יחזור הכבוד ל'סרוגים' ברבנות הראשית?

שו"ת על המאבקים בדרך לרבנות הראשית:

ש. מתי ייערכו הבחירות?

הבחירות לרבנות הראשית תוכננו להתקיים בחודש אב השנה, דא עקא, לחברים בש"ס יש עניין לדחות אותן ולכן השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, הגיש הצעת-חוק להאריך את כהונתם של הרבנים הראשיים המכהנים, לאו ויוסף, בעוד כעשרה חודשים, כך שאם ההצעה, שתובא לוועדת שרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב, תתקבל, הבחירות יידחו לכ"ט אדר תשפ"ד.

ש. מה העניין לדחות את הבחירות?

אך ורק בגלל מאבקים פנימיים בש"ס. שני מועמדים שם לרב הספרדי הראשי; הרב יהודה דרעי, (אחיו של) רבה של באר שבע והרב דוד יוסף (בן ואח של). יש בש"ס המחכים שרבה של ירושלים הרב שלמה עמר יפרוש לגמלאות בעוד כמה חודשים בהגיעו לשבעים (עד 120), ואז ילחצו על הרב דוד יוסף שילך לג'וב הזה כך שהזירה הארצית תתפנה לרב דרעי, ורק כשהעניין הזה יהיה חתום ונעול, ייצאו לבחירות הארציות. הרב דרעי מתנגד לדחייה ואף פנה באמצעות עורך דין ויטלי בכלי וטען כי "דחיית הבחירות למועד אשר נח לגורמים כאלה ואחרים, אשר להם אינטרסים בבחירת הרבנים הראשיים, מהווים עוול כפול ומכופל הן עוול פרטי למרשי בשל הקטנת סיכויו כמפורט לעיל, והן עוול ציבורי לציבור הנושא עיניו למוסד הרבנות אשר אינו מודע למתחולל מאחורי הקלעים ולסיכויים לבחירת רב אשר גורמים פוליטיים הטו את הכף לזכותו באמצעות שורת תעלולים משפטיים ופוליטיים ואשר התאמתו הרוחנית וההלכתית מוטלת בספק." וכל מילה נוספת שלנו- מיותרת. הנ"ל, כמו גורמים בציונות הדתית שוקלים לעתור לבג"צ, באם הבחירות יידחו.

ש. מה סיכויו של הרב מאיר כהנא, שנבחר ע"י ועדת הרבנים בציונות הדתית כמועמד, להיבחר בבחירות?

נחלק את התשובה לשתיים. האחת- במישור ה'סרוג', והשנייה- בבחירות גופה. ב'סרוג'- כלל לא סגור שהרב כהנא יהיה המועמד ה'סרוג' היחיד. נכון שהרבנים איגרא, מיכה הלוי ונחשון, שניגשו לוועדת הרבנים ההיא התחייבו ובטוח יקיימו את התחייבותם שלא להתמודד בבחירות עצמן, אבל אחרים, בהם הרב דוד סתיו, שלא ניגשו לוועדה, בין אם כיוון שטענו להטיה בה לטובת החרד"לים (מה שבתוצאות לא משתקף), בין אם מסיבות אחרות, בהחלט יכולים להגיש מועמדות. להערכתי, אפשרות כזו תתחזק באם החרדים האשכנזים אכן יעמידו מועמד משלהם, אפילו מועמד קש, ואז בגין פיצולי הקולות, הכל אפשרי, כולל מועמד 'סרוג' נוסף. האם זה יגביר את הסיכוי שייבחר רב ראשי 'סרוג'? וודאי שלא.

