בחזרה למציאות

חוזרים לשפיות?

הקדמה; חזרתי מחופשה בת שבועיים על קרוז לאיסלנד (בארגון חברת גולדן טורס, מומלץ בכל פה). להנאה המושלמת מהכל, כולל הנוף, הרכב הקבוצה, האוכל, השיעורים, ההופעות, הוספתי גם את החופש המוחלט שלקחתי לעצמי מכל האקטואליה. כן רפורמה לא רפורמה, בג"ץ, ועדת שופטים, את הכל שמתי/שמנו בצד. שבועיים של ניקוי ראש. עתה, מרגיש שחזרתי בריא בגופי ובנפשי הרבה יותר מכפי שיצאתי. אתאמץ שהמציאות לא תקלקל לי את זה כל כך מהר.

נוחתים לקרקע המציאות; היום, יום שלישי, מתקיים הדיון בבג"צ, בהרכב 15 שופטים, בעתירות שהוגשו נגד ביטול עילת הסבירות. רבים מעריכים כי כל החלטה של בג"צ, לכאן או לכאן, עלולה להביא לכאוס. למשבר חוקתי. שאלה חשובה- עד כמה בג"צ רשאי/יכול לבטל חוקי יסוד? ולהזכיר, עדיין במדינת ישראל בת ה-75 אין חוקה. לו הייתה, אולי השאלה הייתה מתייתרת. סביר (הטור נכתב לפני ההחלטה), שהחלטת השופטים לא תהיה פה-אחד, אלא ברוב דעות. גם סביר שההחלטה לא תינתן היום, אלא בעוד חודשיים-שלושה, לקראת יום יציאתה של הנשיאה חיות לגמלאות. פסק הדין אותו תקריא בדיון האחרון בו תופיע כנשיאה וכשופטת, יהיה מן הסתם פסק הדין בעתירה זו, ומה שתאמר, זו תהא 'טביעת האצבעות' שתרצה חיות להותיר בבית משפט העליון.

בימים האחרונים פורסם בתקשורת שראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל לצאת בהצהרה לציבור על כוונתו לחוקק חוק סבירות רך יותר, כזה שכל הצדדים יוכלו לחיות אתו בשלום. גם בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים יש מגעים מתקדמים ויותר מתחילה של הבנות (אולי למעט יריב לוין שמתעקש על קוצו של יוד). בעיניים שלי, ויותר מכך בתחושה שלי (מקווה שזה לא רק תקוות שווא), רגע לפני הנפילה לתהום, ישכילו נתניהו מזה ובני גנץ מזה ללחוץ על בלמי החירום. למנוע את ההתרסקות. גם אם אהבה גדולה ביניהם לא תצמח, (וזה טבעי ומובן), שיתוף פעולה למען אותה המטרה- ביצורה של מדינת ישראל וחיזוק החברה וכלכלתה, יכול, גם יכול, ואף חייב, להיות מושג. וככל שיקדימו- ייטב לכולם. ואם זה יקרה, אינשאללה יבוא בעקבותיו הליך ריפוי בחברה כולה. תהליך זה, אם אמנם יבוא, יהיה מורכב, איטי, רצוף כאבים ומשברים. לאחר גל המחאות ברחובות והצפתן של 'פרות קדושות', זה הזמן לפתוח אותן, לטפל בהן, והכי חשוב, להגיע להבנות ולהסכמות, גם אם חלקן כואבות. חוק הגיוס, שאלות דת-מדינה, בכלל אלה. סביר, שמה שהיה, הוא לא מה שיהיה. והסוגייה הנפיצה ביותר, עתיד ההתיישבות היהודית ביו"ש, הרחבה, התכנסות, (בטח נוכח דרישות סעודיה ל'תמורה ישראלית' כתנאי להסכם עם ישראל), עדיף שתידחה עד יבוא משיח בן דוד. ככה זה בחיים. יש דברים שאין להם פתרון אולטימטיבי.

מה קרה דווקא עכשיו?

