מערכת שבתוןשמואל בן שלום, חבר בתנועת 'הנתיב השלישי'
12 פעמים חוזרת התורה על קורבנו של כל אחד מהנשיאים, ועוד פעמיים מסכמת את כלל קורבנותיהם. למה?
בשאלה זו עסקו חכמים בכל הדורות. אולם, תשובה מקיפה לא תבחן חזרה זו כמקרה בודד, אלא תנסה להבין את מנהג החזרה בכל התורה כולה. ואכן, מקרה החזרה המובהק ביותר הוא פרשת המשכן, הנשנית בתרומה-תצווה, ויקהל-פקודי. כפי שכותב שם הרמב"ן, סיפור הקמת המשכן נשנה לא פחות מחמש פעמים (שמות לה, ה). אם כן, עלינו להבין מדוע בוחרת התורה לכפול פרשיות מסוימות ונמנעת מלכפול אחרות.
הרמב"ן עצמו מסביר זאת לפי דברי המדרש: "יפה שיחת עבדי בתי אבות לפני הקב"ה מתורתם של בנים, שהרי פרשת אליעזר שנים ושלשה דפים היא, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא" (בראשית רבה חיי שרה ס יא). אם כן, כאשר כופלת התורה עניין מסוים, באה היא להראות לנו את חביבותו.
מדוע חביבה כל כך פרשת הנשיאים? אפשר שפרשה זו משלימה את מניין השבטים המתואר בפרשות הקודמות. בכך היא מלמדת כיצד לאחר שנמנו כל שבטי ישראל, התאחדו כולם סביב עבודת ה'. דבר זה משקף גם את מבנה השבטים במדבר. "איש על דגלו באותות יחנו בני ישראל – מנגד סביב לאהל מועד יחנו". אולם, אחדות אין משמעה ביטול הגוונים השונים, אלא להפך: כל שבט מתקיים בצורתו הייחודית, עם דגלו הייחודי. כולם מתארגנים סביב אוהל מועד, שהוא מקום הטוב והשלמות, וממנו יוצאת ההדרכה לכל אחד מהשבטים.
אם כך, אימתי נבחר בפלורליזם, ואימתי באמת אחת נחרצת? על מנת לצאת מן העמימות, אבקש לפתח אותה לכדי מחשבה ספציפית יותר. אפשר שכל הפילוסופיות הגדולות נכונות, אבל באופן מקומי: כל אחת מהן משקפת נכונה אמת ספציפית באזור מסוים, והולכת ומאבדת את אמיתותה כאשר מרחיבים אותה לשדות אחרים. כך, מרקס צדק כאשר עסק בעובדי הכפיים במפעלים, שערך עבודתם איננו משתקף בשכרם, כוח המיקוח שלהם אפסי וכוחם היחיד הוא היכולת להתאגד. הוא טעה כאשר ביקש להכליל זאת לכדי מבנה של מדינות שלמות. ברק, אבי השמרנות, תיאר נכונה את הפוליטיקה האנגלית, המבוססת על נימוסים ומסורות. שם שמרנות היא דבר אמיתי, אבל ביתר העולם, למשל בישראל, אין ממש שמרנות לשמר.
אם נקבל את התיאוריה הלוקאלית הזו, אזי השבטים ישמשו לנו דגמים לפילוסופיות שונות. את האיזון ביניהן לא נוכל לקבוע אלא באמצעות ניסוי וטעייה, כולל סכנות ומאבקים. בכך אין לנו אלא להתפלל לסייעתא דשמיא. "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו".
