אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)השבוע שוטטתי באחת מאפליקציות ההיכרויות, ובאורח פלא ממש הייתה לי התאמה (מאצ' בלעז) עם גברבר נחמד בן גילי. התכתבנו והיה נחמד מאוד, אז עברנו לווטסאפ ובהמשך גם שוחחנו בטלפון.
לא הייתי שלמה לגמרי עם ההתאמה כי הבחור דתל"ש, ואני כידוע מגזרית, אבל השיחה זרמה כל כך אז החלטתי לתת צ'אנס מכל הלב. למחרת, ביום שישי, איחלנו אחד לשנייה "שבת שלום", ומאז כמובן נותק השיח עד למוצאי שבת.
כמה שעות אחרי צאת השבת, החלטתי לשלוח לו הודעת "שבוע טוב" ולהתעניין לשלומו (משחקי אגו לא בבית ספרי). אחרי כמה שעות קיבלתי את התגובה הבאה: "חביבה, האמת שהכרתי מישהי בשבת וגם נפגשנו, אז אני לא יודע מה לעשות. תצטרכי להמתין, סורי".
בהתחלה התעצבנתי, כי וואלה אני נתתי פה צ'אנס אמיתי וחטפתי כאפה. הרגשתי כאילו הוא בטוח שאנחנו בריאליטי של "הרווק", ובשביל הפורמט הוא "נאלץ" להשאיר אותי על אש קטנה כי אולי לא ילך לו עם עלמת החן שהוא הכיר בשבת (רחמנא ליצלן).
ואז, כשהעצבים האיראניים ירדו לי, חשבתי לעצמי שבתכל'ס זו זכותו והוא לא מחויב לי בשום צורה, עם כל כמה שזה לא נעים. מה כן עדיין מעצבן? הדרך שבה נכתבו הדברים. מסתבר שהאדון מצפה שאני אמתין לו במתח עד שהוא יואיל בטובו לסיים לנסות להכיר את עלמה מס' 2, לערוך השוואות ולהוציא מסמך של הסקת מסקנות עם חתימות כאן, כאן וכאן. ואז, הוא ישקול אם לחזור אליי. אז מבחינתי, פחות…
ברור, מובן והגיוני שכשנמצאים באפליקציה קורים מצבים כאלה, שאתם מכירים יותר מאדם אחד שמעניין אתכם וחושבים למקבל. מבחינתי, זה תפסת מרובה – לא תפסת. הרי בסוף תצאו קירחים מכאן ומכאן כי לא באמת הייתם מסוגלים להתרכז בלהכיר את הצד השני כמו שהייתם רוצים. כבדו את הצד השני ואת עצמכם ותהיו אמיתיים. במקום לבקש מהצד השני להמתין, אפשר לומר: הכרתי במקרה עוד מישהי ואני רוצה לבחון את זה לעומק. אם זה לא יהיה רלוונטי אנסה ליצור קשר שוב כדי לוודא אם את פנויה, כי את נשמעת אחלה.
תנסו את זה בבית.
