החללית הישראלית הראשונה נמצאת בדקות אלו בדרכה לירח. היא עתידה לנחות יומיים אחרי שנגלה – ביבי או גנץ, ולהסב לנו גאווה לאומית והשפעה היסטורית יותר מזה או מזה, יחד עם התנ"ך ועם אביב גפן. חדשות מהירח

החללית הישראלית הראשונה "בראשית" של עמותת SPACEIL שוגרה בסוף שבוע שעבר אל הירח. רבים נשארו ערים בלילה כדי לראות את השידור מבסיס החלל קייפ קנרוול בפלורידה. בחדר הבקרה במפעל החלל ביהוד עקבו בדריכות מאות השותפים לבניית החללי הישראלי, ועם קבלת האות הראשון ממנה, לא היה גבול לשמחה שם ולהרגשת הסיפוק של העובדים. גם במהלך השבוע, הכל, כמעט, התנהל כשורה, ומה שלא, תוקן ונכנס לתלם, בדרך להביא גאווה לאומית ומדעית. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ורעייתו צפו בשיגור יחד עם המהנדסים והמתכנתים במפעל ביהוד. "אנחנו מדינה קטנה אבל ענקית. ענקית ביוזמה, בכושר העשייה שלה, בהישגים. יש ארבע מדינות ששיגרו חללית לירח. אחת מהן גדולה מאיתנו פי 800, אחת מהן גדולה מאיתנו פי 500, ואחת קצת פחות. אנחנו מדינה קטנה-ענקית, ומה שיש פה זו רק עדות להתחלה", היטיב נתניהו לבטא מה שחשו בוודאי רבים מאזרחי המדינה. שלוש המדינות שקדמו לנו הן ארצות הברית, סין וברית המועצות. כל אחת גדולה מאיתנו פי כמה וקיימת מספר שנים רב יותר ממדינתו ובכל זאת "המוח היהודי" עשה זאת שוב, הרבה לפני מדינות גדולות בהרבה מאתנו.
סלפי בירח
למרות שמדובר בהישג לאומי והיסטורי, "בראשית" הוקמה מחלום פרטי של שלושה בחורים צעירים – יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שהתוודעו לתחרות Google Lunar XPRIZE שהציעה: מי שיצליח להביא חללית לירח, ישלח תמונות, והחללית תזוז 500 מטר על הירח – יקבל 20 מיליון דולר. השלושה ניגשו לתחרות והתקבלו.
ערן פריבמן, מנכ"ל עמותת SPACEIL בשנים 2013- 2018, מספר על הצורך בהקמתה: "SPACEIL היא עמותה שלא למטרות רווח שהוקמה ב-2011 כדי להתמודד בתחרות בין לאומית שמומנה על ידי גוגל. התחרות הייתה בין כ-35 קבוצות שנרשמו לתחרות – מי תהיה הראשונה שתנחית חללית על הירח. התחרות הייתה חייבת להתנהל בין קבוצות פרטיות ולא גופים ממשלתיים, זאת אומרת שאסור שהמימון הממשלתי יהיה יותר מ-עשרה אחוזים מעלות הפרוייקט".
אורי אביחיל שהיה מעורב בפרויקט, מוסיף על דבריו של פריבמן: "הם גייסו את מוריס קהאן ובזק שיתרמו להם. התעשייה האווירית תרמה עבודה, הממשלה יכלה לתרום לפרויקט עד עשרה אחוזים מהתקציב וכיוון שהתעשייה האווירית היא חברה ממשלתית, זה נחשב כאילו שהממשלה תורמת ולכן לתעשייה האווירית הייתה מגבלה לא לעזור להם יותר מידי".
