הרב אליעזר מלמד יש אחד
אינני מכיר אישית את הרב אליעזר מלמד מבית אל. אבל ספריו ותלמידיו הרבים מעידים על גדלותו בתורה. בהתרשמותי, הבן אדם אמיץ בצורה יוצאת דופן. דוגמא. בגיליון 'בשבע' שבת שעברה, התייחס הרב אליעזר מלמד לסוגיית הרפורמים בכלל ורצונם להתפלל ב'עזרת ישראל' שליד הכותל המערבי, בפרט. מה דעת רוב הרבנים (גם מהמגזר הסרוג) שמתבטאים בעניין- ברורה לכם. נגד, נגד, נגד. מאמרו שם בעניין היה מרתק וחריג בנוף. הנה כמה ציטוטים:
"מכיוון שישנם יהודים רבים שמזדהים עם התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית, ועל פי הערכים המנחים אותם תיקנו לעצמם תפילות משותפות לגברים ונשים בנוסח ובכללים שאינם על פי ההלכה המסורה ומנהגי ישראל, והם חפצים להתפלל ליד הכותל המערבי כרצונם, נכון לקבוע שב'עזרת ישראל' יוכלו לקיים את תפילותיהם בכבוד הראוי. ואם יתרבו הבאים להתפלל תחת הנהגתם, יגדילו וירחיבו למענם את 'עזרת ישראל' ככל הנצרך. ובני הציבור הדתי והחרדי ששומרים על ההלכה והמנהג אינם צריכים להצטער מכך שבני התנועות הללו מגיעים לכותל, אלא לשמוח על כך שעוד אחים יהודים קשורים למקום המקדש ועוד אחים רוצים להתפלל לאבינו שבשמיים, ולהביט בעין טובה על כך שלמרות שאנו חולקים על מה ששינו מההלכה אנו יודעים לכבד ולהעריך את כל הדברים הטובים שבהם. גדול קידוש השם מחילול השם".
והוסיף: "ראוי לרב הכותל שיכבד את כל היהודים מכל הזרמים. וכאשר תרצה קבוצה של קונסרבטיבים או רפורמים לבוא להתפלל, יקבל את פניהם ב'עזרת ישראל' בברכת ברוכים הבאים… ואף ידריך את הסדרנים לסייע להם בכל מה שאפשר, כדי שיוכלו להתפלל באופן הנעים ביותר לה' אלוקינו ואלוקי אבותינו. ואם יצטרכו ספר תורה ידאג לכך בהדרת כבוד. מתוך כך, בטוב טעם ודעת, ישתדל להרגיע את האנשים שמעוניינים להתקוטט שיתרכזו בתפילותיהם מתוך אהבת ישראל. ויפנה את הנשים שרוצות לקרוא בתורה בראש חודש ל'עזרת ישראל', וידאג לכל צורכיהן בכבוד. ואם יהיה חשש שיהודים שונים יתפסו את 'עזרת ישראל' בשעה שקונסרבטיבים או רפורמים רוצים להתפלל, ידאג להפנותם למקומות אחרים בכותל, כדי שכל היהודים יוכלו להרגיש כבנים אהובים לה' בכותל המערבי".
לשאלה- אבל הרפורמים והקונסרבטיבים שינו את ההלכה, ויש ללחום בהם ובדעותיהם הרעות ולא לתת להם דריסת רגל, כדי שיתבטלו מהעולם, השיב הרב: "אכן, לפעמים כאשר מתחילה תופעה לא רצויה, מתייחסים אליה בחומרה כדי לנסות לבטלה. אולם כאשר נוכחים לדעת שהמחאה וההרחקה לא הועילו, צריכים לחזור ליסודות של אחדות ישראל… לכן, בשלב הראשון כאשר היה נדמה שאפשר לבטל את הרפורמה, ניתן להבין את המחלוקת. אולם לאחר שלצערנו כבר נוצרו במות שונות, ולמדנו שהמלחמות לא הועילו, אין להמשיך במחלוקת ולהעמיק ולהרחיב את הקרע בישראל. ובמיוחד לא בירושלים עיר קודשנו, שעושה את כל ישראל חברים". בעיניים שלי, לא פחות ממדהים.
