן בדיוק? מה, הוא יוותר על המשרד, הכוח, השליטה?
יצא גדול
לפני שהחלה הילולת ל"ג בעומר במירון השנה, היו לא מעט שהביעו חשש מתקלות, בלגנים, מה לא. והנה, העניין המורכב הזה שם ובדרך לשם ובחזרה עבר בצורה מושלמת. ואל תקטינו ממורכבות ההילולה. המון תיאומים, רגישויות, מאבקי כוח, מה לא. והכל עבר בשלום ובסבבה. אפילו רה"מ חלק על כך שבחים למי שעמד מאחורי ארגון האופרציה הזו, ומי אנו שלא נצטרף? שכוייח לשר מאיר פורוש ולפרוייקטור יוסי דייטש. שיחקתם אותה בגדול, לו אני נתניהו, הייתי מפיל עליכם ג'ובים רציניים נוספים.
השר מאיר פרוש. צילום: יח"צ
שחרר לחץ
אני לא מוצא עצמי מפרגן הרבה לפוליטיקאים במדור הזה, אבל זהו- מרגיש חייב. ה"קורבן" הוא משה ארבל, שר הפנים (מינוי זמני של דרעי). אדם משכיל (דוקטורנט במשפטים), תלמיד חכם, נעים הליכות (בצורה קיצונית), צנוע, ישר, ועם כל זה- איש ביצוע מהמעלה הראשונה. (ואני מקווה שהמחמאות האלה לא יזיקו לו בש"ס). שלושה שבועות בלבד אחרי שנכנס למשרד הפנים החל שם מיזם הנפקת הדרכונים המיוחד (עם חשיבה מחוץ לקופסא) עם יעד של כרבע מיליון דרכונים בחודש, הבחור עושה ביקורי פתע בלשכות שונות של המשרד, ומזיז שם דברים בקצב שלא היה מוכר שם. בקיצור, לא רק בא לעבודה, גם ובעיקר בא לעבוד. וכשהזמן יקר מתעסקים בדברים החשובים. וגם יודעים (ולא פוחדים) להגיד לא. לדוגמא. ח"כ אבי מעוז, התלונן בפני השר ארבל על שלט שראה עם שפה "דו מגדרית", כהגדרתו בכניסה למשרד הפנים בעמק יזרעאל (המילה 'ברוכים' מעוצבת באופן שניתן לקרוא אותה כברוכות ו'הבאים' כ'הבאות') ודרש לברר מי אחראי לעיצוב הפוגע, לטענתו, בשפה העברית. ('שבתון': סביר שמה שקומם אותו זה העניין המגדרי, לא השפה). תשובת השר משה ארבל: "משרד הפנים בראשותי מרובה אתגרים ומשימות, ביניהם היערכות לבחירות לרשויות המקומיות וכן טיפול במשבר הדרכונים ועוד משימות רבות ומגוונות הנוגעות בחיי אזרחי ישראל כולם. אני לא מתכוון להתעסק בעיצובים גרפיים של שלטים כל תקופת כהונתי כשר הפנים. מכבד מאוד את עמידתך על נושא זה, אך הוא אינו על שולחן העבודה שלי ולו לנוכח המשימות הדחופות יותר המונחות על שולחן זה". אהבתי. תנו לי עשרים חברי כנסת כמו משה ארבל, וניראה אחרת.