הכל התחיל בשלושה מהנדסים צעירים בני 25-27, יריב, כפיר ויהונתן, שייסדו את SPACEIL. במשך כשנתיים, מ-2011 ועד 2013, יחד עם קבוצת מתנדבים, הם החלו בפרויקט וגייסו תמיכה רחבה מהתעשייה האווירית, מהאקדמיה ומתורמים, אבל אחרי כשנתיים הם הבינו שכדי לעשות את הפרויקט הזה, כדי להנחית חללית על הירח, צריך לבנות את החברה בצורה יותר רצינית. שם פריבמן גוייס לתפקיד המנכ"ל: "מיד עם גיוסי כמנכ"ל הדבר הראשון שהיה צריך לעשות זה לבנות חברה שמסוגלת להתמודד עם פרויקט ענק מסוג זה והחלק הכי חשוב – לבנות צוות שיורכב מאנשים עם ניסיון בתחום בניית לוויינים והם אנשים מהתעשייה האווירית. יחד עם זאת, מאחר שתקציבנו היה קטן מאד לפרויקט חללית, היה צריך להביא שיטות מחברות סטארט אפ. החלטנו לגייס אנשים מתחומי הסטארט אפ כדי להצליח לפתח פרויקט כזה בסכומי הכסף שעמדו לרשותנו".
לSPACEIL שתי מטרות עיקריות: כבוד למדינת ישראל, שכן אנחנו המדינה הרביעית ש(אז, בתקווה) שולחת חללית לירח, והמטרה השנייה ואולי החשובה מכל, היא "אפקט אפולו". בשנת 1969 נחתה חללית אפולו על הירח לראשונה, מה שהוביל לגל של התעניינות במקצועות המדעיים והטכנולוגים. כעת מקווים שיהיה את אותו אפקט, שיכונה "אפקט בראשית", על הדור הצעיר שלנו, שזה יהיה חזון מעורר השראה לדורות הבאים ותמריץ לבחור ללמוד את מקצועות המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה.
ערן פריבמן מתאר שגם בארץ, בזמן שאילן רמון עשה את ההכנות הנדרשות בארה"ב על מנת להפוך לאסטרונאוט הישראלי הראשון, ראינו את אותו אפקט, כשילדים רבים חלמו אז ללכת בעקבותיו: "הפרויקט הזה של הנחתת חללית ישראלית ראשונה על הירח אמור לגרום לבני נוער להתעניין וללכת ללמוד מדעים וטכנולוגיה, כפי שקרה בארה"ב בשנות הששים בזמן תכנית אפולו. אפקט דומה היה גם בתקופתו של אילן רמון. כדי לייצר את האפקט הזה, מעבר למשימה של שיגור חללית לירח, פתחנו תכניות לימודיות, חלקן בשיתוף פעולה עם קרן רמון, שאנו מקווים שימשיכו".

"החללית תעשה את המסלול הארוך ביותר עד שתגיע לירח, במקום לטוס ישר לירח, כדי לחסוך דלק. היא עושה מסלולים אליפטיים שדורשים מעט דלק"
טרמפ (ארוך) לגלקסיה
החללית אמורה לנחות על הירח באחד עשרה באפריל, בעוד כשמונה שבועות, ולמעשה תעשה את הסיבוב הארוך ביותר כדי להגיע לירח.
אורי מסביר מדוע נבחרה הדרך הארוכה יותר לחללית; לפעמים הדבר הארוכה יותר היא גם הקצרה יותר, או במקרה הזה החסכונית יותר: "החללית תעשה את המסלול הארוך ביותר עד שתגיע לירח, במקום לטוס ישר לירח, כדי לחסוך דלק. היא עושה מסלולים אליפטיים שדורשים מעט דלק, זה הרעיון".
כשהחללית "בראשית" תגיע לירח, עליה יהיה לבצע מספר משימות. הראשונה היא כמובן לזוז על הירח ולשלוח תמונות – לפי כללי התחרות של גוגל. בנוסף, מכון ויצמן ביקשו שיתבצע ניסוי מדעי שפותח שם, שמטרתו למדוד את השדה המגנטי על הירח ועל ידי זה לנסות להבין איך נוצר הירח, וכן גם לבצע משימה עבור NASA: "בעקבות ההסכם עם Nasa התקינו על החללית מראות מחזירות לייזר כדי לאפשר לאתר את מיקומה", מספר אורי.
"לארוז" לירח
"בראשית" היא החללית הכי קטנה ששוגרה עד היום לירח והיה בהחלט מאתגר להצליח להכניס לחללית ששוקלת כ-150 קילו את כל המערכות שנדרשות לצורך טיסה בחלל ונחיתה על פני הירח.