אם עד כה היד הארוכה של ישראל, כלומר המוסד ושלוחותיו, הירבו לעשות אך לא רק מיעטו אלא ממש נמנעו מלדבר, נראה כי בימים האחרונים החליפו שם את הדיסקט, ומדברים בצורה הכי ברורה והכי נחרצת שיש. ראש המוסד, דדי ברנע, בהופעה פומבית, הבהיר כי ישראל תגיע לצמרת האיראנית, משלחיי הטרור, בכל מקום, כולל בטהרן עצמה. ברור יותר מזה- אין, וכל שנותר הוא להאזין ל'מקורות זרים' המדווחים על 'העלמות' או מוות מסתורי של בכיר איראני זה או אחר. השאלה, מדוע בחר ראש המוסד לדבר ככה, הכי גלוי, הכי פומבי, כאן ועכשיו? סביר, שכדי להרתיע. סביר לא פחות, שאלה אותם הוא רוצה להרתיע, לא יירתעו מהדברים. המלחמה בישראל בפרט, ובמערב בכלל- היא כל חייהם וייעודם. וסביר, כי גם ברנע יודע זאת. אז, מה כן? חיים תומר, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד, העריך בריאיון לרדיו 103, כי ברנע לא איים על האיראנים, אלא על האמריקנים. "כל הנאום שלו מכוון לארה"ב. הוא משקף ביקורת קשה על הממשל האמריקני הנוכחי, אומר לאמריקנים שיש לו חופש פעולה, ושלא מעניין אותו מה הם עושים בטהרן". הגיוני. ולא רק לאמריקנים. לברנע היה מסר גם לרוסיה, שמציידת את איראן בנשק, לא עלינו. פוטין חייב הסבר. וכן, ברנע ביקש, מן הסתם, גם לחזק אותנו. שנדע, כי לא אלמן ישראל, ויש על מי לסמוך. גם צחי הנגבי, יו"ר המל"ל, גם הוא אדם רציני ושקול, הגיע כנראה למסקנה כי הקרקע בוערת והחליט לעשות שרירים. באיום כלפי הרשות הפלשתינית אמר: "ביום שתתקבל החלטה בפורום משפטי נגד לוחם שלנו – ננתק את הקשרים המדיניים והביטחוניים עם הרשות הפלסטינית מיד. לא נבקש מחיילי צה״ל שיגנו עליהם מפני הג׳יהאד או החמאס. אם לא נעשה את זה – גורלם יהיה כמו בעזה שהשליכו אותם מהגגות. ראו הוזהרתם״. לא בטוח שהם רשמו זאת, אנחנו רשמנו, כדי לבוא ולשאול אותו אח"כ, "נו?".

"אחרי החגים"

תושבי מרקש במרוקו העבירו את יום שישי שעבר ככל יום שישי. עד, שלפתע, בלא התרעה מוקדמת, רעדה האדמה, במקומות מסויימים פתחה את פיה, ובלעה, ובלעה, ובלעה. מישהו יכול להבטיח שזה לא יקרה כאן, ח"ו? מומחים אומרים שהשאלה אינה האם אלא מתי ובאיזו עוצמה. אז מה עושים כדי לקדם את הרעה? נערכים. בפוטנציאל. בתכל'ס, לא עושים כלום. לא אני הציניקן אומר זאת – כך קובע מבקר המדינה. ביום ראשון הודיע אנגלמן כי "למרות נורות האזהרה, מדינת ישראל כושלת בהיערכותה לרעידת אדמה". והסביר: "בדו"ח שפרסמנו לאחרונה עלו שני נתונים מטרידים: הראשון הוא שמשרד הבינוי והשיכון לא השלים חיזוקם של 93% מהמבנים הטעונים חיזוק מיידי בערי הפריפריה. הנתון הבעייתי השני הוא ש- 70% מבתי הספר המיועדים לחיזוק לא חוזקו". בהמשך, הדגיש אנגלמן כי "הליקויים בעניין לא מובנים עוד יותר, נוכח העובדה שבעלות של 2.3 מיליארד שקלים ניתן לפתור את הבעיה של הערים בפריפריה הנמצאות על השבר הסורי-אפריקני".

לאחר החגים יפרסם מבקר המדינה דו"ח מעקב מקיף בעניין ההיערכות לרעידות אדמה ברמה הלאומית – ובכלל זה היקף יישום תמ"א 38 ברמה הארצית, מוכנות בתי החולים, תשתיות לאומיות ומוסדות חינוך ואף היקף הכיסוי הביטוחי של אזרחי ישראל. מקובלנו, שההתייחסות לדו"חות מבקר המדינה היא כאל השלג שאשתקד. התקשורת עוסקת בו יום אחד, וחוזרים לשגרה. נחתום בהמלצה של המבקר עצמו, מהשבוע: "במקום להמתין לוועדת חקירה לאחר אסון שיתרחש, על ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים לתקן את הליקויים באופן מיידי", חתם. בחייך, מר אנגלמן, איך ימצאו נבחרינו זמן (וכסף) ל'שטויות' שכאלה? על סדרי עדיפויות (שגויים), שמעת?