ח"כ אבי מעוז. צילום: דוברות
איבדו אותי
למרות עברי כעיתונאי ועורך חדשות חצי יובל שנים ב'פראבדה' של הציונות הדתית דאז, עיתון 'הצפה' ז"ל, ולמרות שברזומה שלי מספר לא קטן של מקומונים ועלונים מגזריים שייסדתי וערכתי משך שנים ('שבתון' זה שבידיכם כבר 23 שנה, למשל), זה עשרות שנים שאני קורא בשקיקה גם את העיתונות "שלהם", הלא מגזרית. הכללית, בוודאי, וזו של 'הצד השני', גם כן. כדי לדעת מה "הם" חושבים, לנסות להתמודד עם זה, ובעיקר להבין, גם אם לא להסכים. כמי שלמד את אמרתו של מקלוהן, "המדיום הוא המסר", כל עיתון שאני לוקח, אני מרכיב עבורו (וירטואלית) את המשקפיים המתאימים לו, להזכיר למוחי, 'דע את מי אתה קורא- והתייחס בהתאם'. מעיתון 'הארץ' התייאשתי כבר מזמן בגלל העמדות של רוב הכותבים שם, שאינם מתעכלים אפילו בקיבה הלא רגישה שלי. אבל בעיניים שלי, גם ב'ידיעות אחרונות', (גילוי נאות: גם בו עבדתי כמה שנים בצעירותי), נפל דבר. בדיווח על התקיפה המוצלחת בעזה, בשבוע שעבר, שמו שם כותרת מרוחה על כל העמוד "10 הרוגים חפים מפשע" – כאשר שתי המלים האחרונות- באדום. העובדות אולי נכונות. הנשים והילדים האלה, גם אם הם ילדיו של אחד מהארכי מחבלים שחוסלו בשעטו"מ, בעצמם היו חפים מפשע. אבל מה לעשות, גרו איתו באותה דירה, וחרף המאמצים יוצאי הדופן שלא לפגוע אלא בארכי-מחבל, מאמצים ויכולת מבצעית מדויקת שאין לאף מדינה בעולם, חוץ מלישראל, זה קרה. זה מצער, זה אפילו פוגע בתדמית של ישראל בעולם, אבל מכאן ועד שעיתון חשוב בישראל יביא זאת בצורה גרפית מאשימה כל כך (אותנו, את המדינה שלנו), זה, בעיניים שלי, עובר כל גבול. בדיוק כמו ערוץ 13, שבערב ההפגזה, על המסך כתב: "באישור רה"מ: ילדים ונשים נהרגו בהפגזה". בושה, בושה, בושה. (אח"כ התנצלו, תודה). אז גם אני, כמי שהיה סבלני ומכיל את הערוץ, זהו. סיימתי איתו. וגם עם 'ידיעות'. אישית אני נגד חרמות, אבל עושה כן כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלי. כרגע, נשאר בערוץ 11, אולי בדרך לערוץ 14 שהרייטינג שלו עולה, וכנראה לא סתם.
בדיווח על התקיפה בעזה, ב'ידיעות' הציגו כותרת מרוחה "10 הרוגים חפים מפשע". זה מצער, אבל שעיתון חשוב בישראל יביא זאת בצורה גרפית מאשימה כל כך- זה עובר כל גבול
אז מה אומר כבוד הרב?
אני מעריך שאת מרבית הקוראים זהות הרב שייבחר לרב הראשי לישראל מעניינת בערך כמו השלג דאשתקד, אבל מכיוון שלענ"ד יש לכך חשיבות רבה על הקיום המשותף שלנו כאן, בארץ חמדת אבות, בשנים הקרובות, בטח ובטח על רקע הכאוס והפילוג שהשתלט עלינו, אני מנסה שוב להציף את הנושא. עד שאתעייף. ובכן, מתחת לשטח העניין הזה מעסיק לא מעט רבנים ופוליטיקאים. בגיליון שבת שעברה של 'מקור ראשון' (אגב, לטעמי עיתון מעולה, ברכות לחברי אלעד טנא שנכנס השבוע לתפקיד העורך הראשי), פורסמה מודעה גדולה של חצי עמוד עם רשימה של עשרות רבני ערים ומדינות בחו"ל, הקוראים לכל מי שרלוונטי לפעול לכך שגיל לא יהיה מחסום לבחירה. ופירוש מוטי לעניין: שנו את החוק כדי שהרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, יוכל