ערן:" לצורך זה השתמשנו במערכות שבמקורן לא תוכננו לטוס בחלל, והתאמנו אותן לנחיתה על הירח. בנוסף לאותם 150 קילוגרמים של מבנה החללית ומערכותיה יש הרבה דלק שהחללית לוקחת כדי לטוס ולנחות על הירח. הדלק מהווה כשלושה רבעים ממשקל החללית הסופי. אחרי שתדלקו את "בראשית" משקלה הוא כ-450 קילו, פי שלוש ממבנה החללית. הסיבה לצורך בכזו כמות בדלק היא שהטיסה לירח היא טיסה פי אלף יותר גבוהה ורחוקה מאשר לווייני הצילום שמדינת ישראל משגרת לחלל".

"אם במקרה יגיעו חייזרים בטיול לירח ויראו את החללית שלנו, הם יוציאו את קפסולת הזמן ויקראו את כל הדברים שקרו במדינת ישראל במאה השנים האחרונות ואת כל ההיסטוריה שלנו, של העם היהודי, התנ"ך ועוד"
משאירים תנ"ך לחייזרים
אחד הדברים המרגשים שמכילה בתוכה החללית היא קפסולת הזמן שמכילה בתוכה את המורשת של מדינת ישראל ואת התנ"ך. ערן מתאר: "בקפסולת זמן יש תמונה שלי ושל משפחתי. למעשה, כל האנשים שמעורבים בפרויקט, גם המתנדבים, יכלו לשלוח את התמונות שלהם לירח, כשהמטרה היא להעביר את המורשת והדברים החשובים לנו כמדינת ישראל, לשים על הירח משהו שהוא יותר סמלי מאשר לשימוש של מישהו שיסתובב על הירח. בנוסף, אם במקרה יגיעו חייזרים בטיול לירח ויראו את החללית שלנו עומדת, הם יוציאו את קפסולת הזמן ויקראו את כל הדברים שקרו במדינת ישראל במאה השנים האחרונות ואת כל ההיסטוריה שלנו, של העם היהודי, התנ"ך ועוד חומר ומידע כפי שאספנו ממספר רב של גורמים לפני שהכנו את קפסולת הזמן".
אורי מפרט: "שמו בקפסולת הזמן תמונות של הרבה אנשים שעבדו על החללית, שמו תנ"ך, את התכניות של החללית והדרך של החללית, שמו שירים – שיר של אביב גפן ועוד נכסי תרבות של עם ישראל. שמו את כל אלו כדי להגיד שזה מחללית ישראלית ולפרסם את התרבות הישראלית, והביאו את התנ"ך לירח".
איך ההרגשה לדעת שאתה חלק מההיסטוריה הזו?
"ההרגשה מדהימה! בליל שישי להיות בחדר הבקרה ולראות את המשגר שממריא לשמים השחורים, זה מראה מרשים, ותוך כדי זה לקבל תקשורת מהחללית שלנו שיושבת על המשגר ולראות איך כל הדברים שבנינו ותכננו עובדים בצורה כמעט מושלמת, זה מרגש", משיב ערן.
"זו הרגשה מדהימה לתרום ולהיות חלק מפרויקט ציוני היסטורי זה", מוסיף אורי.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתשלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו. שתוליך את חלליתנו לשלום ותסמכֶהָ לשלום, ותצילה מכל מיני תקלות, ונזכה לראותה מגיעה לירח לשלום"
תוליך חלליתנו לשלום
מדען החלל החב"די ר' אלכס פרידמן, מראשי פרויקט החללית הישראלית "בראשית", ביקש מהרב גדעון בנימין, רב היישוב נוף איילון, לחבר עבורו נוסח תפילת הדרך עבור השיגור ההיסטורי. וזו לשונה:
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתשלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו. שתוליך את חלליתנו לשלום ותסמכֶהָ לשלום, ותצילה מכל מיני תקלות, ונזכה לראותה מגיעה לירח לשלום. ותחזירה לשמחה ולשלום. כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. כי א-ל שומע תפילה ותחנון אתה. ברוך אתה שומע תפילה".
אמן.
