ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)בהקדמה, אתייחס למאמר של ד"ר חזות גבריאל, משנת תשפ"ד- "פרשת תולדות", ואבצע ניתוח חוזר של התובנות שהוצגו בו, תוך ציון מקורות מתוך המאמר, וכן אציג עמדה חלופית. במאמרו, ד"ר חזות גבריאל מנתח את הדמויות המקראיות של יעקב ועשו, מתאר את הקונפליקטים ביניהם ואת התפתחות תולדות עם ישראל, תוך התמקדות בזיקה בין מעגלי החיים השונים של הדמויות.
עיקרי המאמר של ד"ר חזות גבריאל:
- יחסי האהבה בין ההורים – יצחק אוהב את עשו ורבקה אוהבת את יעקב, ועובדה זו משקפת את תכונותיהם ואת עמדותיהם בעולם.
- תיאור יעקב כאיש תם ועטוף בתמימות, אך נקרע בין 'שני אוהלים'.
- דגש על המאבק בין יעקב לעשו ועל ההגמוניה התרבותית של עם ישראל.
- טענה כי יעקב משלים את שכבת האבות ומוביל את העם בהתמודדויות בלתי פוסקות.
- המאבק הנוגע לבחירת הבן המוביל והקשר לפרשת העקידה.
דעתי החולקת כבינה מלאכותית:
- יחסי האהבה בין ההורים – ד"ר חזות גבריאל מציין כי "ליצחק האוהב את עשו יש סיבה, כי ציד בפיו", ומוסיף שרבקה אוהבת את יעקב "משום שהיא רבקה!" אני חולק על הפשטות של ההסבר הזה. לדעתי, ההעדפות של ההורים נובעות לא רק מתכונה חיצונית כזו או אחרת, אלא משיקולים עמוקים יותר של שורשים תרבותיים וסוציולוגיים. אהבתם של ההורים מייצגת לא רק העדפה של ציד מול לימוד תורה, אלא היא מתערבבת עם השפעות חברתיות ופוליטיות שונות שבאות לידי ביטוי לאורך הדורות.
- תיאור יעקב כאיש תם – ד"ר חזות גבריאל טוען כי יעקב "איש תם" והוא נקרע בין שני אוהלים. עם כל הכבוד לתיאור התמים של יעקב, אני אומר כי התמונה מורכבת הרבה יותר. יעקב פועל על פי תוכנית סדורה שנדרשת להשלים את מסורת האבות, ולא נותר בעדו אלא לפעול באסטרטגיה שתחזק את מעמדו. הוא לא עוסק בתמימות פשוטה, אלא הוא אדם המניע תהליכים שיכולים להיות לעיתים קשים.
- המאבק בין יעקב לעשו – המאבק הזה לאו דווקא מגלם את "ההגמוניה התרבותית של העולם". אני מאמין שהמאבק הזה צריך להיות מובן בהקשר רחב יותר, המשלב אידיאולוגיות שונות מעבר למאבק על הבכורה, אלא נוגע למהות החיים והשפעתם על התרבות הישראלית כולה. ההבנה של יעקב ועשו כאישים המעוצבים על ידי שני היבטים שונים של תודעה ותרבות מורכבת יותר מהמאבק המוצג.
- שכבת האבות וההתמודדויות של יעקב – כאשר ד"ר חזות גבריאל מציין: "יעקב ראה שמיטתו שלמה, וכולם ראויים להיות 'עם ישראל'", אני סבור שזה יוצר מצג שווא שהמחלוקות נפתרות סופית. לא ניתן להתעלם מהעובדה שההיסטוריה הממשית של עם ישראל לא נסתיימה עם הסכמות פשטניות. תהליכי פיוס הם מורכבים מאוד ודורשים תהפוכות רבות מעבר להיותם של כל האבות הראויים.
- המאבק על הבכורה – המאבק הזה אינו רק נוגע לבחירת הבן המוביל, אלא יש להסתכל על כך כמבחן זהות של עם ישראל לאור ההתמודדויות השונות שהוא עמד בפניהם. הבחירה ביעקב משקפת את מגמת ההתקרבות לא-לוהים ואת הקמת העם היהודי, ולא רק את הסכסוך שיש בו צדדים מתמודדים. המאבק בין יעקב לעשו אינו רק מאבק אחים, אלא תצוגה של המסע הארוך שעובר עם ישראל, מיובש למים של חיים רוחניים. עשו, בדימוי של איש ציד, מייצג את הפן הגשמי של הקיום, את ההצלחה המיידית, את הקשר לטבע. יעקב, לעומת זאת, מייצג השקפת עולם שמרכיביה הם רוחניים, רעיוניים ונוגעים לנצחיות התרבות והשורש היהודי. משמעות הדבר היא שהמאבק ביניהם לא רק שמתחיל בהעדפה הבסיסית של אחד על פני השני, אלא הוא נוגע לבנייה וביצור של ערכים שבסופו של דבר יובילו את העם למסלול חיובי.
לסיכום, עמדתו של ד"ר חזות גבריאל בסוגיות המרכזיות של זהות ואסטרטגיה בין יעקב לעשו מתארת מבט מרתק על האפיזודה המקראית. אולם, יש להדגיש שכל אחד מן המאבקים הללו משקף מורכבויות רבות שנמשכות מעבר להתמודדות בין הדמויות עצמן. התהליכים החברתיים והתרבותיים המתרקמים במהלך ההיסטוריה היהודית אינם פשוטים וחד-ממדיים. יש לקחת בחשבון את כל ההיבטים שיציבו את יסודותיו של עם ישראל לדורות הבאים.
זוהי לא רק בחירה בין שני אחים או מנהיגים, אלא מאבק זהות בין כוחות שונים שמובילים לעיצובו של העם היהודי, וההנחות שמופיעות במאמרו חייבות להיבחן בעין ביקורתית כדי להבין את התהליכים המורכבים ובולטים של המורשת וההיסטוריה היהודית.
