אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)נחשפתי לשיר חדש יחסית של הזמרת נרקיס, "הכל לטובה". היא אומרת שם: "שיבוא האחד שיתפוס לך ת'יד, יבטיח לך שמעכשיו את לא לבד ותהיה לך תמונה בשמלה לבנה".
אני חושבת שבתכל'ס, למרות כל הרצון והכמיהה לזוגיות ולאהבה, אף אחד לא יכול באמת להבטיח לך שמעכשיו את לא תהיי יותר לבד, ווואלה, להקטין את הרצון לאהבה ל"תמונה בשמלה לבנה" זה קצת שטחי בעיניי.
קיים מישהו בעולם שיכול להבטיח לך שאם תתחתני לא תחווי שוב בדידות? שהזוגיות שלך תהיה תמיד מושלמת ויעופו חדי קרן באוויר עם נצנצים ופרחים? או לחלופין, מי מבטיח לנו שהנישואים יימשכו לנצח? שאנחנו בני אלמוות? הרי הכל כל כך רגיש ושביר בעולם הזה, במיוחד עכשיו בזמן מלחמה.
אחרי שנים בעולם הדייטים, אני יכולה לומר בהשלמה שלא ישבתי וחיכיתי חסרת מעש למישהו שכביכול יבוא להושיע אותי. כי אם זה היה המצב, יכולתי להתחתן כבר לא מעט פעמים ולהיות אומללה כי התחתנתי עם אדם שאני לא רוצה להיות איתו. למדתי, התפתחתי, טסתי, הגשמתי, ואני ממשיכה להגשים חלומות, וללמוד לאהוב להיות עם עצמי. כי בסופו של דבר, היחידה שאחראית על מדד האושר שלי בעולם היא אני. אם תגיע זוגיות, אין ספק שאהיה שמחה ולא, לא בשביל "תמונה בשמלה לבנה" או כדי להשתיק את כל הזקנות מסביב, אלא כי משפחה משלי זה אחד מהחלומות שלי, כי אני רוצה לאהוב ולהיות נאהבת, אבל אני דואגת תמיד לא להיות תלויה בחלום הזה, גם אם לפעמים זה נראה מהצד שאני מתבטלת מולו.
נכון, התהליך למציאת זוגיות הוא מתיש וקשה, והרבה פעמים לצערי גם פוגעני ואת בוכה את חייך כי כמה כבר אפשר לשמוע שאת לא מספיק, וכמה כבר אפשר לבלוע צפרדעים ולצאת עם יצורים. אבל אם תשקעי בדיכאון ובכאב, את תנציחי את הסבל הזה ותגרמי לו להיות כל מהותך. ואז, גם כשיגיע מישהו, את תמשיכי להיות בתודעת סבל ולהיות מדוכאת מאלף סיבות אחרות.
אבל הכי חשוב זה שככל שאת יותר לבד עם עצמך, את לומדת להיות העוגן שלך ולזכור שתמיד יש לך אותך.