בהיבט הכללי- נכון שיש דיל בין מפלגתם של סמוטריץ' ובן גביר, שהקואליציה תבחר רב ראשי אחד 'סרוג' (ולא צריך פירוש רש"י כדי להבין שמדובר ברב האשכנזי שכן ש"ס לא תשחרר את החזקה שלה על רב ספרדי), אבל ח"כ משה גפני מ'יהדות התורה' כבר הכריז, וב'יתד נאמן' זה קיבל ביטוי גדול, שהם רואים עצמם משוחררים מהדיל, כיוון שהרב מאיר כהנא, מועמד ועדת הרבנים של הציונות הדתית, הוא ליברלי מדי לטעמם. (מוטי זפט: במה חטא? שעשה הסדר? שהיה מ"פ קרבי בצה"ל? שלימד בישיבת הסדר? שגר עשר שנים בפריפריה? או אולי חטא בכך שלא היה מבאי ביתם של ה'גדויילים' החרדים? נפגשת איתו להתרשמות? – בטוח שלא. לטעמי, גם גפני מבין כי הרב מאיר כהנא, כרב ראשי בישראל, לא יהיה בובה שהפוליטיקאים וה'גדויילים' החרדיים ישחקו בה). ובעיניים שלי, פה אמור בצלאל סמוטריץ', יו"ר המפלגה הנושאת את השם 'הציונות הדתית', להיכנס לעובי הקורה, מול ראש הממשלה, מול כל סיעת יהדות התורה ולהבהיר לכולם- זה הקו האדום שלנו. נכון שההצבעה לרבנות הראשית היא חשאית, אבל בעיניים שלי על סמוטריץ' לדרוש כאן ועכשיו מגפני וחבורתו שיודיעו קבל עם ועולם שהם לא מתערבים בהחלטה של ה'סרוגים' ויכבדו את בחירתם. עד שזה יקרה- שישכחו מכל שיתוף פעולה איתו כשר האוצר. ופה זה לא נגמר. אם תוצאות הבחירות יראו כי (שוב) הבטיחו א' והצביעו ב' (כלומר, למועמד חרדי שיצניחו), זה הזמן להיפרד.

ש. מה אתם עושים כזה עניין מהבחירות לרבנות הראשית, בתכל'ס, את מי זה בעצם מעניין?

אני נשאל את זה לא אחת. צודקים. הרבנות הראשית של שני העשורים האחרונים באמת לא מעניינת רבים. היא בעיקר מקור לג'ובים וכיבודים. ככה זה כשמי שבד"כ נבחרים לשם זה בזכות קשרים משפחתיים (נפוטיזם, אמרנו?) ולאו דווקא כישורים מתאימים. כן, דרושה גם חשיבה חדשה במהות התפקיד והציפיות ממנו. אבל כמה טוב היה לו העומד בראש הרבנות הראשית (ובחיי שמספיק אחד) היה מהווה דמות שאינה פוחדת מאתגרים קשים ומוכנה להתמודד עם סוגיות מורכבות ונפיצות כמו חצי מיליון ישראלים שאינם יהודים עפ"י ההגדרה, עם יהודי התפוצות בהם הרוב שאינו אורתודוכסי, עם הקיטוב בחברה הישראלית, דמות ש'עמך' היה מסתכל עליה בהערכה, מחכה למוצא פיה, להנחיותיה, לדוגמא האישית באורחותיה, דמות שתתמודד עם בעיות השעה והחברה, תגלה מעורבות חיובית ותתרום בפתרון בעיות ומחלוקות, דמות שגם הממסד ישתה בצמא את דבריה. זה אפשרי והגיע הזמן שנזכה לכך. ומצד השני, אוי לנו ואבוי לנו אם שוב ייבחרו שני רבנים ראשיים חרדיים. את ההשפעות מרגיש כבר כל מי שחי כאן.

המנצח בענק; הרב מאיר כהנא

צעיר המתמודדים – רק בן 54, לא חרד"לי, לא מקורב למפלגת השלטון של סמוטריץ', ובכל זאת נבחר ע"י ועדת רבנים הטרוגנית, בניגוד להערכות המוקדמות

כנגד כל התחזיות, הרב מאיר כהנא, בן 54, נבחר ע"י ועדת הרבנים כמועמד הציונות הדתית (המגזר, לא רק המפלגה הנושאת שם זה) לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל.

נפתח בהיכרות עימו: הרב ‏מאיר כהנא נולד בבת ים וגדל בבני ברק. את דרכו התורנית החל בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים ובישיבת ההסדר קריית שמונה בראשות הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין, שבה למד שבע שנים.

