הממשלה דוהרת לעבר מהפכה שקטה מעבר לקו הירוק, כזו שצפויה לשנות את פני בקעת הירדן. תחת הנהגתם של בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק וישראל כ"ץ, מתגבשת תוכנית להפוך שטחים שוממים לרצף התיישבותי. כלפי חוץ, המהלך מוצג כמבצע ביטחוני דחוף לעצירת הברחות נשק מאיראן, אך מתחת לפני השטח מסתתרת מטרה גדולה יותר: תפיסת שטחים והקמת יישובים חדשים. בתוך חודשים ספורים, חוות חקלאיות יצוצו על אדמות מדינה בבקעה, כצעד ראשון בדרך ליישובים קבועים. המילה "יישובים" אולי לא מוזכרת כעת, אך זו האבולוציה של ההתיישבות בעידן המודרני.
ביום ראשון האחרון, הקבינט נתן אור ירוק לתוכניתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ: הקמת מכשול ביטחוני חדש לאורך הגבול המזרחי וחיזוק האחיזה הלאומית בבקעה. "מכה קשה לניסיונותיה של איראן להפוך את הגבול לחזית טרור". התוכנית, שהוצגה על ידי משרד הביטחון וצה"ל, כוללת מערך הגנה מתוחכם לאורך 425 קילומטרים – מדרום רמת הגולן ועד חולות סמר, צפונית לאילת. זהו פרויקט עצום של מכשולים פיזיים, חיישנים מתקדמים, מערכות התרעה, חמ"לים ופריסת כוחות קלים וגמישים, המותאמים לאיומים המשתנים ולטופוגרפיה המאתגרת. העבודות כבר החלו בשני מקטעים, באורך כ-80 ק"מ, ממעבר ירדנה ועד ארגמן.
אך כאן טמון הלב האמיתי של התוכנית: במקביל למכשול, הוטל על שר הביטחון ושרת ההתיישבות אורית סטרוק לקדם "מוקדי משימות לאומיות" – גרעיני נח"ל, מכינות קדם-צבאיות, ישיבות הסדר, חוות חקלאיות ותוכניות לעיבוי יישובים קיימים. זו לא רק הגנה – זו התחלה של עידן חדש.
צה"ל, המוסד ושב"כ מודאגים מהמתרחש בגבול עם ירדן. כסף, נשק, מטענים וכלי נשק "שוברי שוויון" זורמים לשטחי יהודה ושומרון, מאיימים על היציבות. מטעני גחון נתפסו, ניסיונות הברחה סוכלו, ברור לכולם שיש צורך מהיר לבלימת ציר ההברחות. כאן נכנס האינטרס הביטחוני לשיתוף פעולה עם החזון ההתיישבותי. גורמים בממשלה חושפים כי עוד השנה, 2025, יחלו להקים חוות חקלאיות, שיאפשרו שליטה על שטחים עצומים עם כוח אדם מינימלי. עשרות סיורים ומיפויים משפטיים כבר נערכו כדי להכשיר את הקרקע – לא רק חקלאית, אלא גם אידיאולוגית.
אחרי החוות יגיע תורן של ישיבות הסדר, שיביאו צעירים חדורי שליחות, חמושים ומוכנים לפטרל ולהגן על השטח. גם יוקמו מכינות קדם צבאיות, וייתכן שגם ישיבות הסדר לצעירים חרדיים. זאת במקביל לאוגדה חדשה בפיקוד המרכז שתוקם, כשכל ייעודה הוא הגנת הגבול המזרחי. התוצאה? בתוך 5-7 שנים, נראה מאחזים חדשים צומחים לאורך הגבול, ורצף התיישבותי שישנה את המפה בגבול המזרחי.

השבוע שוחחתי עם חננאל גז, תושב היישוב ברוכין, שחייו התנפצו ביום רביעי האחרון. אשתו, צאלה ז"ל, נרצחה בפיגוע אכזרי, בעודה נושאת ברחמה את בנם שטרם נולד. הפיגוע המתועב היה שעה שעשו דרכם לחדר לידה. חננאל תיאר לי בדמעות את הרגעים האחרונים ברכב, כשנלחם להציל את חיי אהובתו ואת בנם. בסיור בכותל, פגשתי לוחם צה"ל הסובל מפוסט-טראומה, שסיפר כיצד צאלה טיפלה בחברו שסבל מאותה פגיעה. "היא הצילה נפשות", אמר לי, קולו נשבר. "בזכותה לוחמים חזרו לחיים. היא הייתה אור גדול".
אני מזמין אתכם לקחת רגע ולקרוא את דבריה של צאלה, לצפות בסרטונים שהעלתה, ולהבין שאפשר לחיות אחרת. ביום שלישי, חננאל נתן לבנו שם, עוד לפני הברית: רביד חיים. נתפלל כולנו לרפואתו של רביד חיים, ונשלח חיבוק חם למשפחת גז.