ואגב כך. על מכתב של 'זקני רבני הציונות הדתית', שתוקף את רפורמת הכשרות של השר כהנא, מופיעים שמותיהם של 20 רבנים. בגל"צ נמסר כי לפחות שלושה מהם, הרבנים זלמן מלמד, אריה שטרן ואליקים לבנון הבהירו כי שמם פורסם ללא שנתנו את הסכמתם לכך. לדברי ארגון 'רבני הארץ הטובה' שהוציא את המכתב שמות רבנים אלה נכנסו למכתב בגלל 'לחץ זמן' ואכן לא הספיקו לשאול את כל הרבנים (שכאמור, שאת שמם צרפו המארגנים למכתב). עוד הבהרה תמוהה שלהם: הרבנים החתומים על המכתב הם רק אלו המופיעים בתחתית הדף. אז, ריבונו של עולם, מה צרפתם את שמות הרבנים האחרים? קשיא.
קוראים את השטח
יותר מבעבר, בגלל מגבלות הקורונה כמובן, משפחות ישראליות נופשות הקיץ בצימרים בישראל. לא אחת משפחה דתית שכזו מוצאת עצמה נבוכה בכל הקשור לכשרות הכלים שיש בצימר. מה עושים? כיצד נוהגים? בצהר עלו על הצורך הזה, ובנוסף לקבוצות הווטסאפ שמנהל הרב אורן דובדבני מצהר לנופשים בחו"ל, פתחו שם קבוצה למבלים בצימרים כאן. בקבוצה הסברים איזה כלים זקוקים להכשרה- ואיך עושים זאת, איזה פטורים, איזה לא ניתנים להכשרה, וכדומה. ניתן גם לשלוח שאלות, ותשובה מובטחת. יוזמה ראויה.
איגוד התקשורת הישראלית
המבוגרים שבתוכנו זוכרים (אולי) שבזמנו, כשהיינו צעירים ויפים, מעט מאוד עיתונאים דתיים מאנ"ש תפסו עמדות מפתח בעיתונות הכללית. לא היו הרבה נסים משעל 'מכוחותינו'. מאז הציב הפובליציסט ואח"כ השר אורי אורבך ז"ל את הקריאה לטובי בחורינו "הטובים לתקשורת", הבינו הן המחנכים והן הצעירים כי זהו אכן אתגר משמעותי ציוני, ומספר גדל והולך של צעירים מהמגזר נכנסו לתקשורת הכללית. התוצאות ניכרות בשטח. בכל ערוץ מכובד מספר מכובד של 'סרוגים'/סרוגות. אה-מה-מה, בלי ששאלתי אותם, בטוח שרובם לא רואים עצמם בהכרח נציגים של המגזר הסרוג שם, אלא עיתונאים איכותיים שגדלו בחממה הדתית על ערכיה (ואולי נכון וטוב שכך), ומן הצד השני, לא מעט אנשים מהמגזר מבקרים את חלק מאותם 'נציגינו' שם, שברגע שנכנסו לגוב האריות, 'התמזגו' והתאימו עצמם לאווירה הכללית (כמובן, שמאלנית, אנטי ביבי…) שם. מן הצד השני, בתקשורת המגזרית בעיקר (אך לא רק) יש מספר מכובד של עיתונאים ופובליציסטים מבריקים, שניכר כי רואים כיעד את הפצת האידיאולוגיה הימנית, מלחמת מגן מול האחרים, שלא אחת הופכת למתקפת חורמה, אולי מתוך תחושה שהאחרים מנסים להצר את צעדיהם, לסתום את הפיות שלהם, של הימין. בחמישי שעבר התקיים כנס היסוד של "איגוד התקשורת הישראלית" ביוזמתם של איש התקשורת שמעון ריקלין (ערוץ 20) והיועץ האסטרטגי ארי גלהר. בדף הפייסבוק של האיגוד נרשם כי מטרתו ״לאגד את אנשי התקשורת המזוהים עם המחנה הלאומי, ולהוות ארגון גג אשר יספק תמיכה, ליווי ויוזמות לחברי האיגוד״. אם תרצו, תוכלו לראות בהקמת איגוד זה קריאת תיגר על התקשורת האחרת. אם לסמוך על הדמויות הפעילות באיגוד הזה, הם לא יגישו את הלחי השנייה. בהערת אגב. החבורה בחרה בשם: "איגוד התקשורת הישראלית". מה, האחרת, אינה ישראלית? למה לא לנקוב ישירות: איגוד התקשורת הימנית? משום מה זה מזכיר לי את שם המפלגה שניכס סמוטריץ' לעצמו: 'הציונות הדתית', יען מי שלא סמוטריץ', הוא לא.