הרב כהנא נמנה עם ראשוני תלמידי ישיבות ההסדר שהתגייסו לצנחנים. הפרק הצבאי מהווה אבן דרך משמעותית בקורות חייו של הרב כהנא. במשך שמונה שנים הוא כיהן כמ"פ חי"ר במילואים. בהמשך שירותו הצבאי יצא הרב כהנא לקורס קצינים ושירת כקצין ברצועת הביטחון בלבנון של ראשית שנות ה-90. כיום הוא משרת כסגן אלוף במילואים בפיקוד העורף.

על שירותו בצבא סיפר בריאיון עיתונאי: "חזרתי לישיבה אחרי שירות כקצין, והרגשתי איך עוצמת השליחות שלי לפעול למען ישראל, במרחבי התורה והרוח קיבלה תנופה אדירה", מתאר הרב. "תקופת השירות שלי כמ"פ מילואים ובתפקידי פיקוד נוספים, לימדה אותי להוביל תהליכים מערכתיים תוך הצבת הפרט במרכז, ותוך הקשבה והתבוננות לנקודות החוזק ולקשיים של כל אחד מחיילי הפלוגה. בתחילת עבודתי כדיין הבנתי שהתכונות הללו נדרשות גם כשצריך להקשיב למצוקה של אדם שנמצא בהליך גירושין, ועם זאת להמשיך להיות חד וענייני בהליך השיפוטי".

לאחר נישואיו עם ברוריה (כיום רופאת נשים) החל הרב כהנא את מסלול ההכשרה לדיינות, שנמשך אף הוא שבע שנים, בכולל "ארץ חמדה" בירושלים בסיומן הוסמך לדיין כשהוא רק בן 42, ולהבדיל מהרבה דיינים, אינו בן או חתן של רב ראשי או דיין מכהן…

הרב מאיר כהנא משמש זה 12 שנה כדיין, בתחילה בבאר שבע, בהמשך בתל אביב וכיום אב בית דין באשקלון. הרב נושא גם בתפקיד יו"ר נציגות הדיינים הארצית ('שבתון': העובדה שנבחר ליו"ר בגוף שמורכב ברובו מדיינים חרדים מעידה גם על היותו מוקבל ומוערך גם עליהם). לזוג, המתגורר בירושלים, חמישה ילדים.

לאחר הסמכתו כדיין, יצאו הרב מאיר כהנא ומשפחתו לשליחות לאומית בנגב, במסגרתה לימד בישיבת ההסדר בירוחם במשך עשור. במקביל ללימוד בישיבה, הרב כהנא שם דגש מיוחד על המגורים בירוחם ועל הקשר שהתפתח עם תושבים מרקעים שונים. "שם שכללתי את היכולת להרגיש חלק מקהילה מגוונת, שהיא אבן יסוד בחברה הישראלית", הוא מתאר. "אמנם התגוררנו לפני כן כזוג צעיר בקריית שמונה, אבל הקהילה בירוחם ממש חיה את החיבור הקהילתי לכל האוכלוסיות, ועל ידי החיבור עמם הרגשתי שנוספה לי קומה בראייה של כלל ישראל. המרכיבים הללו סללו את דרכי לנתיב של שליחות ציבורית שאותה אני נושא עד היום באחריות גדולה וחרדת קודש", סיפר לאתר 'כיפה'.

ומכאן קצת לפרשנות. כיצד הצליח הרב מאיר כהנא להיבחר בוועדה, שעל-פני נראה היה כי 'תפורה' לפי מידותיו של מועמד אחר, חרד"לי?

לענ"ד, ההסבר מורכב מכמה דברים. אחד- הרב מאיר כהנא באמת הצליח להרשים, שלא לומר להפנט, חלק מחברי הוועדה שמלכתחילה לא ייחסו משמעות גדולה למועמדותו. הכוונה לא רק לרזומה המרשים שלו, שכולל לא רק לימוד בישיבות נחשבות, שירות צבאי פיקודי מרשים, וקידום בעולם הדיינות, אלא גם להתרשמותם מאישיותו הנינוחה, הצנועה, מהמעורבות שלו ושל משפחתו בסיוע לחברה הישראלית בדגש על הפריפריה. הם שמעו את ה'אני מאמין' שלו גם בהיבטים אלה- ואהבו, בטח ובטח כשלנגד עיניהם עמד התפקיד- רב ראשי לישראל- לכל ישראל. לא רק למגזר הדתי/חרדי/ חרד"לי. כנראה הם הבינו, שעם כל האיכויות והיתרונות עימם הגיע כל אחד מהמועמדים האחרים, אלה של הרב מאיר כהנא, עשויים להחזיר טוב יותר ונכון יותר לרבנות הראשית לישראל את כבודה האבוד.

