התלבטות
האמת, התלבטתי עם עצמי האם לכתוב השבוע את הטור הזה, שאמור להתפרסם ערב יום הכיפורים. אין כמו ימים אלה שראוי בהם ללמד סנגוריה על ישראל, הכלל והפרט, ואילו טור זה מנסה לשקף את המציאות בה אנו חיים, שלמרבה הצער, הרבה צללים מעיבים בה על האורות. אז אנסה הפעם ללכת בין הטיפות. להתייחס לטעון התייחסות, לענ"ד, ולעשות זאת בעדינות המתבקשת בגלל העיתוי.
אפתח במחאות נגד רה"מ נתניהו במהלך ביקורו בוושינגטון. עם כל הבנתי והסכמתי עם חלק גדול מהטענות המושמעות תדיר כלפי ראש הממשלה והשרים, אני סבור כי 'את הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית'. נכון שאנחנו חיים בעידן של כפר גלובלי, ובאותה שנייה שמשהו מתרחש כאן שותפים לו בעולם כולו, ובכל זאת, ראש הממשלה יצא לארה"ב לייצג את כולנו, כולל את מתנגדיו, (גם אם זה התאים בדיוק לרצונו לברוח מהאמבושים נגדו כאן, ומסתדר בדיוק עם מאמציו להסית את תשומת הלב הציבורית מהקלקולים), ובעיניים שלי להוציא דיבתו רעה שם, לא מכובד. בטח לא הקרנת תמונתו במדי אסיר על קירות בתי הכלא הידוע לשמצה. ככל שידוע לי, נתניהו לא הורשע, נכון לעכשיו, באף עבירה. ה'הפתעה' הזו שהכינו לו היא לכל הפחות מכוערת ולא ראויה. ובאותו עניין, מילא ישראלים מודאגים שיצאו (על חשבונם, אני מקווה) להפגין שם. אבל ישראלים-יורדים שחיים שם כבר שנים מבחירה, באיזו זכות הם יוצאים להפגין נגד ראש ממשלה בישראל? רוצים להשפיע? בואו, חיו כאן עימנו, לטוב ולרע. איננו זקוקים ל'עייצס גיבר" שלכם.
יבריז מהטקס
ועוד על נתניהו. השבוע פורסם כי לשכתו הודיעה למארגניי עצרת הזיכרון לרה"מ יצחק רבין ז"ל, כי אין בכוונתו להגיע לעצרת. כזכור, בעבר הגיע. מצד אחד, לא מכובד, העדרו מהטקס משמעותי יותר מנוכחותו. מאידך גיסא, סביר כי לשכתו והוא הבינו שהמוחים נגדו, שכבר חצו כמה וכמה גבולות, לא יהססו לחולל מהומה גם בטקס הזיכרון הזה, ולכן אולי נכון עשה נתניהו שחסך לו ולכולם את התקרית הבלתי נמנעת הזו.
להעביר ערוץ
"בשלושה דברים אדם ניכר. בכוסו, בכיסו ובכעסו" (עירובין סה). עיתונאי אחד שאת פרסומו קנה "בזכות" התבטאויותיו הבוטות במיוחד, השתלח גם השבוע בחרדים, זאת בעקבות התבטאותו של ח"כ אייכלר משבוע שעבר בגנות הציונות. לא רוצה להיות קטגור, אז לא אצטט את דבריו. תמיהתי אינה עליו. זה האיש, מזה הוא מתפרנס. תמיהתי על אמצעי התקשורת, כולל ערוץ "רציני" בטלוויזיה, שנותנים לו במה קבועה. כן, אני תמה גם על אלה הממשיכים לצפות בתוכנית בה הוא משמש אחד מהפאנל. אני כבר מזמן העברתי ערוץ.
בית משפט לחוקה
יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, אמר בריאיון מקיף במוסף '7 ימים' של ידיעות אחרונות, כי אם בג"צ יפסול חוקי יסוד של הכנסת, הוא יפעל לקדם הקמת בית משפט לחוקה, שלא יהיה מורכב רק משופטים. לא רק שאני לא נבהל, אני אפילו קונה בשתי ידיים, ומי שמתמיד בקריאת טור זה יכול להעיד שהרעיון הזה כבר צף פה. בעצם, למה לא? ועוד יותר בעצם, האם לא הגיע כבר הזמן לעשות זאת? אחרי 75 שנה מקום המדינה, כשלא רק אין לנו חוקה אלא גם אין לנו תחילתו של מנגנון חוקי הקובע מהם בעצם חוקי יסוד, מה עליונותם על פני חוקים רגילים וכדומה, האם לא הגיע הזמן לטפל טיפול שורש בנושאים אלה כמו גם הסדרה מושכלת, רגישה ומכילה בבעיות דת-מדינה המסעירות את המדינה ואת בג"צ בכלל זה חדשות לבקרים? בעיניים שלי, אם חפצי חיים משותפים אנחנו כאן, ובאמת רוצים לצאת איכשהו מהמשבר החברתי, הפוליטי (והחוקתי) הכה עמוק בו אנו שרויים בחודשים האחרונים, רק ניתוח שכזה, בדמות הקמת בית משפט או מנגנון מוסכם אחר לחוקה ו/או לחוקי יסוד, שיהא מורכב מכל גווני החברה (וממש לאו דווקא שופטים, לא רק, אבל גם עם שופטים בהווה או בדימוס), עשוי להצמיח מהמשבר האמור דגם משופר ומתוקן לחברה ישראלית יהודית-דמוקרטית בריאה, חסונה, מלוכדת ובעיקר צופה פני עתיד. אגב, כבר בשנת 2001 יזמו מספר חברי כנסת הקמת בית משפט לחוקה שיורכב רובו מפוליטיקאים, שיעמוד מעל בג"צ ושתפקידו יהיה לפרש את החוקה. השופט דאז אהרן ברק יצא אז חוצץ נגד היוזמה הזו ואמר: "את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן". לא טיפלו בזה מאז, וכיום רבים במדינה צופים פני עתיד בדאגה רבה. ניתוח החירום הזה חיוני מתמיד, לענ"ד. לא את כל הבעיות הוא יפתור, אבל ישחרר את המורסה הקריטית.
סיבה לדאגה
עוד סיבה לדאגה, ולמחשבה. סקר של 'מקור ראשון' ורבני צהר, שפורסם ברה"ש, העלה ש-49% מהחילונים אמרו שדעתם לגבי החרדים השתנתה השנה לרעה, וכך השיבו גם 31% מהמסורתיים ו-15% מה'סרוגים'. אצל 34% מהחילונים חל שינוי לרעה גם ביחס לבני הציונות הדתית, לעומת 13% ו-7% בקרב המסורתיים והחרדים בהתאמה. חומר למחשבה.
גמר חתימה טובה.
(האזינו תשפ"ד)
