אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)בזמן האחרון אנחנו מתבשרים על אירוסין של לא מעט אלמנות מלחמה. אין משהו יותר משמח ומנחם מזוג שמצא אהבה, בטח ובטח אחרי כאב עצום כזה.
אחת האלמנות המאורסות פרסמה פוסט בו היא מספרת שחברה קרובה ורווקה כתבה לה, בעקבות עוד אירוסין משמחים של אלמנת מלחמה, שהיא "מתחילה לחשוב שבשביל להתחתן צריך קודם להתאלמן". וזה מה שהיא הגיבה:
"בשביל להתחתן צריך להתאלמן מאיזה חתן דמיוני שיש לי בראש. שלומד דווקא בישיבה הזו, או עובד ב… או גר ב…. או נראה כך וכך. להיפרד ממנו. לוותר על מה שלא קיים לטובת מה שיש.
יש צד כזה. בשביל להתחתן חייבים 'להתאלמן' (כמטאפורה כמובן…..) מכל מיני דברים שלא מאפשרים לי לפתוח את הלב למציאות הקיימת."
הרבה חברות שלחו לי את הפוסט הזה וכאבו יחד איתי את השיפוטיות שעולה ממנו. נקודת ההנחה כאן היא שמי שהיא רווקה היא כנראה חיה בדמיונות ומחפשת משהו שלא קיים. וכמובן שתמיד הנשים אשמות, שום מילה על הגברים בסיפור.
אני וכל הרווקות שאני מכירה שמחנו מאוד בשמחתן של כולן, אף אחת מעולם לא העזה לומר שום דבר חוץ מלשמוח איתן ולפרגן להן. לצערנו כנראה שיש מי מהצד השני שרואה אותנו כמקשה אחת ומאשים את כולנו ב"בררנות יתר". אם יש דבר כזה בכלל כשאת באה לבחור את האיש שיחיה איתך את שארית חייך ויהיה אב לילדייך.
אני לא יודעת לשתוק ומשכך אין אצלי 'פרות קדושות' ולכן היה לי חשוב להגיב לאותה אלמנה ולשאול אותה האם היא יודעת מה זה להיות רווקה מעל גיל 35, וסיימתי בזה:
"הסטטוס של אלמנות מלחמה וטרור הוא קדוש ובצדק, מה שנותן לכן התחלה רכה יותר בחיפוש. במקום שתצטרכי להתחנן לשדכניות הן מגיעות אליכן ויודעות עליכן רק דברים נפלאים וטובים. כי הן נחשפו אליכן בתקשורת. כמו שכל עם ישראל חושב עליכן. יש כאלה שאפילו המשפחות של בן הזוג שנהרג עוזרות בחיפוש. ומי עוזר לנו? מודעות שקוראות להורים שלנו ולנו קמצנים ומנסות לשדל אותנו לשלם 10,000 ש"ח לחברים שלנו כדי שיחשבו עלינו וינסו להכיר לנו?"
