בת 65, ממצפה יריחו, נשואה ל-ולול (זאב), אם לחמישה וסבתא לנכדים שמתוכם חמישה מגויסים לצה"ל. מנהלת פורום תקנה
הילדות במושב כרם בן זמרה
חלום של כל ילד לחיות בחיק הטבע. זכיתי בילדות שבה יכולתי לצאת יחפה לחצר למשק, לקטוף אפרסקים שגדולים מהראש שלי, ולנגוס בהם כשכל המיץ נוזל על הבגדים. לשחק בשלג, לרכב על הסוסה דליה ובכלל, לחיות בעולם תמים ונאיבי – עד שבאה מלחמת ששת הימים ולקחה לי את אחי אבנר הצנחן הי"ד ואת התמימות.
בת של רב מקובל
למען האמת, כילדה לא ידעתי שאבא שלי, הרב מאיר יהודה גץ, הוא מקובל. חשבתי שכל האבות קמים בלילה לטבול במקווה לתיקון חצות וללמוד תורה. חשבתי שכל האבות שומרים בין בשר לחלב 24 שעות ושאצל כולם מונחות 12 חלות ביתיות על שולחן השבת. אבא לא אכל מחוץ לבית, רק מהתבשילים של אמא. כשגדלתי, הבנתי את ייחודו של אבא ואת הזכות שאמא נתנה לו לחיות כך. כששאלו אותו "הרב גץ, אתה מקובל?" הוא היה עונה "תלוי על מי". צוואתו הרוחנית ופנקס המידות מאירים את אישיותו, ולנו נשאר להתבונן וללמוד מדמותו הענקית.
נפילתו של האח אבנר ז"ל במלחמת ששת הימים
החיים שלי מחולקים לשניים: לפני המלחמה, ואחריה. אבנר היה מאורס לפני יציאתו לקרב. הוא למד עם אבא הלכות מלכים של הרמב"ם, לפיהם אפילו חתן יוצא מחופתו במלחמת מצווה. אבנר נפל "בחצר המטרה" מימי ירמיהו הנביא, מכדור של צלף ירדני במקום הנחת תפילין של ראש. לאחר נפילתו אבא אמר: "אוי לי שבני נהרג על שחרור ירושלים, ואשריי שזכיתי שבני היה ממשחררי ירושלים". אמא לא יכלה יותר לגור במושב, היא רצתה להיות קרובה לאבנר בהר הרצל ואני, בת שמונה וחצי, אמרתי: "אמא צודקת, מי יכסה אותו בלילה ויביא לו את הקציצות שהוא כ"כ אהב?". חצי שנה אחרי, אבא התמנה לרב הכותל במקום שאבנר לא זכה להגיע אליו.
העיסוק בהוראה ובניהול
בתפקיד הזה התחלתי לעצב את אישיותי. ניהלתי בגיל צעיר מאוד בבית ספר צומח במצפה יריחו, והכי אהבתי ללמד קריאה את תלמידי כיתה א'. הם היו בבחינתי "כחומר ביד היוצר", ולראות את הנס שמתרחש בחנוכה שהם כבר קוראים – עורר בי התרגשות גדולה.
עורכת דין וטוענת רבנית
המעבר מחינוך לעולם המשפט החל כשניהלתי את בית הספר. הגיעה מורה חבולה ובוכייה שטענה שנפלה מסולם, ולאחר בירור מעמיק התברר שהוכתה ע"י בעלה. זה היה הטריגר ללימודי טוענת רבנית. כניסת נשים תורניות שמביאות עמדה הלכתית לבתי הדין חידדה את מצוקת הנשים, ומשם הדרך ללימודי משפטים הייתה הכרחית.
מעמד האישה כיום
עם כל השינויים בחברה ושבירת תקרת הזכוכית, עדיין אין שוויון בשכר ובתפקידי מפתח, אבל הכי קשה לי זו האלימות כלפי נשים על כל סוגיה. לצד החפצת נשים בעולם הפרסום, ישנם גברים שרואים באישה ככלי שבו הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.
פגיעות מיניות בציבור הדתי
החברה הדתית אינה חפה מתחלואי החברה הכללית, כולל פגיעות מיניות. התורה העניקה לנו כלים איך לחיות ואיך להתגבר ולהיות אדם טוב יותר, אך לצערי אנשים מקפידים יותר על עבירות של בן אדם למקום, ולכן הדרך לפגיעה בבני אדם זמינה וקלה יותר.
פורום תקנה
הפורום הוקם כדי לטהר את המחנה בבחינת "והיה מחניך קדוש" ובמטרה למנוע פגיעות מיניות ביחסי מרות וסמכות. בפורום נמצאים רוב מניין ובניין של רבני הציונות הדתית, אנשי משפט, טיפול וחינוך, וכולם בהתנדבות מלאה, במשך יותר משני עשורים.
מלחמת "חרבות ברזל"
המלחמה עוררה בי את כאב השכול, ומאז אני מחפשת תשובות במקורות היהודיים ובכתבי אבי לשאלה איך זה קרה לנו. אני מאמצת לליבי אימהות שכולות ומנסה לתת להן כוח, מתוך הבנה שהכל מנוהל מלמעלה. בכל זאת, צריך השתדלות של כולם להתגייס למערך המלחמתי, גם מצד אלו שלומדים תורה.