להתמודד. נראה שהחברים מעבר לים עוד לא הפנימו שאין סיכוי, ולו הקטן ביותר, שהחוק הזה יעבור השתא בעגלא ובזמן קריב. למה? בין השאר כי דרעי לא פראייר. אם החוק האישי שלו, שאמור היה לאפשר לו להיבחר שוב לשר, לא קודם (כי זה לא נראה טוב?), אין סיכוי שייתן ידו לחוק פרסונלי אחר. אז חוץ מלפרגן ל'מקור ראשון' על ההכנסה הנכבדה מהמודעה של רבני חו"ל, שתכלס' אין לה משמעות, מיותר להכביר מלים. אבל מה כן? בעודי חולף ביום שישי האחרון ליד 'היכל שלמה' בירושלים, מה שהיה פעם משכנה של הרבנות הראשית לישראל, לא הצלחתי שלא לחשוב על זהות אלה שכיהנו פאר בתפקידים הרמים וישבו שם, ומזה מחשבותיי קפצו למי ראויים (לטעמי הסובייקטיבית, כמובן) שיישבו שם (והעדפה, כמובן, לאחד. אין צורך בכפילות). תוך כדי, חשבתי שמן הראוי, שהבחירה תהיה לא על-פי הקירבה של הרב לפוליטיקאים, אלא על-סמן השקפותיו ותוכנית העבודה שלו, למקרה שייבחר. ובכן, הנה כמה שאלות שאני מפנה לכל מי שרואה עצמו מועמד לתפקיד רב ראשי לישראל (ומתכוון להתמודד בבחירות הקרובות). מי מהם שישיב אלי- אשתף את רבבות קוראיי. להלן השאלות:
אחת- כחצי מיליון ישראלים שאינם יהודים עפ"י ההלכה חיים במדינת ישראל ומעורים בחברה כאן. מה בכוונת כבודו לפעול בעניין? מה היה ממליץ למוסדות המדינה?
שתיים- כרב ראשי לישראל, האם תראה עצמך כרב ראשי של אזרחי מדינת ישראל בלבד, או גם של היהודים שבגולה, שמספרם, כידוע, לא קטן מאלה שכאן? אם גם של יהודי הגולה- מה יחס כבודו למליוני היהודים הרפורמיים והקונסרבטיבים? האם רואה בהם יהודים? האם ייפגש איתם ועם רבניהם/הרבניות שלהם? האם יבקר אותם בקהילותיהם ויעודדם לעלות ארצה?
שלוש – אחרי שהפוליטיקאים ביטלו את רפורמת הכשרות, איך בכוונת כבודו להביא לכך שהכשרות תהיה טובה יותר, מסודרת יותר, יקרה (לצרכנים) פחות?
שלוש- החברה הישראלית חלוקה, חדשות לבקרים, בסוגיות דת-מדינה. תחבורה ציבורית בשבת, סגירת מוקדי בילוי בשבתות, נישואין וגירושין (רק כ- 60% מהצעירים היהודיים בישראל מעוניינים להתחתן באמצעות הרבנות), טענות להדתה, וכדומה. האם יש, לדעתך, מקום לאמנה דתית-חברתית חדשה, ברוח גביזון-מדן, שתסכים על כללי התנהלות תוך ויתורים הדדיים?
ארבע- נשיאה שווה בנטל- האם כבודו בעד פטור גורף לצעירים חרדיים מגיוס לצה"ל? מה עמדתו על חיוב בשירות לאומי אזרחי חלופי, אבל חובה?
כ'מנה ראשונה'- נסתפק בזה.
ובתוך כך, בפעם הקודמת תהינו על הדיל בין סמוטריץ' לדרעי, לפיו הרב האשכנזי יהיה 'סרוג' ואילו הספרדי יהיה חרדי. בטח יעניין אתכם לקרוא מה אמר על כך הרב אליהו רחמים זיני, נשיא ישיבת ההסדר והגבוהה אור וישועה בחיפה, בשיחה עם ערוץ 7: "המציאות פשוט מגוחכת, כיוון שכל הציבור הספרדי בעבר היה ציוני דתי ולצערנו חלקים גדולים של הציבור האשכנזי היה אנטי ציוני, וממנים רבנים ראשים בהיפך גמור מהמציאות הזו. זה מראה עד כמה מדינת ישראל שיבשה מוחות והופכת מציאות מהקצה לקצה. אנחנו חיים במציאות קפקאית לחלוטין", דברי הרב זיני. מה שנכון, נכון. נתנחם בכך שאין זה שיבוש המוחות היחיד בכל הקשור לבחירת רבנים.