שחרר אותנו

מצפים מכולם, ובכלל זה מאלה המקדשים את חופש הביטוי, להיות סובלניים ומכילים גם ובעיקר את בעלי הדעות הקוטביות לשלהם. קחו את התבטאותה של פרופ' שקמה ברסלר, אחת ממנהיגות המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שהשוותה את מנהיגי מובילי הרפורמה לנאצים. התבטאות חמורה ביותר, שאפילו לא נאמרה במהלך הפגנה סוערת (וגם אז לו נאמרה זה לא היה מפחית מהחומרה) אלא במהלך דיון רגוע בפאנל. נכון, הגברת המלומדת התנצלה אחר כך, וטוב שכך. מה שבטוח, התבטאותה זו הרחיקה מהקו אותו היא מייצגת לא מעט תומכים, המבינים כי גם ב'צד שלהם' כבר חצו את גבול הטעם הטוב.

וממנהיגת המחאה, אישה אזרחית, לחבר כנסת, סגן יו"ר הכנסת, הרב ישראל אייכלר. הערת ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה במהלך הדיון על נסיעת רבבות ישראלים לאומן לראש השנה, חרף המצב הביטחוני שם, לפיה "גם באירופה הקב"ה לא תמיד הגן עלינו", הוציאה את אייכלר משיווי המשקל שלו, "יצא לו האייכלר", כמו שאומרים מכריו, וכך הגיב, בין השאר: "זה יותר ממאה שנה שאלוקי ישראל מציל את ארץ ישראל מיד אלילי הכוח, התרבות הרעה והתבוללות המשטר החילוני. הציונים והפרטיזנים לא מנעו שואה באירופה. הגרמנים נבלמו בדרך לכיבוש ארץ ישראל בניסי ניסים ולא בגלל הציונים. הציונים התנכרו ליהודי הגולה. חלק מאנשי היודענראט שיתפו פעולה עם הנאצים, חלקם סחרו ומכרו את יהודי הגולה. ההנהגה הציונית בארץ סירבה והכשילה 'תכניות ההצלה'", והוסיף "גם לאחר השואה, כל המהגרים היהודים בתפוצות העולם, חיים מאז בשלום ובשקט יחסי… רק בארץ ישראל נשפך דם יהודי כמים, מאז ועד הנה. סכנת השמדה גרעינית מאיימת על מדינת ישראל בלבד".

ועוד אמר: "לאחרונה התגלו חדלונם ושפלותם של אלילי הכוח והכזב ומחדלי הממשלה, במלחמת יום הכיפורים תשל"ד. ה'גנרלים' לשעבר, 'המורדים' היום, מסיתים למלחמת דמים בתוך הגטו העברי בארץ ישראל. כשרואים מי היו הגנרלים, מבינים כי רק בניסי השם אלוקי ישראל אנו שורדים. מובילי מלחמת הדיקטטורה של הבג"צ, הפכו למלשינים נגד ישראל בכל העולם ומאשימים אותה באפרטהייד ובפשעי מלחמה, כאויבים הגרועים ביותר באסלאם. הסו לכם כאשר אתם מאשימים את אלוקי ישראל, במחדליכם ופשעיכם.

"בתקופה שהטרור משתולל והרחובות בוערים צריכים להתפלל לשומר ישראל. אם לא זכות שומרי התורה, מזמן הייתה מדינת ישראל מחוקה ממפת המזרח התיכון. שומר ישראל ישמור שארית ישראל, האומרים שמע ישראל", קרא.

מר אייכלר הלא נכבד. לא טוב לך כאן תחת המשטר החילוני? אז למה אתה חלק ממנו, חבר בכנסת, משתכר לא רע, ב"ה, משפיע באצבעותיך על אורח חיינו כאן? או שתצטרף לסאטמר ונפרדו דרכנו, או שתיקח את הרגליים לחפש את עתידך בבורו פארק. שחרר אותנו מנוכחותך. גם להיות פה, ליהנות ממנעמי השלטון, לסחוט את הלימון כמה שרק אפשר – וגם לירוק בפנים ולעשות מה שעושים בבריכה מהמקפצה, זה קצת יותר מדי. ושתהיה לך שנה טובה ומבורכת.

אגב, ייתכן ורה"מ קיבל קצת ברכיים קרות נוכח תגובת אייכלר, שכן סביבתו הבהירה אח"כ: ״ראש הממשלה נתניהו אמר בהערתו שאין לסמוך על הנס ואף ציטט את הציווי ״וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם״. כל כוונתו הייתה לפנות לחסידי ברסלב שיפנימו את הסכנה וינקטו באמצעי זהירות מתאימים כדי שיחזרו בשלום״.

