לעקשנות החות'ית בירי טילים מתמשך על ישראל, יש היסטוריה ארוכה של התעמרות התימנים המוסלמים ליהודים שחיו בתימן והיו שם 'בני חסות' במדינה הנחשלת
ארז צדוק
ב-19 באוקטובר 2023, שיגרו החות'ים 5 טילים ו-15 מל"טים לעבר ישראל. 12 ימים בלבד לאחר 7 באוקטובר הצטרפו התימנים, חלקם לפחות, למערכה הארוכה. הסיבה העיקרית לירי מתימן, היא כמובן המעורבות האיראנית ותמיכתה בחות'ים. עם זאת, העקשנות החות'ית, שבאה לידי ביטוי בירי מתמשך כבר שנה ושמונה חודשים, היא חריגה גם בקרב כוחות הפרוקסי שבנתה איראן במהלך השנים, ודורשת הסבר נוסף מעבר לתמיכה האיראנית ולתמיכה ההצהרתית בערביי רצועת עזה.

יש מחלוקת האם הגלות היהודית בתימן קדמה לחורבן בית שני או החלה אחריו, אבל אין מחלוקת לגבי היחס של התימנים המוסלמים ליהודים בתימן, שהיו לאורך השנים 'בני חסות' במדינה הפרימיטיבית והנחשלת. יחס ההשפלה, הביזוי וההתעללות של המוסלמים בתימן ליהודים נמשך עד למבצע 'על כנפי נשרים' והעלאת רוב רובה של גולת תימן לארץ ישראל.
לא מדובר רק באירועים חד-פעמיים, אלא בהתנהגות רציפה. במערכת של חוקים, חלקם בלתי כתובים, שהעמידו את היהודי כאדם נחות לעומת ה'מוסלמי הנאור, בן הנביא'. ליהודים אסור היה לרכוב על סוס, שכן זו חיה אצילית, ורכיבה על סוס יש בה מידת הגאווה. גם ברכיבה על חמור, היהודי היה יכול לרכוב רק כששתי רגליו לאותו צד ולא בפיסוק רגליים, כיוון שיש בכך מידת גאווה. אם היה היהודי על חמור ומולו עובר אורח מוסלמי הולך רגלי, היהודי היה חייב לרדת מהחמור וללכת לצידו ברגל. הבתים של היהודים היו לעולם נמוכים מאלה של המוסלמים, ועוד מגוון של חוקי השפלה ודיכוי. גם במסחר בין היהודים למוסלמים, היו אלמנטים רבים של השפלה, בהם המוסלמי היה צריך להביע את תיעובו מהסוחר היהודי.
בערים הגדולות, בהן היה בדרך כלל רובע יהודי, יחסי ההשפלה והדיסטנס היו קשים יותר מאשר בכפרים הקטנים והרחוקים, שם היהודים גרו בין הערבים והיחסים היו 'חבריים', אך גם שם, ביום פקודה, המוסלמים הפכו את עורם בן רגע.
חיים בינינו עדיין יהודים שזוכרים את עלילת הדם בשנת 1948. ערבים מהשכונות הסמוכות לרובע היהודי בצנעא, שיחדו אישה שתשכנע שלוש נערות לטייל איתה ליד בתי הרובע היהודי, שם היה עליה לרצוח את הנערות ולהשליך את גופותיהן אל באר הסמוכה לבתי הרובע. האישה רצחה שתי נערות, אך השלישית הצליחה לברוח. בשבת בצהריים, עת ישבו היהודים לארוחת השבת, פרץ נחיל של מוסלמים אל רחובות הרובע כשהם הורסים ושוברים כל דבר שנקרא בדרכם. חנויות השווקים נפרצו ותכולתם נבזזה, דלתות הבתים נעקרו, אנשים הוכו באכזריות מכות מוות, בתים נשדדו באלימות. במשך שעות עשו פראי האדם ברובע היהודי כרצונם, עד שהגיע הצבא המוסלמי והשתלט על המהומה. אבל זה עדיין לא הסתיים. כ-60 איש מנכבדי הקהילה היהודית הושלכו לבית הכלא, עד שיוסגר הרוצח היהודי.
לאחר זמן מה, הנערה שהצליחה לברוח פתחה את פיה והאמת הגיעה אל האימאם, מלך תימן. מכיוון שהודאה שהמוסלמים טפלו עלילת שווא על היהודים לא יכולה להתקבל, שוחררו רוב נכבדי הקהילה, למעט ארבעה גברים שגרו בבית הסמוך לבאר. אלה שוחררו בשקט לאחר מספר חודשים, תחינות רבות ובעיקר הרבה-הרבה שוחד לפקידים, שופטים ובכירי ממשל המקורבים לאימאם. זהו רק מקרה אחד מני רבים, אבל העיקרון ברור. ההתעללות ביהודים, ההשפלה שלהם וההתייחסות אליהם כאל נחותים הראויים לביזוי, קיימות בדנ"א של ערביי תימן המוסלמים מאות בשנים.

לאחר קום המדינה פרצו פרעות בעדן, עיר הנמל הדרומית של תימן, שרבבות יהודים זרמו אליה ואל מחנה העולים שהוקם בקרבתה, בדרכם לארץ ישראל. המון מוסלמי מוסת יצא מהמסגדים, פנה אל הרובע היהודי והחל לשרוף בתים, בתי כנסת ואת בית הספר היהודי. כ-85 יהודים נרצחו בפרעות ההן. התימנים התקשו לעכל את המצב החדש, בו היהודים שמבחינתם הם נקלים, בזויים ומושפלים, מקימים מדינה ומנצחים את צבאות ערב.
הדנ"א הערבי-מוסלמי בתימן, שהתפתח ונבנה במשך מאות שנים, עומד שוב למבחן. כן, התימנים החות'ים ממומנים על ידי איראן, עושים את דברה וממשיכים בכך בעקשנות למרות המכות שהם חוטפים, הסיכון לערעור משטרם ושליטתם החלקית בתימן. אבל להשפעה האיראנית צריך לצרף את הקושי שלהם להשלים עם מדינת יהודית גאה וחזקה, שהיא מעצמת הייטק כלכלית, והיום גם לא פחות ממעצמה צבאית אזורית, שמטילה את חיתתה על שכנותיה.
***
ארז צדוק, מנכ"ל אביב בית השקעות, הוציא לאחרונה את ספרו החמישי, 'הייתי החוב' (ידיעות ספרים'), רומן משפחתי היסטורי שמתחיל ברובע היהודי בצנעא, בירת תימן, במאה הקודמת ומסתיים בישראל של ימינו.