השני- היו גם התחשבנויות פנימיות של חלק מחברי הוועדה. וזה קשור למחנאות הפנימית. בוועדה היו רבנים המזוהים עם הר המור, ולעומתם רבנים המזוהים עם 'מרכז הרב', ובשוליים, אם בכלל, כמה (מעט) מהאו"ם ועוד קצת שניתן לקשור אותם איכשהו לישיבות הגוש (עציון). כמה שתרצה להשתחרר מזה, כוח המחנאות עצום, ומן הסתם גם הוא היה שחקן מרכזי כאן. לא רק את מי כן, גם בנציג של איזה מחנה לא תתמוך, ויהי מה. סביר שהיתה גם 'סגירת חשבון' עם הרב מיכה הלוי על שבזמנו פעל לטרפד את היבחרו של הרב דוד סתיו.

ולתכל'ס, האם בחירתו של הרב מאיר כהנא בוועדה האמורה מבטיחה את היבחרו בבחירות לרבנות הראשית עצמן? על כך בהמשך.

המפסיד הגדול; הרב מיכה הלוי

בשבת שעברה כיכב הרב מיכה הלוי במוסף 'יומן' של 'מקור ראשון', כולל צילום ענק על כל העמוד הראשון של המוסף, עם כותרת 'המועמד המוביל' באותיות קידוש לבנה. לו סוכנויות ההימורים היו מהמרות על בחירת המועמד שתבחר ועדת הרבנים של הציונות הדתית כמועמדה לרב ראשי לישראל, אין ספק כי הרב מיכה הלוי היה מוביל – ובגדול. ולא בכדי. הרב מיכה, רבה הראשי של פ"ת בעשר השנים האחרונות, הוא תלמיד חכם ענק, מקובל על כל חלקיי החברה הדתית והחרדית (למרות הכיפה הסרוגה שלראשו מתחת לכובע), בפ"ת יש קונצנזוס כי תפקודו כרב העיר הוא הכי טוב שרק אפשר לחשוב עליו ולקוות לו (כולל מהפכה שעשה בענייני הכשרות, הרבצת שיעורי תורה סביב השעון, כולל הליכה של קילומטרים רבים מדי שבת, מענה לפניות אישיות ועוד), ואף שהוא חרד"לי מקורב מאוד להר המור, בהנהגתו הרוחנית הרב הלוי לא מחפש חומרות בכוונת מכוון, אלא מנהיג את הצאן בדרך נעימה ולא כופה. למשל, בפאתי העיר, מרכז יכין, כדוגמא, יש פעילות פנאי בשבתות, ומודל הפגנות השבת שהיו לפני שני עשורים מול קולנוע היכל, בזמן כהונתו של הרב הראשי משה סלומון זצ"ל, לא חזר. חיה ותן לחיות, תוך הצבת גבולות, כמובן. ומכיוון שהרב מיכה הלוי מקורב להר המור ולרבנים חרד"ליים, ומקובל גם על חרדים מזה ו'סרוגים' מהמיינסטרים מזה, ההערכה היתה כי בוועדה הוא ייקח בגדול. והנה, הופס, אחרי קרב צמוד במאני-טיים מול הרב מאיר כהנא, שחקן חדש במגרש הזה, יצא הרב מיכה הלוי וידו על התחתונה. סביר שפ"ת הרוויחה והוא ימשיך לכהן בה כרב ראשי עוד שנים הרבה, אבל מן הסתם הוא ואלה שהריצו את מועמדותו, יצאו לא רק מאוכזבים אלא גם מופתעים.