'אנטיוכוס' לא נשאר חייב לגפני
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוא אחד המוכשרים (והוותיקים) שבין חברי הכנסת. בד"כ הוא גם אדם חביב ביותר. גם עם יריבים פוליטיים. אבל כשעולה לו הג'ננה, עדיף לתפוס מרחק. השבוע, במהלך דברים שנשא השר לשירותי דת, מתן כהנא, במליאה הכנסת, על תגובת החרדים לרפורמה שהוא מנסה להזיז בנושא הכשרות, הטיח בו גפני: "אתה חצוף, אנטיוכוס". כהנא לא פראייר (מטכ"ליסט וטייס לשעבר, זוכרים?), והשיב לגפני כך, בין השאר: "הרי במשך שנים פעלתם כדי לבזות ולהקטין את הרבנות הראשית. הרי שנים הייתם מדברים וכותבים על הרבנים שלנו בלי להוסיף את התואר רב לפני השמות שלהם. הרי אף אחד מכם לא מכניס לפה שלו מאכל בכשרות הרבנות… אתם הרי בוודאי יודעים שהבד"צים הרציניים, אלה שהכשרות שלהם באמת שווה משהו, מרוצים מאוד מהתוכנית הזו, והם כבר מצאו את הדרך להעביר לי את שביעות רצונם. אז בכל הכבוד חבריי מהסיעות החרדיות, לא קונה את הצעקות שלכם. לא קונה את האהבה הפתאומית שלכם לרבנות הראשית". הלו, כהנא, ומה עם הג'ובים? שכחת?

דברים "קטנים" שהם גדולים
התקשורת עוסקת בד"כ בדברים שנראים בעיני העיתונאים והעורכים כ"גדולים"/ "חשובים". בעיניים שלי, לפעמים, מה שנראה כדבר 'קטן' הוא בתכלס' גדול. חשוב. קחו את עניין העובדים הזרים. כל מי שבמשפחתו יש אדם סיעודי הנעזר בעובד זר, יודע עד כמה הנתמך ואף המשפחה כולה תלויים בו. עפ"י החוק, שהות העובד הזר בישראל תחומה בזמן. הפרידה אח"כ קשה מאוד לנתמך ולמשפחה כולה. כעת, בתקופת הקורונה, גם לא ניתן להכניס ארצה עובדים חדשים. מה עושים? עקב הנסיבות החריגות והבלתי צפויות של מגפת הקורונה, קידמה שרת הפנים, איילת שקד יחד עם מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה, שלמה מור יוסף, את הצעת חוק הכניסה (הוראת שעה – נגיף קורונה החדש) המאפשר לשרת הפנים לאשר את שהייתם של כ- 2,000 עובדים זרים בישראל אשר סיימו את תקופת ההעסקה המרבית ונדרשו לצאת מישראל. עובדים אלו ימשיכו לתת מענה למטופלים הסיעודיים המעסיקים אותם כיום. החוק יסייע רבות למצוקת משפחות הסיעודיים שנקשרו בצורה עמוקה למטפלים שלהם וכעת יוכלו להמשיך ולטפל בהם. כשמגיע שאפו, ניתן.