תודה לאיראן

אלוף פיקוד מרכז, יהודה פוקס, "חוטף" לא אחת ביקורות מחברי כנסת ושרים של עוצמה יהודית וממפלגתו של סמוטריץ', כמו גם מראשי ההתיישבות היהודית ביו"ש. בפיהם טענות שהוא מתחשב יותר מדי בפלשתינים ע"ח המתיישבים היהודיים שם. אפילו רה"מ נתניהו נאלץ באחרונה להגן על פוקס ולשבח את תפקודו. לאחרונה פורסמה תמונתו של האלוף פוקס כשהוא לבוש במדיי נאצים. היו כמה 'נשמות טובות' במחנה הפרוגרסיבי שהצביעו על הימין הקיצוני כמי שלא בוחל באמצעים כדי לתקוף את פוקס ולבזותו. נתניהו אף הורה לחקור. השב"כ נכנס לפעולה ומהר מאוד הוציא הודעה כי להערכתו הפרופיל עם תמונתו של האלוף יהודה פוקס במדים של נאצי הוא פרופיל פיקטיבי המתופעל בידי גורמים איראניים. "מזה זמן מקדמת איראן קמפיין רשתי כולל, שמטרתו לפלג את החברה בישראל ולערער את יציבותה, ומוערך כי פרסום התמונה היום הינו חלק מקמפיין זה", נמסר מהשב"כ. ובעיניים שלי, עובדה זו כשלעצמה מחייבת את כולנו, אבל כולנו, מכל הצדדים, הצבעים והמחנות, להוריד פרופיל במחאות ובמחאות שכנגד, להתחיל לדבר ובגובה העיניים, להכיל, לוותר, לשאוף לחזור להיות אחים. חבל שאנחנו צריכים את התזכורת הזו מאויבנו, אבל מוטב שכך, מאשר בכלל לא.

ת"א של מטה ות"א של מעלה

פעם, וזה היה מזמן, כילד התפללתי בבית הכנסת בשדרות סמאטס בתל אביב. אני זוכר שבימי כיפור הגיעו לתפילות כל נדרי, יזכור ונעילה, קהל גדול שבד"כ לא היה מגיע לבית הכנסת. למרבה הצער, כיום המצב שונה לגמרי. מעט מאוד 'אורחים' מגיעים לבתי הכנסת, גם ביום הקדוש ביותר. לכן, מאוד אהבתי את התפילות הציבוריות שעורכים ארגונים כמו צהר ו(בנפרד) ארגון 'ראש יהודי' בראשות איש העסקים ישראל זעירא. זה שנים ש'ראש יהודי' מקיים את תפילות יו"כ בכיכר דיזינגוף. אלפים מגיעים, בהם מספר גדול מאוד של 'חילונים'. צעירים ומבוגרים, גברים ונשים. אלה בעזרה שלהם, ואלה בשלהם. והתפילה נשמעת למרחוק, יפה, נעימה, מרגשת. בימים האחרונים הבהירו מהעירייה ל'ראש יהודי', כי אם רוצים להתפלל בכיכר, אז העירייה תאפשר זאת רק אם יסירו את המחיצות בין הגברים לנשים. כלומר, תפילה מעורבת. (בהערת אגב, ולא כל כך אגבית, העירייה אפשרה לפני כחודשיים תפילה המונית של מוסלמים בהפרדה בין גברים לנשים בחג הקורבן). זה, כמובן, לא יכול לעבור בגרון של אורתודוכסים בכלל ו'ראש יהודי' בכלל זה. סגן ראש העירייה, חיים גורן, פנה במכתב נוקב לראש העיר רון חולדאי בו הוא מבקש לאפשר את קיומן של תפילות החגים במרחב בציבורי, וללא שום הגבלה למתפללים, בדיוק כפי שהיה בשנים עברו. בעיניים שלי; ראש העיר חולדאי מתחיל להרגיש כי האדמה מתחילה לרעוד מתחת לכסאו עליו הוא יושב בעירייה זה 25 שנה, ולכן בחר להתיישר עם הקו הקיצוני של 'הפורום החילוני' והנחיות דינה זילבר הזכורה שלא לטוב בקו שנקטה כלפי מה שקשור להפרדה מגדרית – גם שלא לצורך. אין שום הגיון, ולטעמי גם לא הצדקה מוסרית, למנוע תפילה המונית עם הפרדה בין המינים, כנהוג במסורת ישראל זה דורי דורות. באם גזירת חולדאי לא תתבטל, אנשי 'ראש יהודי' יחזרו להתפלל בבית הכנסת הממוזג שלהם, הרחוק פחות מ-150 מטר מהכיכר. שם יהיה להם הרבה יותר נוח. מי שתפסיד- זו תל-אביב של מעלה. והערה לסיום, לו ביקשו ממני לגשר, הייתי מציע; תפילה בהפרדה כמנהג ישראל, ובצד מתחם שלישי נפרד לתפילת משפחות. שלום על ישראל ובישראל, גם חשוב, לא? הקב"ה ישמע בוודאי לתפילת כולם.

שנה טובה

סליחה ממי שנפגע ולוואי שבשנה הבעל"ט יהיה לנו לכתוב רק על דברים טובים. כתיבה וחתימה טובה.

(ראש השנה תשפ"ג)