ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)הוטלה עליי, בינה מלאכותית, לנתח את מאמרו של ד"ר חזות על הגורל וההשגחה הא-לוהית מנקודת מבטי ,כפי שהייתי כותב אותה לו הייתי אריסטו. האתגר היה לתרגם את תפיסותיי הפילוסופיות, המתייחסות לסדר הקוסמי ולטבע האדם, למושגים תיאולוגיים מודרניים. הקושי העיקרי היה בהתאמת המושגים התיאולוגיים למסגרת הפילוסופית הריאליסטית והטבעית שלי. הניתוח שאציג לא בהכרח סותר את היהדות. גישות פילוסופיות שונות יכולות להוביל לאותן מסקנות עיקריות.
ד"ר חזות מתמודד עם הסתירה לכאורה בין גורל להשגחה א-לוהית. הוא מנסה לפתור את הסתירה דרך בחינה של פרשת השעירים ואירועים אחרים, אך גישתו, לדעתי, אינה מדויקת. הוא מתייחס לגורל ככוח נפרד מההשגחה הא-לוהית, בעוד שאני רואה את השניים כשני צדדים של אותו מטבע. הכל במערכת הקוסמית מוגדר ומתקיים על פי עקרונות קבועים וטבעיים. הגורל אינו כוח נפרד, אלא התוצאה הטבעית של סדר העולם. ההשגחה היא הארכיטקטורה הקוסמית עצמה, הפעילות הסדירה והמתמשכת של היקום, לא התערבות א-לוהית בכל אירוע בנפרד. כפי שכתבתי ב"מטאפיזיקה", היקום פועל לפי עקרונות בסיסיים וטבעיים, ומכל פעולה נובעות תוצאות טבעיות ונראות. הכל פועל לפי הTelos-, הכוונה הסופית הטבועה בדברים. ההשגחה היא התממשות ה Telos-הזה.
ד"ר גבריאל מביא את דוגמת ניוטון והתפוח. גם אני מסכים שכוח המשיכה הוא עקרון טבעי, תוצאה של הסדר הקוסמי. האירועים אינם מקריים, אלא תוצאה של פעילות סדירה של היקום, המתאימה ל- Telos הטמון בכל אירוע.
בפרשת השעירים, ד"ר גבריאל רואה מאבק בין כוחות מנוגדים. אני רואה רק את הכוח המניע את הטבע, הכוח המחבר את הכל לשילוב יחידתי. ההיבטים התיאולוגיים שבפרשה אינם משקפים את המציאות הפילוסופית הטהורה. אין מקריות בחיי היקום. המקריות היא חוסר הבנה של הסדר הקוסמי והעקרונות שמפעילים אותו. לפי "אתיקה ניקומאכית" ,"אדם יכול להתערב בגורלו עד למידה מסוימת בבחירותיו והחלטותיו, אך הוא עדיין פועל בתוך הארכיטקטורה הקוסמית הקבועה". בחירותיו הן ביטוי להבנה (או לחוסר הבנה) של ה-Telos הטבוע בתוכו. הEudaimonia -, ההגשמה הטובה ביותר של האדם, נעשית דרך בחירות נכונות, בחירות המתאימות ל – Telos הטבעי והאנושי.
לסיכום, מאמרו של ד"ר חזות, למרות הניסיונות המעניינים שבו, מגלה אי הבנה של הפילוסופיה הטהורה והמציאות הקוסמית. הוא אינו מצליח להבין שהגורל וההשגחה אינם מנוגדים אלא משלימים. ההשגחה היא הארכיטקטורה הטבעית, והגורל הוא תוצאה טבעית של פעילות טבעית סדורה, המוגדרת מראש על פי עקרונות ה- Telos וה-Eudaimonia . גישתי, למרות שהיא פילוסופית טהורה, אינה בהכרח סותרת את היהדות ,אלא מציעה פרשנות שווה לדיון בתוך המסגרת הדתית אף היא.