הם לא מפחדים
בלי שבדקתי, סביר שרוב רובם של קוראי 'שבתון' הם בוגרי בני עקיבא, מיעוטם בוגרי 'עזרא' או אריאל ומיעוטם ממש היו בצעירותם ב'צופים הדתיים'. מאז זרמו הרבה מים בירקון, הרבה מסניפי בנ"ע, שבעבר חלקם היו עם פעילויות מעורבות, הפכו לנפרדים למהדרין, והדברים ידועים.
קראו על חידוש מעניין שמתרחש בימים אלה בתנועת הנוער 'הצופים', כמובן.
תנועת הנוער הצופים פותחת בתל אביב שבט של 'עדת הצופים' המשלב בני ובנות נוער דתיים וחילוניים. השבט החדש נפתח בגינת יחזקאל שבצפון העיר. גרעין השבט מתבסס על ״קהילת משותף ת״א״ שהתגבשה עם הקמת בית הספר המשותף הממלכתי לפני כ-7 שנים. השבט יחל לפעול עם שכבות כיתות ד׳-ז׳ וימנה כ 50-60 חניכים בשלב הראשון. בשבט יהיו מדריכים דתיים וחילוניים וכמוהם בכל הדרגים יהיה שילוב של ראש שבט דתי וחילוני, בכל גדוד מדריך דתי וחילוני וכו׳.
הפעילות השוטפת תתחיל מיום פעילות אחד לשבוע בימי שלישי. בהמשך תשולב פעילות נוספת בשבת, טרם כניסת השבת שתסתיים בקבלת שבת משותפת או ביום שבת אחה״צ עם שמירת שבת ביחד עם: מפקד משותף, תפילת מנחה לדתיים וזמן שיח לחילונים ואז פעילות מעורבת משותפת לפי שכבות גיל. הפעילות תכלול שיח, משחקים, במסגרת שמירת השבת (ללא מוסיקה) ולסיום טקס הבדלה משותף.
השבט החדש קם בשיתוף פעולה של עדת הצופים, הנהגת ת״א, העירייה כמובן ו״קהילת משותף ת״א״ – מסגרת של בתי הספר וקהילה בה חברות משפחות התלמידים. עוד שותפים הם ״ארגון מיתרים״, רשת קהילות מעורבות המסייעת ומלווה שבטים מעורבים.
הצבע קובע
לא צריך להיות נביא כדי לצפות ל'עליהום' שיחטפו בתקשורת ובציוצי הפוליטיקאים אלה שיבחרו להעביר את ראש-השנה באומן. ברור שיאשימו אותם בתידלוק ההדבקה בנגיף הדלתא ושאר מרעין בישין, פגיעה בכלכלת ישראל ובבריאות אזרחיה. מה שברור, שהדציבלים של הצעקנים יהיו גבוהים פי מאה לפחות מהטענות שאמורים היו להישמע היום על עמך ישראל היוצא לנפוש במגוון מדינות בחו"ל, חלקן אדומות, חלקן בצבע הנושק לאדום. אותם 'אפשר להכיל', את הנחנחים- לא. למה? לא נעים לי לכתוב למה. הגינות בטח אין פה. ב'שורה התחתונה', לאחר שבשבוע שעבר הממשלה העבירה את הטיפול בעניין הנסיעה לאומן בראש השנה לאחריות המשרד לשירותי דת, סייר השר מתן כהנא, שהוא גם חבר בקבינט הקורונה, ביום ראשון בנתב"ג, נפגש עם שמואל זכאי מנהל נתב"ג וצוות ההנהלה, ודן עימם באתגרים העומדים בפני מדינת ישראל ונמל התעופה לקראת הנסיעה השנתית של חסידי ברסלב לאומן. השר הנחה את צוות משרדו לסיים את גיבוש מתווה אומן אותו יביא לאישור קבינט הקורונה. מה שכן, הוא כבר ידע להבטיח ש: "לא תהיה איפה ואיפה. המתווה יאפשר לכמה שיותר אנשים לצאת לאומן תוך שמירה כללים שיאפשרו בטחון בריאותי. הקריטריונים לנסיעה יהיו פשוטים וברורים". כלומר, דין אומן כדין ערים ומדינות אחרות בעולם. הצבע קובע.
(עקב תשפ"א)