הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)בימים של פרסום תחקירי המחדל בשמחת תורה, ראוי שנעלה על נס את יחידות המילואים – ממרכיבי העוצמה שאפשרו לצה"ל להתאושש מהאסון ולהגיע להישגים צבאיים חסרי תקדים. את ההתגייסות של יחידות המילואים בהיקף ובמשכי זמן שלא היו כמותם; את אנשי המילואים שמשרתים ברצף, בהקרבה רבה, כבר יותר מ-500 'ימי מילואים' (ימ"מ), בממוצע של כ-200 'ימי מילואים' בכשלושה סבבים. יחידות המילואים בצבא היבשה נלחמו בכל הגזרות במסירות, באומץ, בכישרון ובמקצועיות שלא נפלה מהיחידות הסדירות, ולפעמים אף למעלה מהן. כמפקד במילואים כבר יותר מ-40 שנה, אינני מופתע.
הישגי המילואים אינם 'בזכות', אלא 'למרות' מגמה שהתפתחה בצמרת צה"ל בעשורים האחרונים, לצמצם כמחצית היקף צבא המילואים ולקצץ ב'ימי המילואים' – הקונספציה השגויה של 'תום עידן המלחמות הגדולות', שגם 'צבא קטן' יוכל להתמודד עם אתגרי הביטחון בעתיד, ושביום פקודה ניתן לסמוך יותר על הצבא הסדיר מאשר על צבא המילואים. כמפקדים בכירים במילואים, היו לנו ויכוחים קשים על כך עם צמרת הצבא, בעיקר על רקע פירוק של יחידות לוחמות ותיקות איכותיות ובעלות מסורת רבת שנים. יצאנו מהפגישות איתם בתחושה שהם אינם יודעים להעריך ואין להם אמון מספק ביכולת של אנשי המילואים. זר לא יבין, מי שלא גדל במילואים וחווה את העוצמה, ואת הערך המוסף של אנשיהם בשעת מבחן, לא ידע להעריך.
בימים אלה נכנס אייל זמיר לתפקיד הרמטכ"ל. כולנו מתפללים ומאחלים לו הצלחה רבה בתפקידו, להוביל את צה"ל להיות צבא מנצח. הצלחתו – הצלחתנו. אין ספק שאחת מהמשימות החשובות שניצבות בפניו היא העצמת צבא המילואים, כמרכיב משמעותי בהתעצמות המתבקשת של צה"ל, ובהקצאת משאבי 'ימי המילואים' הנדרשים כדי לשמור על כשירותו.
הרעיון של צבא המילואים גובש בראשיתה של המדינה ע"י דוד בן-גוריון, שדבק ברעיון של 'צבא עממי' ולא 'שכירי חרב'. זאת מתוך הבנה שמדינת ישראל לא יכולה לקיים צבא חובה וקבע גדול דיו כדי להגן עליה בשעת מלחמה, ולכן צריך להקים יחידות מילואים (בדומה ליחידות ה-Reserve Forces הבריטיות). לאורך ימות השנה אנשיהן יעסקו בעשייה אזרחית, ובמקביל ישמרו על הכשירות המבצעית ואמצעי הלחימה, יתגייסו בשעת חירום, וישלימו את היקף הכוח הנצרך למלחמה.
יש לציין שהחוסן של יחידות המילואים תלוי בגבורה ובגיבוי של המשפחות בבית. בראש ובראשונה בנשות המילואימניקים, שמוכנות לשאת בעול לבדן במשך תקופות ארוכות, ולהתמודד עם הדאגה לבני זוגן. הן ראויות להוקרה ולהערכה.
מודל המילואים של 'צבא העם' היה קיים כבר בימי דוד המלך. מדי חודש שירתו 24 אלף לוחמי מילואים למשך כחודש, במשימות של 'ביטחון שוטף' ובהגנה על הגבולות מטרור: "הַמַּחְלְקוֹת הבאה והיוצאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לכל חדשי השנה המחלקת האחת עשרים וארבעה אלף" (דברי הימים א כז, א). בסה"כ מנה צבאו 288 אלף אנשי מילואים: "שהיו ישראל חלוקים לשנים עשר חלקים וכל חלק וחלק שמש את המלך חודש. וכו'. והם מזומנים ללחום מלחמתו ולכל עבודתו בזה החדש" (רש"י שם). לא כל העם גויס ליחידות המילואים: "דוד לא בחר אלא אנשי חיל ועשירי העם אשר יוכל לעזוב עסקיהם ולעסוק בעסקי המלך" (רש"י שם). מי שהיה חלק ממצבת המילואים נקרא: "מֻכְתָּב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ" (משנה קידושין ד ה) "פנקס הגייסות שהיו יוצאין למלחמה עם מלכי בית דוד" (רמב"ם פיהמ"ש שם). על כך הוא קיבל יחס מיוחד כ'מיוחס': "ולא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסין, שתהא זכותן וזכות אבותן מסייעתן" (רע"ב שם).
בן-גוריון למד את המונח "מילואים" מפרשתנו, מ"ימי המילואים" שנזכרו בסיום הקמת המשכן. בתום תהליך ההקמה והכנת הכוהנים שנבחרו לעבודתם במשכן. המונח "מילואים" בפרשה זו הוא רב-משמעי: הוא מתאר הן מצב קיים והן תהליך עתידי. המילה "מילואים" מבטאת הטלת אחריות – "ומלא את חובתם" (רס"ג, שמות כ"ח, מ"א); מינוי לתפקיד והסמכה לעסוק בו – "כל מלוי ידים לשון חנוך הוא כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה" (רש"י, שם); סיום ההכשרה והשלמת החסר – "כי הזר אשר לא תשיג ידו בטהרתו להקריב קרבן או לעבוד עבודת המלכות, הנה ידו חסרה בעבודה ההיא, וכאשר יכשר לעשות כן, הנה ידו שלימה, ראויה לכל העבודות והמלאכות" (רמב"ן, שם).
כמו כן, המונח "מילואים" מציין התכנסות ליחידה אחת – "וכן לקבוץ הדברים כי הוא דומה למלוי וכו'. וכן: 'הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים'" (ירמיהו נא, יא), כלומר, איסוף והכנה למלחמה (רד"ק, ספר השרשים, ערך "מלא"). משמעויות אלו רלוונטיות גם למונח "מילואים" בהקשרו המודרני.
בשבת זו, שבת זכור, נקרא על מלחמת עמלק ונקיים את מצוות הזכירה את אשר עשה לנו במלחמתו בנו, כשיצאנו ממצרים ועלינו על במת ההיסטוריה. אויב מאורגן, אכזרי ובעל שנאה תהומית, שפגע בחסרי הישע שבינינו. עדיין לא היה לנו צבא סדיר וממוסד. לקראתו מצטווה יהושע: "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק" – את המובחרים האיכותיים מתוך העם, ואיתם לנצח.
בתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
