מה עם ערך החברות?

לאחרונה מתפרסם קמפיין חדש שמקדם תשלום של 5,000 ₪ למי ששידך לכם את אהבת חייכם.
זה אכן נשמע הוגן וראוי אבל אני חייבת להעלות כמה קושיות לגבי הדבר הזה.
לפני עשור לערך, יצאתי עם בחור מקסים, אבל הוא פחות התאים לי/ ביקשתי את רשותו לנסות להכיר לו מישהי. התקשרתי לחברה הכי טובה שלי אז והצעתי לה את הבחורון הנחמד. אחרי כמה חודשים הם התקשרו יחד לבשר לי שהם התארסו. אני לא יכולה לתאר לכם במילים את ההתרגשות שאחזה בי באותו רגע. אתם חושבים שעניין אותי מה הם יביאו לי בתמורה? הייתי מאושרת מעצם העובדה שאני, במו עצמי 😊 הכרתי לחברה שלי את אהבת חייה, את אבי ילדיה! כי מי כמוני יודעת כמה החיפוש הזה מכאיב ומתיש וקשה.
אז נכון, חייבים להכיר תודה, אין ספק בכלל! אבל מי קבע את הסכום הזה? מה בעצם אתם אומרים כאן בקמפיין הזה? תשלמו לנו כדי שנחשוב עליכם גם אם אנחנו חברים טובים? אנחנו צריכים אינטרס כלכלי כדי להרים טלפון? אולי גם תבדקו לפני שאתם משדכים את חשבון הבנק של המשודכים ותבקשו מקדמה "על החשבון"?
אז מסתבר שעכשיו שידוכים זה לעשירים בלבד. כבר אין חברות אמיתית, אין עזרה הדדית. המגזר שתמיד מציג את עצמו כאלטרואיסטי, שתורם כליות, שעוזר לזוגות מאותגרי פוריות, שאלוף בהתנדבויות, לא מצליח להביא את האנשים שלו לצאת מה-4 האמות הקטנות שלהם ולחשוב על החברים הרווקים שלהם בלי לערב בזה כסף, והרבה. כי כשזה מגיע לרווקות בעיקר יש תחושה כאילו אנחנו כספומט מהלך. כי הרי לגברים לא מציעים "אימון לחתונה", "סטיילינג לדייטים", ועוד כל מיני מרעין בישין שמציעים רק לנו, בתשלום כמובן. אפילו שדכניות הפסיקו לשדך ועברו לתת שיחות ייעוץ במחיר מופקע לשעה. כי למה לא, בעצם?
אולי זו רק אני אבל התחושה שהקמפיין הזה נותן היא שאנשים ששודכו הם כביכול כפויי טובה כי הם לא שילמו מספיק לחברים שהכירו להם את החצי השני שלהם. ונכון שהוצאות החתונה ממילא גבוהות וזה אמור להיות אחד מהם, אבל בחיאת, מתי הפכנו להיות כאלה תאבי בצע? מתי ערך החברות וההדדיות נעלם? הרי ברור שכל אחד נותן כמה שהוא יכול ואין שום סיבה שמי שמשדך יתעסק בחשבונות במקום לשמוח במצווה האדירה שהוא עשה ובמתנה שהוא קיבל, גם אם היא שווה פחות מ-5,000 ₪.