אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)בשבוע שעבר פרסמה אחת השדכניות המוכרות מהמגזר פוסט אמיץ וחשוב, היא סיפרה שם על גבר בן 60 שפנה אליה וביקש להכיר בחורה בת 40 (!). כן, שמעתם נכון. 20 שנה הפרש, לא פחות. השדכנית, עשתה מה שהיה עושה כל אדם בר דעת וסירבה. אם עד כאן זה נשמע לכם הגיוני ואתם לא מבינים ממה אני מתרגשת, סימן שיש לכם הגיון בריא. הבעיה הגדולה היא שלא כל שדכנית אחרת הייתה מסרבת ולהערכתי היו כאלה שמשתפות פעולה עם הסיטואציה ההזויה הזו.
לצערי הרב, מה שרווח היום בעולם השידוכים והדייטינג במגזר (בעיקר במגזר) הוא להישמע לכל הבקשות והפנטזיות של גברים, לא משנה באיזה גיל הם, לא משנה מה הסטטוס- תמיד הגבר מכתיב את הכללים. כך שגם אם הוא בן 40 הוא יכול להרשות לעצמו לבקש לצאת עם ילדה בת 20 כשהוא כמעט יכול להיות אבא שלה. גם אם הוא לא נראה טוב, הוא יכול לבקש לעצמו יפיפייה במיוחד, או כמו שקרה לי, גבר ששוקל 150 קילו לא הועיל להסתכל במראה וטען שהוא לא אוהב נשים מלאות ולא מוכן להתפשר על זה, פשוט כי הוא יכול. וכל זה קורה בזמן שנשים לא יכולות אפילו לצאת עם בן גילן, או אפילו עם גבר שקטן מהם בכמה חודשים.
אז אמרתם אלול, אמרתם חשבון נפש. זה הזמן לעשות חשבון נפש מגזרי ולבקש מחילה מכל הנשים הרווקות בנות ה-30 ומעלה על חטא שחטאתם מולנו בלגרום לנו להרגיש לא רלוונטיות, לא ראויות.
על חטא שחטאה החברה בשוביניזם, בהאשמת נשים צעירות בחוסר פריון למרות שכולנו יודעים אצל מי נמצא מפתח הפריון, וכולנו יודעים שגיל הוא לא ערובה לפוריות. בהגדלת מאגר הרווקות שרק הולך ומתעצם פשוט כי אף אחד לא שומע גם את הצד שלנו.
אז אני מצטרפת לקריאה של אותה שדכנית ומבקשת מכם לא לתת לזה יד. נשים הן לא רחם להשכרה, הן לא חפץ נוי להתפאר בו מול החברים, הן לא סמל סטטוס.
הן בנות אדם שרוצות וראויות לאהבה בכל גיל.