איך זה קרה? לענ"ד, קודם כל זה כוחה של הצבעה חשאית. גם בבחירות החשאיות לנשיאות המדינה מזה ולרבנות הראשית מזה, כל מחשבי הקיצין בהתבסס על הבטחות וההערכות, לבסוף אכלו את הכובע. מאחורי הפרגוד, לאצבעות המשלשלות את הפתק יש דינמיקה משלהן. הן מונעות גם מרגשות כמוסים של התחשבנויות מהעבר, קנאות, אינטרסים אישיים, וכדומה.

לענ"ד, וזה אולי העיקר, חברי הוועדה התרשמו מאוד לא רק מהרזומה של הרב מאיר כהנא, צעיר המתמודדים, אלא גם מאישיותו הנעימה, ומהסבירות שהוא, ודווקא הוא, יצליח להחזיר לרבנות הראשית לישראל את כבודה שאבד לה בעשרות השנים האחרונות. לה, ולציונות הדתית ששולחת אותו, יותר מאשר כל אחד משלושת המועמדים האחרים שהופיעו בפניה.

וגילוי נאות בהתייחס לרב מיכה הלוי. היתה לי בזמנו הזכות (אז שימשתי כיו"ר המפד"ל בפ"ת ומ"מ ראש העיר) להימנות על אלה שהביאו אותו לכהן כרבה הראשי של פ"ת. כתושב העיר, וכמי שנעזר ברב פה ושם בענייני ציבור, אני יכול להודות שאם הייתי מתבקש לתת ציון על תפקודו זה- היה מקבל 100 עגול. אבל. זה שנים שיש משהו מעיב בהערכה העצומה שיש לי כלפיו. לפני כעשור, כשהרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני צהר ורב העיר שהם התמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל, בחר הרב מיכה הלוי להעמיד עצמו בראש מחנה המתנגדים לבחירת הרב סתיו, למרות שבעבר היו חברותא במרכז הרב. ניסיתי אז להפציר ברב מיכה הלוי שיחדל לנסות לטרפד לרב סתיו ויתעסק עם פ"ת, אבל הדבר לא עלה בידי. יותר מסביר, שמאמציו אז לסכל את היבחרו של הרב דוד סתיו לרב הראשי לישראל גרמו לכך שבמקומו קיבלנו את הרב דוד לאו, לא בדיוק מהציונות הדתית, אדם טוב, אך לא בדיוק הרים את קרן הרבנות הראשית בשנות תפקודו.

לך תדע, אם כעת, כשהרב מיכה הלוי, בניגוד לכל ההערכות, לא עבר את המשוכה הראשונה, לא היה מישהו למעלה שעשה איתו חשבון על מה שעולל אז לרב דוד סתיו. מודה, ככה לפחות אני הרגשתי שפורסמו תוצאות הוועדה.

סמוטריץ' מפרגן

שעות ספורות לאחר שוועדת הרבנים בחרה ברב מאיר כהנא כמועמד הציונות הדתית לרב הראשי האשכנזי, נפגש יו״ר מפלגת הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ עם הרב מאיר כהנא, בירך אותו על הבחירה בו והביע את תמיכתו המוחלטת במועמדותו. כך נמסר מדוברות סמוטריץ'. השניים סיכמו לעבוד בתיאום מלא כדי להביא בע"ה לבחירתו של הרב כהנא לרב הראשי. כידוע, סמוטריץ' דחף את מועמדותו של הרב מיכה הלוי, לשם כך אף דחה פניות של רבנים שהעלו טענות על הרכב הוועדה וכדומה, אך על פניו, אחרי ההכרעה, נראה כי סמוטריץ', מיישר קו. השר סמוטריץ' אמר לרב כהנא: "האחדות המיוחדת של כל גווני הציבור הדתי לאומי בוועדת הרבנים היתה מרגשת וכשיש אחדות יש סיעתא דשמיא ותוצאות טובות. בעזרת השם נמשיך ונפעל יחד למען חיזוק הרבנות הראשית וזהותה היהודית של המדינה". המבחן, כידוע, יהיה בשטח.

(שלח תשפ"ג)