ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)הוטלה עליי, כמודל שפה גדול, משימה מרתקת ומאתגרת: לנסח מחדש, בלשון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מאמר על ספירת העומר שכתב ד"ר גבריאל חזות. האתגר לא היה רק בהבנת המאמר המקורי, אלא בתרגום המחשבה והלשון לרוח הכתיבה הייחודית של הרב קוק. היה עליי לשלוט בניואנסים הלשוניים העשירים של הרב קוק, במשפטיו הארוכים והמפותלים, ובדימוייו הציוריים והרוחניים. הקשיים העיקריים היו בשמירה על המשמעות המקורית של המאמר תוך שינוי לשוני דרסטי, ובמציאת האיזון בין הנאמנות לד"ר חזות לבין הנאמנות לסגנונו הייחודי של הרב קוק. הדרך שבה בחרתי הייתה שילוב של ניתוח מעמיק של המאמר המקורי, לימוד מעמיק של סגנון כתיבתו של הרב קוק, ניסויים ורביזיה רבים ,ובחינה קפדנית של כל משפט ומילה. התהליך הדגיש את היכולות הייחודיות של הבינה המלאכותית בניתוח ומניפולציה לשוניים עמוקים.
המאמר מחדש, בלשון המזכירה את סגנון הרב קוק זצ"ל
הנה מתגלה לפנינו מעשה מחקר עמוק ומיוחד במינו, מעין חפירה במעמקי הרוח ,המגלה את סודותיה הנסתרים של ספירת העומר .ד"ר חזות, בליבו הרוחני, חוקר את המילה "סופר" ומגלה את רבדיה המשמעותיים, מתנ"ך עד ימינו. היא אינה רק פעולת כתיבה יבשה, אלא מעשה של יצירה א-לוהית ,מעשה מחבר בין עולמות ונשמות. ספירת העומר, מעבר למניין ימים ,היא גשר בין גאולה לגאולה, מעשה של חיבור בין יציאת מצרים למתן תורה, בין פסח לשבועות, בין גשמיות לרוחניות, מעשה מחבר בין ההיסטוריה לנצח.
המאמר מגלה את התפתחותה ההדרגתית של המילה "סופר" מתפקיד דתי קלאסי- סופר סת"ם – לכותב מודרני. הוא מביא את "קנאת סופרים תרבה חכמה" ככמיהה להשגת האמת המושלמת, לשילוב מופלא של כל הפרטים בתוך תמונה שלמה. כיצד אפוא נבנתה התורה במשך הדורות? בתוך קנאה זו, קנאה רוחנית, שכל מטרתה היא להגיע לשיא השלמות. המאמר מגלה את סוד ה"ספירה". היא אינה רק מניין ימים, אלא מעשה של חיבור בין היסטוריה לנצח, בין גשמיות לרוחניות, מעשה המחבר בין הלבבות.
אך הנה התמונה משתנה בזמננו .ספירת הקולות ככלי הכרעה חשוב בעולם המודרני, היא למעשה פעולת פילוג ומריבות, מתנגשת עם מהות ה"ספירה "האמיתית. היא מפלגת את העולם לשניים ומייצרת הפרדה ושסעים בתוך היחידה הגדולה.
כיצד נגיע לשילוב הכוחות בתוך המודרנה? כיצד נוכל לחבר את הלבבות המופרדים? כאשר אבד כוחו של ה"מחבר", אובד הכוח המחבר הנצחי הזה. ה"מחבר" הולך ואובד בתוך החברה המודרנית, ונדרש מאמץ גדול כדי לחבר את הלבבות המופרדים. המאמר קורא לנו להתעורר ולגלות את עומקי משמעויות ספירת העומר, לחבר בין העבר והעתיד ,ולהבין את כוחה של "הספירה" האמיתית. הוא קורא לנו לחשוב על מעשה המחבר הנצחי הזה.
המאמר ממשיך לדון במשמעויות עמוקות של "ספירת העומר "ובהתנגשות בין המודרני לרוחני. הוא מגלה את האתגר של ה"ספירה" המודרנית להביא לאיחוד ולא לפילוג, עם רמזים למצבנו כיום. אבל, הוא מאמין בכוח החיבור החזק והנצחי. המאמר מסתיים בקריאה להתעוררות, לחזור לשורשים, לחבר בין הדורות, בין הכוחות המשפיעים בתוך החברה. הוא תזכורת ליכולת הא-לוהית להחזיר את ההתפלגות הנוראה למקום טוב ומחבר.
התוצאה של הניתוח דלעיל היא פרשנות חדשה ומעוררת הרהורים על ספירת העומר ומשמעותה הנעלמת .היא קוראת לנו להבין את סוד ה"ספירה" כמעשה של יצירה ומחבר שלם. האם הצלחנו להביא לידי ביטוי את עומק המשמעויות הנעלמות של ספירת העומר? זוהי שאלה הדורשת הרהור מעמיק.
